אובדן כושר עבודה

 

האם תגמולי ביטוח המשולמים מכוח פוליסת אובדן כושר עבודה חייבים במס ? האם התשובה לשאלה זו משתנה כאשר עסקינן בתגמול חד פעמי לעומת קצבה חודשית ? על נושאים אלה ועוד – קראו את הכתבה.

היבטים שונים בקשר אובדן כושר עבודה מס הכנסה ומה שביניהם:
במהלך שנת 2005 תוקנה פקודת מס הכנסה ונכנס לתוקף סעיף הקובע כי יש להכיר בניכויין של הוצאות שהוצאו על ידי מבוטח לצורך רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה, אשר מוגדר בפקודה כביטוח מפני פגיעה בכושר העבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, אשר נבעו מנכות, מחלה או תאונה.
אולם, הפקודה דורשת כי על מנת שיוכרו ההוצאות בגין ביטוח אובדן כושר עבודה, כמפורט לעיל, על הביטוח להיות ביטוח מועדף, כהגדרתו בפקודה.
ודוק, ביטוח מועדף נעשה במסגרת פוליסת ביטוח שתקפה עד להגיעו של המבוטח לגיל שישים, לכל הפחות. בנוסף, פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה "מועדפת" הינה פוליסה אשר קובעת כי במידה ומקרה הביטוח יתרחש טרם מלאו למבוטח שישים שנה, ישולמו לו תגמולי הביטוח כקצבה חודשית עד אשר יגיע המבוטח לגיל שישים או עד שתסתיים התקופה בה איבד את כושרו, על פי המוקדם מבין השניים.
בכל הנוגע לביטוח אובדן כושר עבודה מס הכנסה נקבע בפקודה כי ניתן להכיר בניכוי הוצאות לצורך רכישת ביטוח זה, כאמור, עד לסך של שניים וחצי אחוזים מהכנסתו של המבוטח. זאת ועוד, כאשר מדובר בעובד שכיר, הסכום המקסימאלי שיוכר כהוצאה מתוך כל הפרשות המעביד לקופות הגמל ולביטוח אובדן כושר עבודה יחדיו, יהא, לכל היותר, שבעה וחצי אחוזים ממשכורת העובד. אשר על כן, אם יווצר מצב שבו הסכומים שמפריש המעביד לקופת הגמל של העובד הינם גבוהים מחמישה אחוזים משכר העובד, הדבר יקטין את הסכום שניתן להכירו כהוצאה, בכל הנוגע לביטוח אובדן הכושר, אשר יהא נמוך משניים וחצי אחוזים ממשכורת העובד.
מלבד ההכרה בניכוי ההוצאות מתקיימת השקה נוספת בקשר לביטוח אובדן כושר עבודה מס הכנסה, הנוגע להכנסות המתקבלות כתוצאה מקבלת תגמולים על פי הביטוח. ראשית, פקודת מס ההכנסה לא עושה הבחנה בין סוגי התשלומים המתקבלים על פי הפוליסה וקובעת, בהמשך לכך, כי אין כל הבדל בין תשלום חד פעמי שמקבל המבוטח מחברת הביטוח לבין קצבה חודשית המשתלמת לו בגין אובדן כושרו. דע עקא, בפועל קיים הבדל בין סוגי תשלומים אלו – כאשר מקבל המבוטח מהחברה המבטחת תשלום חד פעמי בשל אובדן כושר עבודה מס הכנסה יגבה בגין סכום זה מס גבוה מזה שהיה נגבה בגין תשלומי קיצבה חודשיים, וזאת משום שמדובר בסכום חד פעמי גבוה שאינו נפרס לאורך השנים, אלא מנוכה כולו בשנת המס שבה התקבל.

 

יחד עם זאת, קיים פיתרון במקרה שבו נקבע תשלום חד פעמי במסגרת פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה מס הכנסה מכיר באפשרות המבוטח לפרוס את התשלום החד פעמי שניתן לו באופן רטרואקטיבי, לאורך שש שנים. כלומר, מבחינת ניכויי המס, רואים בתשלום החד פעמי שנתנה חברת הביטוח כקצבה המתקבלת שש שנים ובכך מופחתים באופן משמעותי תשלומי המס המשולמים על ידי המבוטח. פיתרון זה נעלם מעיניהם של מבוטחים רבים, אשר, כתוצאה מכך, הם משלמים לשווא סכום גבוה בגין תגמולי אובדן כושר עבודה.
לאור האמור לעיל, הרי כי ישנם דרכים להפחית את תשלומי המס המשולמים בגין תגמולי ביטוח אובדן הכושר, כמו גם אפשרויות שונות להכיר בתשלומי הפרמיה המשולמים לחברת הביטוח. על מנת למקסם את הרווחים ולמזער את ההוצאות, על המבוטח להיוועץ בעורך דין מתמחה, המכיר היטב את התחום של אובדן כושר עבודה וכן יועץ מס.