בית הדין לעבודה הורה לחברת מגדל לשלם פיצויים למבוטח בפוליסת ביטוח מנהלים שבוטלה על ידה עקב אי תשלום פרמיות, לאחר שנקבע שהביטול נעשה שלא כדין.
תיק זה עסק במבוטח שעבד כמכונאי רכב, ואשר בינואר 2010 עבר תאונת דרכים קשה בעת שרכב על אופנועו, בגינה איבד כליל את כושר עבודתו ואף נקבעו לו 100% נכות לצמיתות.
במועד התאונה עבד המבוטח במוסך שלא דאג לבטח אותו ולהפריש עבורו כספים לאובדן כושר עבודה ופנסיה. עם זאת, למזלו הוא החזיק בפוליסת ביטוח מנהלים של חברת מגדל שנערכה עבורו על ידי המוסך הקודם שבו עבד, ואשר כללה גם הפרשות לאובדן כושר עבודה. אולם, כאשר המכונאי פנה לחברת מגדל בדרישה לקבל את הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה, הודיעה לו מגדל שהוא איננו זכאי כלל לקבלת פיצויים, מאחר שהפוליסה בוטלה כבר בספטמבר 2009 עקב אי תשלום פרמיות, וכי היא אף שלחה לו על כך שני מכתבי התראה בדואר רגיל ביולי ואוגוסט 2009.
המבוטח לא הרים ידיים, והגיש תביעה כנגד מגדל בפני בית הדין לעבודה, בטענה שביטול הפוליסה על ידה נעשה שלא כדין. לדבריו, סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח מחייב את מגדל לשלוח לו שני מכתבי התראה לפני ביטול הפוליסה עקב אי תשלום פרמיות, אולם הוא מעולם לא קיבל לידיו את שני מכתבי ההתראה שמגדל טענה שהיא שלחה לו.
מגדל עמדה על טענתה לפיה ביטול הפוליסה נעשה על ידה כדין. לדבריה, היא פעלה לפי מכתב שחרור הכספים ששלח המוסך הקודם שבו עבד המבוטח, והעבירה את הפוליסה על שמו, וגם שלחה לו את שני מכתבי ההתראה כנדרש, אולם היא נאלצה לבטל את הפוליסה לאחר שהוא לא טרח לשלם את חוב הפרמיות ולהבטיח את המשכיותה.
שיגור שתי הודעות ההתראה מהווה תנאי מהותי לביטול פוליסה
סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח קובע כי במקרה בו לא שולמו דמי הפרמיות ("דמי הביטוח"), חברת הביטוח רשאית לבטל את הפוליסה בתנאי שהיא שלחה למבוטח שני מכתבי התראה שכוללים דרישות לתשלום דמי הפרמיות, האחד תוך 15 ימים, והשני תוך 21 ימים נוספים, והדרישות הללו לא נענו.
בית הדין לעבודה הבהיר שהתנאי בדבר משלוח שתי הודעות ההתראה לפי סעיף זה הינו תנאי מהותי לצורך מתן תוקף לביטולה של הפוליסה עקב אי תשלום פרמיות. בהתאם לתנאי זה, חברת הביטוח איננה זכאית לבטל לאלתר את הפוליסה עקב אי תשלום פרמיות, אלא רק לאחר שהיא העניקה למבוטח שתי ארכות לתשלומן.
בפסיקה נקבע שמטרתו של סעיף זה הינה לתת למבוטח פרק זמן כדי לפרוע את חוב הפרמיות או להיות מודע לכך שהוא עלול להישאר ללא כיסוי ביטוחי במידה שלא יפרע אותו. כלומר, דרישת משלוח הודעות ההתראה נועדה למעשה למנוע מצב שבו המבוטח יהיה ללא כיסוי ביטוחי, תוך מתן הזדמנות לפרוע את חובו או לערוך לעצמו פוליסה חילופית.
נוסח מכתבי ההתראה נעשה שלא כדין
בית הדין לעבודה בחן בתחילה את נוסחם של שני מכתבי ההתראה שלטענת מגדל נשלחו למבוטח, וקבע שהם נוסחו שלא כדין.
שכן, סעיף 15(א) לחוק חוזה הביטוח דורש שחברת הביטוח תנסח את מכתב ההתראה באופן שמבהיר את מטרתם להתריע על הכוונה לבטל את הפוליסה במידה שחוב דמי הפרמיה לא ישולם בתוך פרקי הזמן הנקובים.
אולם, שני המכתבים לא כללו דרישה לסילוק חוב דמי הפרמיה בתוך פרקי זמן נקובים, ואף לא כללו כל התראה ברורה ומפורשת לפיה הפוליסה תבוטל במקרה של אי תשלום החוב. בנסיבות אלו קבע בית הדין לעבודה שדי בכך כדי לקבוע שמגדל לא ביטלה את הפוליסה כדין.
על חברת הביטוח להוכיח לא רק את משלוח ההתראות אלא גם את הגעתן למבוטח
לפי הפסיקה, על מנת לבטל את הפוליסה כדין ולפי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, על חברת הביטוח להוכיח לא רק שהיא שלחה את הודעות ההתראה למבוטח, אלא שהן גם הגיעו אליו בפועל.
אין חשיבות לאופן מסירת ההודעות, כך שחברת הביטוח יכולה לשלוח את ההודעות בכל דרך שהיא תבחר בה, לרבות בדואר רגיל או בדואר רשום, אולם מחובתה לוודא באופן אקטיבי שהמבוטח אכן קיבל אותן.
לפיכך, ולמעלה מן הנדרש, בית הדין לעבודה דן גם בסוגיה האם מגדל אכן הוכיחה שהיא שלחה למבוטח את מכתבי ההתראה בדואר רגיל, והאם הם גם הגיעו בפועל למבוטח, והגיעה למסקנה שהתשובה לכך הינה שלילית.
אמנם, מגדל טענה שקיים אצלה נוהל לפיו המערכת הממוחשבת שלה משגרת באופן אוטומטי מכתבי התראה כאשר יש פיגור בתשלומי הפרמיות, אולם היא לא הציגה אף ראיה לקיומו של נוהל זה, ואף לא הציגה ולו פלט מחשב שמעיד על כך שהיא אכן שלחה בפועל את מכתבי ההתראה למבוטח במקרה דנן. ממילא היא גם לא הציגה כל ראיה שההודעות אכן הגיעו למבוטח, ועל כן נקבע שמגדל לא ביטלה את הפוליסה כדין גם מטעם זה.
בסיכומו של דבר קיבל בית הדין לעבודה את התביעה, ופסק למבוטח פיצויים בסך של כ-250,000 ₪ עבור התקופה שחלפה ממועד התאונה למועד הגשת התביעה. לגבי התקופה שלאחר מכן נקבע שמגדל זכאית לקבוע את נכותו לפי תנאי הפוליסה. בנוסף נפסקו למבוטח הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
