עברה טיפול שיניים רשלני וזכתה לפיצוי חלקי – מדוע?

טיפול לשיקום השיניים לא צלח בשל טיפול רשלני והיה צורך בשיקום נוסף – בית המשפט קובע כי המטופל יקבל פיצוי על הנזק בגובה של 88,500 ש"ח. מדוע הפחית בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית בטפול שיניים לא מוצלח את שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת? עיינו בסקירה הבאה.

טיפול שיניים רשלני

טיפולי שיניים לשיקום הפה כוללים לרוב תוכנית מסודרת, שכן מדובר בדרך כלל בתהליך רפואי ארוך טווח המצריך טיפול יסודי במספר גדול של שיניים ולעתים שיתוף פעולה עם רופא נוסף לשם פעולות מורכבות. לכן, חשוב לבצע שיקום אצל רופא שיניים שזהו תחום התמחותו ויש לו ניסיון רב אחרת עשויים להימצא עם טיפול בלתי מוצלח תוך הגשת תביעת רשלנות רפואית בשיניים.

אישה עברה טיפול לשיקום השיניים במשך כשנה וחצי, אך במקום שמצב השיניים יהיה טוב יותר, הוא הוחמר. האם רופא השיניים התרשל?

מקרה שהיה, כך היה

עליזה (שם בדוי) הייתה צריכה לעבור טיפול לשיקום השיניים ופנתה בשל כך לרופא שינים פרטי, אשר הכין לה תוכנית טיפולים למשך שנה וחצי, עליה היא שילמה כ- 50 אלף ?. לאחר סיום הטיפולים התברר לעליזה כי מצב השיניים שלה לא השתפר ולדאבונה הרב היא צריכה לעבור שיקום מחודש.

בתביעת הרשלנות הרפואית שהוגשה, טענה עליזה כי הטיפול שניתן לה היה רשלני כמו גם לא ניתן לה הסבר בדבר הסיכונים והסיבוכים או אפשרויות הטיפול הקיימות הנוספות.

מנגד טען רופא השיניים כי ניתן לעליזה הסבר מלא ומפורט על הטיפול ובנוסף הוצעו לה אפשרויות טיפול נוספות כדוגמת התקנת שתלים, אך היא לא רצתה את האופציה הזו משום עלותה היקרה.

בית המשפט כדי להכריע בעניין בדק את הרישומים הרפואיים שניהל ותיעד רופא השיניים ומכיוון שלא  נמצא כל רישום בדבר חלופות טיפול, הרי קיבל את טענותיה של עליזה לעניין ההסבר החסר, שכן תפקידו של רופא סביר הוא לנהל רישום תקין ובמצב שבו אין רישום כזה הרי נמנעת מבית המשפט יכולת קבלת החלטה בצורה טובה יותר.

בנוסף קבע בית המשפט כי לאורך כל הליך הטיפול הייתה התנהלות רפואית רשלנית שכל רופא סביר לא היה נוהג לפיה ואין מחלוקת שהטיפול שניתן לא עבר בהצלחה ויש צורך בשיקום של הפה מחדש.

ניצחה בתביעה, אך זכתה לתשלום חלקי

בית המשפט השלום אמנם קבע כי הייתה רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל אך קבע כי לעליזה אשם תורם והפחית את שיעור הפיצוי לו היא זכאית. מדוע?

במקרים רבים קובע בית המשפט כי לתובע עצמו יש אשם תורם לנזק וזאת בשל התנהלותו הבעייתית שתרמה להתדרדרות המצב ולהחמרתו. במקרה זה הרופא טען בפני בית המשפט כי ציין בפני עליזה את החשיבות הרבה שישנה בהקפדה על היגיינת השיניים הכוללת הן טיפול יומיומי והן ביקור אצל שיננית. למרות זאת עליזה לא הגיעה לטיפול אצל השיננית וביטלה תורם שנקבעו לה מספר פעמים. בנוסף, נטען כי היא לא דאגה לשמור על היגיינת השיניים שלה. על כן קבע בית משפט כי ההזנחה שלה תרמה לנזק שנגרם לשיקום שיניה. בפסק הדין נפסק לעליזה אשם תורם בגובה של 25%. מה שאומר שמכל פיצוי שיקבע לה בגין הנזק על ידי בית משפטי ירדו 25 אחוזים.

נראה כי לא תמיד פשוט לקבל את הכרעתו של בית המשפט לעניין האשם התורם, שכן המטופל לא מבין את ההשלכות שישנן בהתנהלות שלו, ולכן לעתים כדאי להגיש ערעור על עניין זה בלבד.

בית משפט השלום פסק בסופו של הדיון בפסק הדין כי הייתה רשלנות רפואית וכי הרופא ישלם על הנזק שנגרם לעליזה 118 אלף ? כאשר בשל האשם התורם שנפסק היא תקבל רק 88,500 אלף ואת ההוצאות על חוות הדעת והצילומים בתוספת של שכר טרחת עורך הדין.

לעיון בפסק הדין המלא: ת.א 8167/05 לוי שושנה נ' ד"ר אבי בביוף (2008)