האם ניתן לבטל פוליסת ביטוח בשיחת טלפון מוקלטת או שמא חובה על המבוטח למסור הודעת ביטול בכתב למבטח? הסוגיה הזו עלתה לדיון בבית המשפט בעקבות מקרה מצמרר.
רבים מאיתנו נוהגים לרכוש ביטוחים שונים בשיחת טלפון. לעתים מתעורר הצורך לבטל פוליסות ביטוח ונשאלת השאלה האם ניתן לבטלן בשיחת טלפון מוקלטת או שמא חובה על המבוטח למסור הודעת ביטול בכתב למבטח.
איש חינוך שרכש פוליסות ביטוח חיים ממספר חברות ביטוח, פנה אל איי.די.איי. חברה לביטוח ורכש ממנה שתי פוליסות ביטוח חיים בסכום ביטוח כולל בסך של כ-550,000 שקלים. בדצמבר 2013 התקשר המבוטח לחברת הביטוח. תחילה, ביקש לברר פרטים אודות הפוליסות, ובין השאר בירר האם הפוליסות כוללות מרכיב של חיסכון והאם הן משולמות באמצעות קופת הגמל. משהוסבר לו שאין בפוליסות מרכיב חיסכון, וכי הביטוח שולם בעבר באמצעות קופת הגמל, אך כעת הוא עצמו נושא בתשלום, ביקש האיש לבטל את הפוליסות.
נציגי המבטחת הציעו לו בהזדמנויות שונות הנחות מסוימות והמבוטח הסכים להן. בשיחה האחרונה שנערכה ביולי 2014 דרש המבוטח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים לבטל את הפוליסות ("בטל את הפוליסה נקודה."). בעקבות השיחה, חברת הביטוח ביטלה את הפוליסות.
למרבה הצער ארבעה חודשים מאוחר יותר נרצח המבוטח על ידי אדם רעול פנים שנכנס למשרדו וירה בו לעיני כל. לאחר מותו הטראגי של המנוח, פנה בנו אל המבטחת בשאלות לגבי שתי הפוליסות, ואילו המבטחת הודיעה לו כי הפוליסות בוטלו.
לטענת עיזבון המנוח, ביטול הפוליסות אינו תקף וזאת משום שהמנוח לא מסר הודעת ביטול בכתב כפי שנדרש לפי סעיף 45 לחוק חוזה הביטוח, ולפיכך פעלו להגשת תביעת ביטוח חיים לפיצוי מכוח הפוליסות. בית המשפט פסק כי ביטול פוליסה באמצעות שיחה מוקלטת אשר ניתן להסיק ממנה על רצון המבוטח והבנתו כי הפוליסה מבוטלת, דינה כהודעה בכתב, והיא חוקית.
אך אלו כללם של פרטים, ולהלן נביא את פירוטם.
המנוח גמר בדעתו לבטל את פוליסות הביטוח
בהתייחס להקלטות השיחה, ציין השופט חיימוביץ שדן בתיק כי מדובר ב"ראיית זהב", כזו שניתן ללמוד ממנה בצורה ברורה על רצונו של המנוח. מהאזנה לשיחות ניתן להסיק כי התובע היה בקיא היטב בפרטי הפוליסות, ידע להעריך את שוויין הכלכלי, וכי השיקול המרכזי שלו לביטול הפוליסות היה העובדה שיש לו פוליסות ביטוח בחברות ביטוח אחרות וכי עבורן הוא משלם תשלום חודשי נמוך יותר. על רצונו של המנוח ניתן ללמוד גם מכך שלא מדובר היה בשיחה חד פעמית או מקרית, כי אם רצף של שיחות שהתפרשו לאורך מספר חודשים.
בהתייחסו אל השיחה האחרונה שערך המבוטח עם נציגי המבטחת, ציין השופט כי המנוח דרש את ביטול הפוליסות לאורך כל השיחה: "כבד את הבקשה שלי… בטל את הפוליסה לאלתר", " ריבונו של עולם… הסברתי את עצמי 10 פעמים". השופט קבע כי ניתן להסיק מהשיחה האחרונה כי המנוח רצה לבטל את הפוליסות, תפס שהפוליסות מבוטלות, והבין את משמעות הדבר.
שיחת מוקלטת שקולה לביטול הפוליסה בכתב
התובעים טענו כי דרישת הביטול בכתב המופיעה בסעיף 45 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 היא קשיחה, בלתי ניתנת להתניה ולביטול בכל אמצעי אחר. השופט מצידו לא מצא כל ביסוס לטענה זו, ואף הפנה את התובעים לסעיף 52 (א) לחוק לפיו המחוקק מאפשר גמישות בעניין כאשר היא לטובתו של המבוטח. הסעיף נועד להטיב עם המבוטחים ולאפשר להם לבטל את פוליסות ביטוח החיים כשיחפצו, באופן שלא יכבול אותם ויהא מותאם לנסיבות החיים המשתנות.
השופט הצביע על כך שתכליתה המרכזית של דרישת הכתב הינה ראייתית, וכי כיום קיימים אמצעים טכנולוגיים כגון הקלטת שיחות אשר מקלים על הלקוחות ולא היו קיימים במועד חקיקת החוק.
השופט קבע כי שיחה המוקלטת על ידי המבטח בידיעת המבוטח, אשר ניתן ללמוד ממנה על רצון הצדדים ועל הבנת ההשלכות של ביטול הפוליסה, כמוה כהודעה בכתב. השופט אף פסק כי מכיוון שהמנוח דרש את לבטל את הפוליסות, והבין את משמעות ביטולן – משפחתו מנועה בשל עיקרון תום הלב מלטעון כי הפוליסה קיימת.
המבטחת לא התרשלה
השופט דחה את טענת התובעים לפיה איי.די.איי. התרשלה. לדידם, אילו היה מתבקש המנוח להעביר למבטחת מסמך בכתב, ודאי היה נמלך בדעתו ומשאיר את פוליסות הביטוח. אך, השופט פסל את הטענה מכל וכל וקבע כי אין כל הוכחה לכך שאם המנוח היה מתבקש להעביר טופס בכתב, היה משנה את עמדתו. לביסוס החלטתו ציין בין השאר שלא מדובר היה בגחמה חד פעמית, וכי את הפוליסה של אשתו החליט המנוח להשאיר, וזאת שלמרות שכעס על הנתבעת.
השופט דחה את התביעה למרות נסיבות המקרה הקשות: סמיכות הזמנים בין שיחת ביטול הפוליסה לבין מותו הטראגי של הלקוח, וכן העובדה כי המנוח שילם פרמיות שנים לא מעטות וכעת משפחתו לא תזכה לגמול. עם כל הצער שבדבר, כך פסק, קביעה גורפת השוללת את התוקף של שיחה מוקלטת, תפגע במבוטחים ותערים עליהם קשיים עת יחפצו לבטל פוליסות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
