בית המשפט חייב קוסמטיקאית לשלם פיצוי בסך של 100,000 ₪ ללקוחה שלה לאחר שטיפול פילינג קוסמטי שהעניקה לה גרם לכתמי פיגמנטציה בעור פניה.
טיפולי הקוסמטיקה והרפואה האסתטית הולכים ונעשים יותר ויותר פופולאריים בשנים האחרונות, במיוחד הודות להתפתחויות הטכנולוגיות ולפיתוח טכניקות טיפול מתקדמות שמשתמשות באמצעים כימיים וקרני אנרגיה שונות.
מטבע הדברים, מדובר בתחום טיפול רגיש ועדין שמחייב את הקוסמטיקאיות לשמירה קפדנית ביותר על כללי הזהירות והמיומנות. אולם, למרות זאת, לא פעם מתרחשים מקרים שכרוכים ברשלנות מקצועית, וזאת כפי שנפל גם בחלקה של בחורה בת 27, שבאוגוסט 2015, כלומר, בשיאו של הקיץ הישראלי החם, עברה טיפול פילינג כימי לקילוף עור פניה אצל קוסמטיקאית.
לדאבון לבה, לאחר הטיפול, גילתה הבחורה שהוא הותיר כתמי פיגמנטציה כהים בכל עור פניה. כלומר, לא רק שהטיפול לא שיפר את מראה פניה, אלא שהוא אף הרע והחמיר את מצבו. [ראו גם: רשלנות רפואית בטיפולי אקנה].
גדר המחלוקת: האם הקוסמטיקאית אכן התרשלה?
כעבור שנתיים, הגישה הבחורה תביעת רשלנות מקצועית כנגד הקוסמטיקאית, בטענה שהיא התרשלה בכך שביצעה בה את הטיפול דווקא בחודשי הקיץ, וזאת מבלי להזהיר אותה מפני חשיפה לאור השמש שעלול לגרום לכתמי פיגמנטציה ומבלי לומר לה להשתמש בקרם הגנה. ואם לא די בכך, היא אף המליצה לה למרוח משחה בשם סילברול, למרות שמדובר במשחה שגורמת אף היא לכתמי פיגמנטציה.
לתמיכה בטענותיה, הגישה התובעת חוות דעת רפואית של כירורג פלסטי שקבעה שעור פניה של התובעת לפני הטיפול נראה חלק, בהיר, ללא כתמים, ועל כן לא ברור כלל מדוע הקוסמטיקאית ביצעה בו את טיפול הפילינג. לדבריו, לא מומלץ לבצע פילינג בחודשי הקיץ, מאחר שהחשיפה לקרינת השמש עלולה לגרום לפיגמנטציה, וכי גם לא היה מקום להורות לתובעת להשתמש במשחת סילברול, מאחר שמדובר במשחה שמכילה יוני כסף שגורמים ליצירת כתמי פיגמנטציה.
הכירורג הפלסטי הוסיף וקבע בחוות דעתו שלתובעת יש כתמים כהים רבים על עור פניה, שאין לצפות לשינויים או שיפורם, וזאת באופן שמקנה לה 10% נכות לצמיתות לפי סעיף מותאם 75(2) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח הלאומי.
הקוסמטיקאית, כצפוי, התגוננה בטענה שהיא נקטה בכל אמצעי הזהירות שנדרשים מ-"קוסמטיקאית סבירה", וכי היא מסרה לתובעת את כל המידע הרלבנטי על הטיפול והסיכון שכרוך בביצועו בתקופת הקיץ, והנחתה אותה לגבי אי חשיפה לשמש ושימוש בקרם הגנה. עוד טענה הקוסמטיקאית שהטיפול בוצע בתובעת אך ורק בשל התעקשותה לבצעו לקראת טקס סיום לימודי המשפטים שלה והחתונה של אחותה.
גם הקוסמטיקאית הגישה חוות דעת רפואית של כירורג פלסטי לתמיכה בטענותיה. חוות דעת זו ציינה שלאחר הפילינג הכימי הופיעו כוויות מדרגה 2 על עור פניה של התובעת, אולם פניה החלימו באופן משמעותי. לדבריו, מדובר בצלקות שאינן מפריעות לתפקוד אלא רק גורמות לפיגמנטציה וכיעור בפניה. עם זאת, גם המומחה מטעם הקוסמטיקאית קבע שנכותה של התובעת הינה בשיעור של 10% לפי סעיף 75(2) לתוספת לתקנות המוסד לבטוח הלאומי.
הקוסמטיקאית הפרה את חובת הזהירות וחובת הגילוי המוגברת שחלה עליה
לאור האמור לעיל, נאלץ בית המשפט להכריע בין שתי הגרסאות של הצדדים, וזאת לאור טענותיהן וחוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעמן
לאחר שמיעת עדויות הצדדים וחקירתן הנגדית, קבע בית המשפט שהוא מאמץ את גרסתה של התובעת, מאחר שעדותה עשתה עליו רושם אמין ומהימן, וכן מאחר שהקוסמטיקאית בעצמה הודתה שהיא המליצה לה להשתמש במשחת סילברול.
בנוסף, למרות שהקוסמטיקאית טענה שלכל לקוחה שלה יש תיק שמכיל את רישומי הטיפול שהיא העניקה לה, היא לא הציגה שום רישום לגבי הטיפול שהיא נתנה לתובעת. לפי הפסיקה, העדר המצאת הרישומים הללו פועל לרעתה של הקוסמטיקאית ומעביר אליה את נטל ההוכחה, אולם היא לא עמדה בו.
בהתאם לכך קבע בית המשפט שהקוסמטיקאית התרשלה בכך שהפרה את חובת הזהירות שמוטלת עליה כלפי התובעת, מאחר שהיא לא הזהירה אותה מפני חשיפה לאור השמש, לא המליצה לה להשתמש בקרם הגנה, ומנגד המליצה לה להשתמש במשחה שאינה מתאימה. בנוסף, היא גם הפרה את חובת הגילוי המוגברת שחלה עליה במקרה זה כלפי התובעת, מאחר שמדובר בטיפול אלקטיבי ואף קוסמטי, שבמסגרתו יש לבדוק בקפדנות את פעולות המטפל הקוסמטי.
היקף הנזקים עקב הטיפול הרשלני והפיצויים בגינם
מכיוון ששני המומחים הרפואיים של הצדדים קבעו שנכותה האסתטית של התובעת בגין הכתמים בעור פניה הינה בשיעור של 10%, אימץ בית המשפט קביעה זו, ופנה לאמוד את שיעור הפיצויים המגיעים לה בגין כך, וזאת בגין ראשי הנזק של גריעה בכושר ההשתכרות, נזק לא ממוני, והוצאות.
לגבי הגריעה בכושר ההשתכרות, קובעת הפסיקה שככלל, אין לנכות אסתטית השלכות תפקודיות, אולם ניתן לסטות מכלל זה כאשר מדובר בפגיעה אסתטית שמופיעה במקום גלוי בגוף, כמו הפנים, ואשר עלולה להשפיע לרעה על סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה. במקרה דנן, פגיעתה האסתטית של התובעת הינה אכן בעור פניה, אולם, מצד שני, היא הצליחה למרות פגיעה זו להשתלב בשוק העבודה, וכיום היא עובדת כעו"ד שמשתכרת שכר חודשי בסך של 14,000 ₪ (ברוטו). בהתאם לכך פסק לה בית המשפט פיצוי גלובלי בסך 40,000 ₪ בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות.
לגבי הנזק הלא ממוני, ביקשה התובעת לפסוק לה פיצויים נפרדים בגין מרכיביו השונים, ואשר כוללים פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, ואובדן הנאות החיים. אולם, בית המשפט הבהיר שלפי הפסיקה, ככלל, אין לפסוק פיצויים נפרדים בגין מרכיבי הנזק הלא ממוני. עוד קבע בית המשפט שבמקרה דנן אמנם מדובר בנכות פלסטית בפניה של התובעת, אך מדובר גם בנכות בשיעור נמוך יחסית, שנראה שעד כה לא השפיע משמעותית על חייה, מאחר שמאז היא התחתנה והשתלבה בשוק העבודה. בהתאם לכך פסק בית המשפט לתובעת פיצוי גלובאלי בסך של 50,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.
ולבסוף, בית המשפט פסק לתובעת פיצוי גלובאלי בסך של 10,000 ₪ בגין הוצאותיה, לאחר שהיא טענה שהיא משתמשת באופן מוגבר בקרמים ומשחות להגנת העור, אולם לא הגישה קבלות בגינם.
בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובעת פיצוי כולל בסך של 100,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ והחזר הוצאות משפט.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
