רופא השיניים הציע טיפול נחות

הרופא הציע טיפול נחות יותר ונתבע על ידי מטופלו בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בשיניו. עיינו בקביעת בית המשפט.

רשלנות רפואית בביצוע טיפולי שיניים

אביבה (שם בדוי), נאלצה, לקראת גיל 60, לבצע טיפולי שיניים מקיפים. היא החליטה "ללכת על הטוב ביותר" ופנתה לאחד מרופאי השיניים המובילים בתחומם. במסגרת הטיפולים נאלצה לעבור סידרה של טיפולי שיניים, שלוותה להם תקופה ארוכה מאד של שיקום.

עבור טיפולי שיניים אלה שילמה אביבה 50,000 ש"ח, הרבה מכפי שציפתה שתשלם. אחרי תקופת מה, התחילה אביבה לסבול מכאבי שיניים קשים, שהחריפו ככל שחלף הזמן.

בהתייעצות עם עורך דינה, החליטה אביבה לתבוע את רופא השיניים בתביעת רשלנות רפואית. לטענתה, רופא השיניים שלה ביצע בה טיפולים, שאינם מתאימים, וכן כאלה שתוצאתם מחזיקה מעמד תקופת זמן קצרה מאד של שלוש עד ארבע שנים. על פי דבריה, היה על רופא השיניים להציע לה טיפול חלופי, מתאים ומתקדם יותר, שעולה אמנם סכום גבוה בהרבה (90,000 ש"ח) אולם מחזיק מעמד זמן רב ונחשב יעיל יותר.

אשם או לא אשם?

רופא השיניים של אביבה, בבואו להתגונן בבית המשפט, טען כי טיפול השיניים שניתן לה היה טיפול סביר, והוצע לה בשל מצב בריאותה ומצב שיניה. עוד הוא טען, שנמסרו לה כל הפרטים הרלוונטיים באשר לסוג הטיפול, לסיכונים הכרוכים בו וכן לאפשרות של טיפולים חלופיים, במקום הטיפול המוצע.

לצד כל זה, הוסיף הרופא כי אביבה הזניחה את שיניה במשך תקופה ארוכה, לא הגיעה לטיפולים שנקבעו לה מראש וגם לא צייתה להוראותיו של הצוות המטפל. ולכן, מצב שיניה, כפי שהוא, נגרם כתוצאה מהזנחה זו ולאחר שהפסיקה את הטיפול במרפאתו, ולא בשל רשלנות רפואית, כפי שטוענת אביבה.

לאחר ששמע השופט בבית המשפט את דבריהם של השניים, במסגרת תביעה זו, התייחס למספר נקודות, בהתאם לטענות השונות שהועלו.

ראשית בחן השופט האם אכן הוצעו לאביבה אפשרויות חלופות טיפול אלטרנטיביות, כפי שטען רופא השיניים שביצע את הטיפול. לפי אביבה, לא הוצעו לה חלופות לפני שבוצע ההליך הרפואי. ואכן, גם בכרטיס הרפואי שלה לא מצוינת אפשרות זו. לעומתה, טוען רופא השיניים כי הוצע לה טיפול בשתלים, וכי הוסברו יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול, אולם אביבה הביעה התנגדות לכך, הן בשל עלות הטיפול והן בשל החשש ממנו. על כך, פסק השופט כי עצם העובדה שלא בוצע רישום מלא במסגרת הטיפול, הכולל את החלופות, מראה על התרשלות במסגרת תפקידו ועל מקרה, שללא ספק, ניתן להגדירו כמקרה של רשלנות רפואית.

עוד התייחס השופט גם להליך הרפואי עצמו ובחן האם רופא השיניים התרשל גם בביצוע הטיפול השיניים שניתן לאביבה. לטענותיה של אביבה היא סבלה מכאבי שיניים קשים בעקבות הטיפול. בשל כך הופנתה על ידי רופא השיניים שלה לרופא שיניים אחר שביצע בה כמה טיפולים שונים: עקירת שן בלסת העליונה, סתימת שורש וגם בניית כתרים. טיפולים אלה נמשכו במשך 18 חודשים ארוכים, גרמו לה להוצאות כספיות גבוהות מאד וגם לסבל רב. בהמשך לטענות אלו, ובהסתמך על חוות דעתו של רופא מומחה מטעם בית המשפט, החליט השופט כי גם על סמך התנהלות זו ניכר כי מדובר בטיפול רשלני.

ולסיכומו של דבר, לאחר שבחן השופט את כל הטענות והתייחס לכל אחת מהן, קבע כי על רופא השיניים לשלם לאביבה פיצוי כספי בסך של 118,000 ש"ח, אולם מכך יש לנכות 25% בשל רשלנותה התורמת של אביבה. השופט קבע כי אביבה עצמה תרמה לא מעט למצב שיניה וכי אף היא עצמה הזניחה אותן. אולם, זהו מקרה של רשלנות רפואית וטיפול לקוי ועל כן יועבר פיצוי כספי לאביבה על הנזק שנגרם לה. לצד כל זה, הוסיף השופט, שעל הרופא, הנתבע, לשלם גם את הוצאות התובעת ושכר טרחה בסכום כולל של 22,000 ש"ח.