חלופות טיפול אפשריות

פסק דין אשר במסגרתו התקבלה תביעת רשלנות רפואית נגד רופא שיניים אשר לא הציג בפני המטופל חלופות טיפול אפשריות. לפסק הדין המלא – לחצו כאן.

ביום 2 לפברואר 2011 ניתן על ידי בית המשפט פסק דין בעניין תביעת רשלנות רפואית עקירת שיניים. במסגרת התביעה טען התובע כי פנה למרפאת השיניים של קופת החולים על מנת לשפר את המראה של שיניו. לאחר שנבדק על ידי רופאת השיניים, הומלצה לו תוכנית טיפול, הכוללת בחובה ארבע עקירות שיניים, זאת מתוך כוונת הרופאה להכניס פנימה את השיניים הבולטות בפיו של המטופל ולדלל את צפיפות השיניים. במהלך ביצוע העקירות, נשברה אחת השיניים, עובדה שהצריכה את רופא השיניים להפנות את המטופל לניתוח, לשם עקירת שורש השן. הניתוח לא עבר באופן חלק ולמטופל נגרמו נזקים של אובדן עצם במקום בו נותח ובנוסף נפגעה אף השן הסמוכה לשורש המנותח. בעקבות כך, סבל המטופל מכאבים עזים לאחר הניתוח ונותר עם הפרעות אסטטיות, בשל העובדה כי נעקרו ארבע שיניים מפיו.

 

במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגיש הניזוק, טען כי פנה לקופת החולים מתוך הנחה כי רופא המומחה ליישור שיניים יטפל בו, אולם בדיעבד נודע לו כי הרופאה שהמליצה לו על תכנית הטיפול, כלל אינה מומחית בתחום זה. לטענת התובע נכשל הטיפול הרפואי שבוצע בו בשל העדר המומחיות של הרופאה המאבחנת. עוד טוען התובע כי הרופאה הפרה כלפיו את עיקרון ההסכמה מדעת המעוגן בחוק זכויות החולה וזאת משום שהציגה בפניו אפשרות טיפול אחת ויחידה – היא עקירת שיניו. לעומת זאת, במסגרת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטען כי הרופאה המאבחנת מעולם לא הציגה עצמה כמומחה ליישור שיניים ואין דרישה בחוק המחייבת רופא העוסק ביישור שיניים להיות בעל מומחיות בתחום זה ובכל מקרה, לדידה של הנתבעת, התובע כלל לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי מתקיים קשר סיבתי בין נזקיו לאי מומחיותה של הרופאה, כאמור.

 

בית המשפט מאמץ את עמדת הנתבעת וקובע כי הרופאה כלל לא התיימרה להיות מומחית ביישור שיניים ואף לא הציגה עצמה ככזאת. בנוסף, על מנת להצביע על נפקותה המשפטית של חוסר מומחיותה של הרופאה, יש להראות כי מתקיים קשר סיבתי בין חוסר מומחיות זו לנזקים שגרמה רשלנות רפואית עקירת שיניים הנטענת. יחד עם זאת, בית המשפט קובע, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמו, כי הוכח בפניו שהרופאה לא הציגה בפני התובע חלופות טיפול (כגון טיפול מבלי לבצע עקירת שיניים) ואף לא פרסה בפניו הסברים אודות הטיפול עצמו.

 

לאור האמור לעיל, בית משפט קיבל את תביעת הרשלנות הרפואית ופסק כי יש לפצות את התובע, בין היתר, משום שלא פורטו בפניו לו אופציות טיפול נוספות לפני ביצוע עקירות השיניים. סך הפיצוי שפוסק בית המשפט בגין רשלנות רפואית עקירת שיניים הוא כחמישים אלף שקלים, שאינם כוללים את ההוצאות שהוציא התובע בגין הגשת תביעתו ואת שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית.