אם לשלושה נפטרה חמישה חודשים אחרי שעברה ניתוח להצרת קיבה. בית המשפט קבע כי זיהום שממנו סבלה אחרי הניתוח טופל ברשלנות, ופסק פיצויים למשפחתה.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, ממחיש כי גם סיבוכים שמתרחשים אחרי טיפול רפואי שבוצע כשלעצמו במיומנות, עשויים להקים עילה לתביעה משפטית.
במקרה הנדון הכריע בית המשפט בתביעה שהגיש עו"ד רשלנות רפואית בשם בני משפחתה של אישה, שנפטרה כחמישה חודשים לאחר שעברה בבית החולים רמב"ם בחיפה ניתוח להצרת קיבה, המכונה "ניתוח שרוול". מצד אחד, נקבע, כי רופאי רמב"ם לא התרשלו בביצוע הניתוח וגם לא בכך שהמליצו על הניתוח למנוחה. מצד שני, התקבלה טענת המשפחה, כי המנוחה טופלה ברשלנות בבית החולים לגליל המערבי בנהריה, שם אושפזה לאחר הניתוח, כשהתברר שהיא סובלת מזיהום בבטנה. בית המשפט קבע, כי קיים קשר סיבתי בין פטירת המנוחה לבין הטיפול הרשלני שקיבלה בנהריה, ופסק למשפחתה פיצויים בסך 2.3 מיליון ש"ח.
הידרדרות לאחר הניתוח
לפי המתואר בפסק הדין, המנוחה, אם לשלושה בת 50, עברה "ניתוח שרוול" במאי 2011, על רקע של השמנת יתר. שלושה ימים אחרי הניתוח שוחררה המנוחה מבית החולים רמב"ם כשהיא במצב כללי טוב, אך כחודש וחצי לאחר מכן אושפזה בבית החולים בנהריה, לאחר שהתלוננה על בחילות, הקאות וכאבי בטן מתמשכים. במהלך אשפוזה, אובחנה אצל המנוחה דלקת זיהומית של הקיבה והמעי. בהמשך לכך, טופלה באנטיביוטיקה והוחדר לגופה נקז לניקוז מורסה בחלל הבטן.
המנוחה שוחררה אחרי כחודש עם מוקד זיהומי בבטן העליונה וכשהנקז עדיין בגופה ומעלה מוגלה, אך בטופס השחרור שלה צוין כי היא מרגישה טוב והובהר לה כי עליה להמשיך בטיפול רפואי במסגרת קהילתית לצורך שטיפת הנקז באופן יומיומי. במהלך החודשיים הבאים המשיך הנקז להפריש מוגלה ולאחר שמצבה החמיר, הופנתה המנוחה לבית החולים רמב"ם, שם הסתבר כי היא סובלת מזיהום בטחול, אשר חייב כריתת טחול דחופה. אחרי שבוצע בה ניתוח לכריתת טחול, מצבה של המנוחה המשיך להידרדר, וכחודש לאחר אשפוזה החוזר נפטרה.
לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת חוות הדעת הרפואיות שהגישו לו, קבע בית המשפט כי לא מצא "כל רשלנות בכל הקשור לשלב הטרום ניתוחי . . . ולהתנהלות הצוות הרפואי ברמב"ם", אך כן מצא רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי בבית החולים בנהריה.
ראשית, נקבע, בית החולים בנהריה – שלא נחשב בתקופה הרלוונטית למרכז בריאטרי המתמחה בניתוחי קיצור קיבה – התרשל בכך שלא העביר לבית החולים רמב"ם את הטיפול במנוחה ואת המעקב אחריה ובכך שלא התייעץ בנוגע למנוחה עם הצוות הרפואי ברמב"ם. שנית, התרשל בית החולים בכך שלא העביר למנוחה את כל המידע וההבהרות שנדרשו על מנת שתוכל להחליט אם להמשיך את הטיפול והמעקב בנהריה או ברמב"ם. שלישית, הייתה משום רשלנות בהשארת הנקז בגופה של המנוחה למשך תקופה ארוכה, מבלי לשקול שינוי בטיפול, למרות שלא חל שיפור במצבה.
הטחול נכרת מאוחר מדי
על פי הדין, תביעת רשלנות רפואית תתקבל, רק אם נמצא כי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתובע.
במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי אכן מתקיים קשר סיבתי "חד וברור" בין "השיהוי הניכר בכריתת הטחול של המנוחה ותחת זאת הותרת הנקז בגופה זמן רב מדי" לבין ההידרדרות במצבה הרפואי. לדברי בית המשפט, עיתוי ביצוע הניתוח לכריתת הטחול היה מאוחר מדי, וכי אילו הייתה המנוחה מופנית להמשך טיפול ברמב"ם, יש להניח כי היה ניתן לה טיפול אנטיביוטי נוסף או כי הניתוח לכריתת הטחול היה מתבצע מוקדם יותר, וכך סיכויי החלמתה היו עולים במידה משמעותית.
בהמשך לקביעה זו, עבר בית המשפט לבחון את היקף וסוג הנזק שנגרם למשפחת המנוחה כתוצאה מהתרשלות בית החולים בנהריה על מנת לחשב את סכום הפיצויים המגיע למשפחה. על בסיס החישוב שבוצע, נפסקו למשפחה כ-כ-1.7 מיליון ש"ח בגין אובדן השתכרות ופנסיה וכן 650 אלף ש"ח בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ו-250 אלף ש"ח בגין אובדן שירותי אם ורעיה. כמו כן, חויב בית החולים לפצות את התובעים בעבור שכר טרחה והוצאות משפט.
כדי ליצור שרוול בקיבה משתמשים במכשיר שיורה סיכות ב2 שורות לאורך הקיבה. יכול להיות שסיכות השתחררו ונוצר ליק ,ויש דליפה של נוזל חומצי מהקיבה לחלל הבטן ונוצר אבצס.
בכל מצב ניתוח כזה לאדם עם עודף משקל מסוכן עודף שומן מקשה על ההחלמה.
בבית החולים שאני עובד יש בחירה של חולים מדוקדקת כולל פסיכולוג ע.סוציאלי מנתח ודיאטנית.
המטופל חייב לשתף פעולה לרדת במשקל לפני הניתוח ואז במעקב רציף כשנה. יש מרפאה מרכזת ואיש קשר ואליו פונים בכל בעיה מתחילת התהליך ועד החלמה והירידה במשקל.
למה כל דבר ניתוחים? להקפיד על תזונה, לפני כן, ללמוד לאהוב את עצמך, ואח"כ פעילות גופנית, לא מסיבית אבל לנסות להתמיד, והכל יסתדר. גיסתי אכלה סלטים, שתתה מרקים, ואחרי פחות מחודשיים נראה 20 ק"ג פחות. עד היום 40 שנה אחורה היא שומרת על עצמה, לובשת מיני אדום כמו נערה צעירה, וניראת 30 שנה פחות מגילה.
יש המון הזנחה האחראי העיקרי הוא מנהל החולים במחלקה ורופא המחלקה שנייהם צריכים לקחת את הדין שסכנת הפיטור ממקצועם וכן הפנסיה תיתקצר העונשים האלו יעמידו את הבית חולים על הרגליים ולא יהיה סבל לחולים ועגום למשפחות !!
לידיעתך נרבה עברתי ניתוח טבעתי אצל ד"ר סובחי באיכילוב נקרעה לי הסרעפת ,עם חור בראה .עברתי שש פרוצדורות ניתוחיות. אני חייה בנס, עזבי צרבות וקוצר נשימה ועוד ועוד. היום לא מנתחים בטבעת עושים שרוול זה יותר בטוח. אבל למי שמסתבך אין חיים. הכל עניין של מזל.
אני נותחתי בהצלחה רבה באסוטה תל אביב לפני כ-10 שנים ומאז הורדתי קרוב מאוד ל- 60 קילו. בלי זיהומים ובלי בעיות. אבל איזה ניתוח אני עברתי? או! זו השאלה: לא ניתוח שרוול שאין חזרה ממנו. אלא ניתוח על ידי טבעת מתכווננת, שאפשר להוציא מתי שמחליטים (ההחלטה על ידי רופא) והקיבה והמעיים נשארים בלי פגע בכלל. כלומר זה ניתוח REVERSIBLE.
לידיעת כוווולם! הניתוח הנ"ל מסוכן פיסית ועם פגיעה נפשית לצמיתות ברוב המקרים היזהרו !!! אני נותרתי נכה וסובל עד סוף ימי חיי ( בן 50 ) וכל זאת בעקבות רשלנות (ולמרות פיצוי כספי לאחר הליך מ2013 ) אין מחיר לסבל 24/7 ועיקר ההחמרה בטיפול המתמשך וניסיון להתגבר על זיהומים דליפות סיכות פתוחות תפירת שרוול בפיתול מורסה ועוד ועוד …..היה משחקי אגו וכבוד עד " הרמת ידיים " והעברה לגאון הכירוגי פרו'פ אחמד עסלייה ברמב'ם לתקן עד כמה שניתן את מריחת הזמן והחמרת המצב…..
חבל על הילדים
אין שום נחמה בכסף…
חברה שלי עברה ניתוח כזה וסבלה כאבים נוראים במשך 4 שנים בסופו של דבר גילו אחרי 4 שנים ששכחו לה שם סיכות
אבל הוא אומר – שיש ויש!
ביגלל שהוא רופא בעצמו ואני מניח שלו כן יש חמלה הוא לא יכול להכליל ולשלול את עצמו בו זמנית נכון?…
בתור רופא אתה אמור לדעת שזיהומים קורים, אבל הטיפול עצמו בזיהום היה רשלני. בכל מקרה מאוד יהיר מצידך (כמה מפתיע) לטעון שאנשים ממציאים שרופאים איבדו את החמלה, אך אני ביקרתי במיון לאחרונה עם בעלי וזו אכן הייתה תחושתי שם.
עברתי שוב ושוב על הכתוב . אני לא מכיר את בתי החולים ובכלל עובד במרכז . מניתוח המקרה ברור שהזיהום אירע במהלך הניתוח . זה אפילו לא נתון לויכוח, שאם לא כן; מדובר במהלך ניתוח שגוי בו אירע דלף בהמשך ובאמצעותו : הזיהום .
אני משוכנע שבית חולים נהריה טעה בכך שלא העביר פציינטית לא שלו , ואשר לא אשם בסיבוך שלה , לבית חולים רמב"ם שהינו האשם הישיר במותה .
קראתי תגובות מטופשות על כך שהרופאים איבדו את "החמלה האנושית" וכדומה . מסכים שאכן יש בשוליים כאלו רופאים, אבל זה בוודאי לא המקרה . מי שאיבד משהו הינו השופט אשר איבד את שיקול דעתו. היה צריך להשית עונש על 2 בתי החולים, ובוודאי שיותר על רמב"ם, ובכל מקרה ; טוב לפחות שהמשפחה האבלה פוצתה .
מהתחלה בית חולים נהריה צריך לשלוח את המטופלת לרמבם לבית חולים רמבם ולא להתעסק עים מתלמדים בנהריה יש כו
לדעתי האישית שמצערת.
הרופאים בארץ איבדו את ״החמלה האנושית״ שמחייבת במקצועות הרפואה. מגיעים אנשים חולים. סובלים. הם ומשפחותיהם.
ואין שמץ של חמלה. חבל
קיים כשל לוגי במשפט
הטוען כי גם סיבוכים שמתרחשים אחרי טיפול רפואי שבוצע כשלעצמו במיומנות, עשויים להקים עילה לתביעה משפטית.
התביעה אינה קשורה לטיפול המקצועי כשלעצנו
אלא על בית חולים אחר!!
בבי"ח נהריה טעות בדבר אחד. מיד אחרי הכנסת בנקס היו צריכים להחזיר את החולה לרמה"ם. וכן היכן המעקב של בי"ח רמה"ם אחרי חולה שנותי אצלם. אין ספק שהשופט טעה
יהירות!!!!!!!!!!!!!!!!,רופאי ישראל סובלים
איזו תגובה מגעילה! מה את. כניסה ילדים לענין? תתביישי לך! את פשוט אישה מזעזעת.
שבועת הרופא שווה לשבועתו לשכר. חיי אדם נזילים ככ. הלוואי שככה יטפלו בהוריהם וילדיהם ורק אז הם ישנו את הגישה. שיחוו אבל אישי בעה
ניתוח לקיצור קיבה הוא פשוט ניתוח מסוכן מאד.
כמה סיבוכים ומיתות יש אחריו…
לשנות הרגלי חיים ותזונה. זו התשובה היחידה
באמת?
את באמת מאחלת לרופאים אבל אישי, ועוד בעזרת השם???
אם כולם יהיו באבל, מי יטפל בך כשחלילה תצטרכי רופא?
ולא, אינני מאחלת לך שתצטרכי, בניגוד למה שאת מאחלת לרופאים באשר הם.
תתביישי!!!
יעלי, אני מסכימה איתך. הן רוצות אינסטנט, להוריד בבת אחת. הן לא מבינות את חוסר התועלת והנזקים. אני כבר לא מדברת על זה שגם מי שנשאר בחיים, לא אומר שהוא תמיד מצליח לשמור. תזונה, ספורט ואורח חיים, היו משאירים אותה עם המשפחה. יהי זיכרה ברוך.
רופאים צריכים לתת הנחיות מדוייקות לחולים וכן לצוות הרפואי כאשר יש הסתבכות לאחר ניתוח ולא להרפות אפילו יום אחד מהשגחה ומעקב אחר החולה שהגיע לאישפוז נוסף בעקבות ניתוח .לצערנו הנושא עדיין לא ממש הופנם בציבור .
לא יאומן, זה הרי קרה כמה וכמה פעמים, לא לומדים מהנסיון המר של הנשים שמתו? לא חבל עליה, והילדים שנשארו יתומים. זה לא הוקוס פוקוס, הכי חשוב זו התזונה, תפנימו את זה. קודם מנסים לפני ניתוח כזה.
אני עברתי ניתוח החלפת מפרק ירך על ידי המנתח דרקסלר מיכאל מאסותא אשדוד יצאתי מהניתוח עם שבר המשתל שהרופא ידי עליו ולא פצה את פיו,ואף ביקש מצוות בילינסון להסתיר ממני את העובדה באשפוז חוזר אחרי כמה ימים,וכאשר הבין שאגיש תלונה,ניתק מיד קשר איתי וזנח את הטיפול כתוצאה מכך הפכתי נכה לסיעודית.רופא נוראי לא אמין בעליל.