רשלנות רפואית בניתוח לאסיק

פסק דין מעניין אשר קיבל את טיעוני התובע בכל הנוגע לטיפול הרפואי שניתן לו במסגרת ניתוח לייזר בעיניים.

מר פרץ, כלכלן בהשכלתו ומנתח מערכות במיקצועו, פנה למרכז רפואי לניתוחי לייזר, על מנת לבצע ניתוח לייזר לשיפור ראייתו. הפרקטיקה הרפואית המקובלת מחייבת את הרופאים המבצעים ניתוחי לייזר, לערוך למנותחים הפוטנציאליים בדיקות התאמה, עובר לעריכת הניתוח. כך, רופאי המוסד הרפואי בדקו את עיניו של מר פרץ ומצאו אותו מתאים לעבור ניתוח לאסיק (אשר מוכר יותר להדיוט כניתוח לייזר להסרת משקפיים) בשני עיניו.
במסגרת ניתוח לאסיק מונחת טבעת על קרנית העין, על מנת ליצור מתלה של הקרנית. לאחר שהרופא מרים את המתלה, הוא מפעיל את קרן הלייזר ומשנה את קמירותה של הקרנית. בסיום ההליך האמור הרופא המנתח מחזיר את המתלה חזרה למקומו. יום לאחר הניתוח בעיניו החל המנותח לסבול מטשטוש הראייה ובשל כך שב ופקד את מרפאת המוסד הרפואי מספר פעמים. בשל כך, הוחלט לבצע בו ניתוח נוסף בעין השמאלית, בכדי לשפר את יכולת הראייה. דע עקא, לאחר הניתוח המתקן הידרדרה ראייתו של המנותח עוד יותר ובעקבות כך הותאמו לו על ידי רופא העיניים עדשות מגע, אשר לטענת מר פרץ הובילו לזיהומים חמורים בעיניו ולנזקים נוספים.
על הרקע האמור לעיל הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד הרפואי והצוות הרפואי שטיפל בניזוק, אשר עיקר הטענות שנפרסו בה התמקדו בכך שניתוחי הלאסיק האמורים בוצעו חרף העובדה שמצב עיניו של התובע, כפי שנשתקף מהבדיקות שנעשו לו, חייב את הרופאים להגיע להחלטה שאין לבצע בו את אותם ניתוחים ולכל הפחות, דרש מהם להזהיר את התובע מפני הסיכונים הרבים הטמונים בביצוע ניתוח לאסיק בעיניו בנסיבות האמורות. לא זו אף זו, התובע טוען כי גם הניתוח הראשון בשני עיניו וגם הניתוח המתקן שלאחריו בוצעו בחוסר מיומנות משווע, ללא הצדקה רפואית ובאופן המהווה חריגה מהפרקטיקה הנהוגה ובהמשך לכך רשלנות רפואית בניתוח לאסיק.
לטענת הנתבעים לא ניתן לראות כל רשלנות רפואית בניתוחים נשוא תביעה דנן, שכן כל הטיפול הרפואי שהוענק לתובע נעשה על פי ההנחיות והנהלים הרפואיים הנהוגים ובהתאם לכללי הרפואה המקובלים בניתוחי לאסיק.
בית משפט המחוזי בתל אביב – יפו, אשר דן בתביעת רשלנות רפואית דנן, קבע כי לפני שהוחלט על ביצוע הניתוחים בעיניו של הנתבע היה על הנתבעים לשקול את מצב עיניו של התובע, אשר סבל מרוחק ראייה חריג. בנוסף, הרופאים המטפלים היו צריכים להביא בחשבון את הנחיית ה-FDA (Food and Drug Administration) האמריקאי, לפיה אין לבצע ניתוח לייזר בעיניו של מטופל הסובל מאותן מגבלות מהן סבל התובע, כמפורט לעיל.
בית המשפט ממשיך וקובע כי הצוות הרפואי ידע עוד לפני עריכת הניתוחים כי אף אם הם יעברו בהצלחה, עדיין יזדקק המנותח להרכיב משקפיים, אולם הם מעולם לא שיתפו אותו באינפורמציה האמורה. לפיכך, לאור כל האמור לעיל, פוסק בית המשפט כי ביצוע הניתוח בעיניו של התובע, על רקע מגבלותיו, מהווה חריגה מכל סטנדרט רפואי מקובל וניתן לראות בו, ללא כל ספק, רשלנות רפואית. אשר על כן, מחייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין הנזקים שילוו אותו במהלך כל ימי חייו.
(ת"א 2079/04)