עורך דין יואב גפני

בעל תואר ראשון ושני במשפטים, עו"ד ומוסמך כמגשר, ונמנה עם משרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, אשר הינו אחד המשרדים המובילים בתחום דיני הנזיקין והביטוח, כמו גם רשלנות רפואית.

עו"ד יואב גפני

ראיון עם עו"ד יואב גפני

בעל רקע משפטי עשיר וניסיון רב שנים בתחום תביעות הביטוח והנזיקין, לרבות רשלנות רפואית, כאשר באמתחתו מספר רב של הכשרות מקצועיות והישגים מרשימים.

ערכנו עימו ראיון קצר.

מה הניע ללמוד דווקא משפטים?

החלטתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעי הרוח. רציתי לשלב לימודים אקדמיים במקביל להתמקצעות בטיסה, תחום שהתחיל כתחביב במהלך השירות הצבאי ואותו רציתי לטפח כמקצוע. החברה שבמסגרתה למדתי טיסה נקלעה לחובות כבדים והתפרקה, ואני נותרתי עם שברי החלום ומינוס גדול מאד בבנק. פניתי למספר עורכי דין, כולם אמרו לי שאין לי קייס, שלחברה אין כסף, שאין סיכוי לקבל פיצוי מבעלי החברה ("הרמת מסך"). לאכזבה הקשה מהנזק הכספי ולתהליך ההתמקצעות בטיסה שנקטע בבת אחת, הצטרפה אכזבה קשה מעורכי הדין אליהם פניתי, שסירבו לייצג אותי בתיק שבעיני כולם נחשב בלתי אפשרי. החלטתי ללכת עם האמת.

עבדתי באותה עת כסטודנט במשרד עורכי דין גדול. נעזרתי בעורכי הדין הצעירים שכיוונו אותי לספרות המשפטית הרלוונטית. הגשתי תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. התהליך היה מרתק. אהבתי מאד את הלימוד העצמי, את ההיוודעות לתחומי משפט שלמעשה סובבים אותנו במשך כל החיים: דיני חוזים, נזיקין, מנהלי, מסחרי. הניצחון בתביעה רק הגביר את ההתלהבות. את הטיסה השארתי כתחביב. החלטתי להיות עורך דין. הרגשתי כי כעורך דין אוכל להביא לידי ביטוי יכולות ותכונות אישיות. בנוסף הניעו אותי גם הרצון לעזור לאנשים ולתרום לחברה.

כיצד היית מתאר את תקופת הלימודים וההתמחות?

לא פשוטה, מאתגרת למדי. במקביל להחלטה לעבור ללימודי משפטים, נישאתי ועברתי להתגורר עם רעייתי דאז בדירה קטנה עם משכנתה גדולה. החיים לא הותירו ברירה, ונאלצתי לבחור בלימודי ערב במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן. לאוניברסיטת תל אביב חזרתי מספר שנים מאוחר יותר, ללימודי התואר השני במשפטים.

במאי 2006 הוסמכתי כעורך דין. מאז סיום ההתמחות ועד היום ייצגתי מאות לקוחות בכל הערכאות, בעיקר בתביעות רשלנות רפואית, ביטוח ונזיקין. עם הזמן הבנתי יותר ויותר את מושג הפשרה. בעבר האמנתי שבעולם המשפט תיקים מוכרעים בפסקי דין, כיוון שכך מלמדים באקדמיה. מושג הפשרה אינו מקבל מקום של כבוד בתיאוריה. בפועל, אחוז התיקים המגיעים להכרעה בפסקי דין זעום ביותר.

בחרתי להתמחות בתחום הרשלנות הרפואית, הביטוח והנזיקין.

מדוע בחרת דווקא בתחום משפטי זה?

מעבר לעובדה שהתחום קרוב לליבי (סבי היה רופא, אמי אחות), ערך העזרה לזולת מהווה נדבך מרכזי בחינוך לו זכיתי. במהלך הלימודים עבדתי במשרד שעסק בתחום המשפט המסחרי. הליטיגציה בתחום המסחרי מרתקת, אך הסיפוק האמיתי לטעמי מגיע מליטיגציה בייצוג תובעים, נפגעי עוולות, ניזוקים. כמייצג תובעים אל מול חברות הביטוח ומוסדות רפואיים, מימוש זכויות הלקוח בהצלחה, ממלא את הרוח במפרשים וגורם סיפוק רב.

אילו תכונות לדעתך נדרשות להצלחתו של עו"ד ברשלנות רפואית, ביטוח ונזיקין?

אני סבור שהתכונות הדרושות לעורך דין בתחום זה הן: שקדנות, חריצות, קפדנות, יכולת עבודה עצמאית, יכולת למידה עצמית, חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, סבלנות, נחישות.

אני עוסק בעיקר בתיקי רשלנות רפואית בתחום האסתטי, "תיקי צלקות", מקרים שבהם התובעים ניזוקים במהלך ניתוחים או פעולות רפואיות אחרות, ונותרות בגופן צלקות פיזיות (בנוסף לנפשיות). בנוסף אני עוסק בתיקי ביטוח (תביעות נגד חברות הביטוח בתחומי הביטוח השונים, כגון: סיעוד, אובדן כושר עבודה, מחלות, חיים, דירות, רכבים).

מהו ה-  "אני מאמין שלך ?"

ובכן, לדעתי, מאתרים את המטרה ואז יורים את החץ, לא להיפך.

מבין שלל התיקים שבהם טיפלת, האם יש אחד שזכור לך במיוחד?

זכור לי במיוחד מקרה שבו ייצגתי בחורה צעירה, שנכנסה לניתוח אורתופדי מורכב וממושך, ויצאה ממנו עם גבס על הרגל וכוויה ענקית בעכוז. דו"ח הניתוח לא היה חד משמעי באשר לאופן גרימת הכווייה. היה ברור כי הצוות הרפואי התרשל. למרות זאת בית החולים עמד על רגליו האחוריות וניהל את התיק עד תומו, עד לשלב פסק הדין. לישיבת ההוכחות זומן אחד הרופאים הזוטרים שהשתתף בניתוח. בית החולים גם זימן עד מומחה מטעמו. במהלך החקירות הנגדיות התברר, שהם לא זוכרים דבר מהאירוע, לא היה בפיהם כל הסבר הגיוני לגרימת הכוויה. בפסק הדין בית המשפט קיבל את כל טענותיי וקבע באופן נחרץ כי בית החולים התרשל בטיפול וחייב אותו בפיצוי נכבד לטובת התובעת.

איזה שינוי דרוש לדעתך במערכת המשפט?

על הערכאות הדיוניות להתייעל באופן משמעותי, על מנת לשרת טוב יותר את הציבור ולזכות בחזרה באמון הציבור. כך, למשל, יש למנות יותר רשמים על מנת שיעסקו בפרוצדורה, ולפנות את זמנם של השופטים לעסוק במהות, במשפט, בדיני הראיות, בכתיבת פסקי דין. על הרשמים "לבשל" את התיק ולהביאו למצב שבו השופט מקבל תיק מוכן למשפט, שומע ראיות בישיבת הוכחות וכותב פסק דין.

מה היית ממליץ למתמחה המתלבט באיזה תחום לבחור?

למתמחה המתלבט באם לעסוק בתחום הייתי ממליץ ללמוד ולהתמקצע בתחום משפטי צר, ולא להתפרס על פני תחומים רבים, בדיוק כשם שרופא לומד שנים רבות ומתמחה בתחום מסוים. אמנם במשפטים אין תואר "מומחה", אך אין ספק שהתמקצעות והתמקדות בתחום מסוים תורמת רבות למקצועיות, והדבר בא לידי ביטוי גם כלפי חוץ. במציאות עתירת ידע נגיש, לקוחות מבחינים כמעט מיד מי מקצועי בתחום ומי עוסק בתחום פלוני "על הדרך".

אם לא היית עוסק בעריכת דין, במה היית עוסק?

קרוב לוודאי שהייתי מתמקצע בתחום הטיסה או המוזיקה, או משלב בין השניים. אלה תחומי העניין העיקריים שלי, וכיום אני עוסק בהם כ"תחביב מקצועי". כמוזיקאי אני מנגן במספר הרכבים, מופיע מדי פעם על במות בכל הארץ. כטייס, אני מחזיק (ביחד עם שותפים) במטוס זעיר משקל (אולטראלייט), ומטייל להנאתי ברחבי הארץ.