זכתה לפיצוי למרות שנהג הרכב הפוגע התכחש לתאונה

בית המשפט חייב את חברת מנורה לשלם פיצוי בגין נזק לרכב עקב תאונת דרכים, וזאת למרות שהנהג שפגע ברכב הכחיש בתוקף שאירעה כל תאונה.

דוח תאונה

למרבה הצער, תאונות דרכים הינן בגדר תופעה שכיחה בארצנו. לא פעם נסיבות התאונה מעוררות מחלוקות שונות, לרבות לגבי מידת אחריותם של הנהגים שמעורבים בתאונה לאופן התרחשותה והיקף הנזקים שנגרמו בגינה. אולם ישנם גם מקרים בהם המחלוקת נוגעת אף לעצם התרחשות התאונה כשלעצמה, וזאת כפי שאירע בתיק שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בחיפה.

תיק זה עסק במבוטחת שהגישה בפני חברת מנורה דרישה לקבלת תשלומי פיצויים בסך של כ-221,00 ₪ לכיסוי הנזקים שנגרמו לרכבה וזאת בהתאם לפוליסת ביטוח מקיף שברשותה.

לטענת המבוטחת, הנזקים ברכבה נגרמו במהלך תאונת דרכים שאירעה במאי 2014 בשעה שהיא נכנסה  לתחנת הדלק שליד גבעת אולגה, וזאת בשל נהג ג'יפ שיצא לפתע במהירות מדרך צדדית, ופגע קשות בצידו השמאלי של רכבה. עוד טענה המבוטחת שנהג הג'יפ יצא מרכבו, התנצל על התאונה, ונאות להחליף עמה פרטים.

אולם, נהג הג'יפ התכחש בתוקף לעצם הטענה בדבר התרחשות התאונה, וטען באופן נחרץ שלא היה כל מגע בין הרכב שלו לבין הרכב של המבוטחת.

מנורה, כצפוי, מיהרה לאמץ את טענותיו של נהג הג'יפ, ודחתה את דרישתה של המבוטחת בטענה שלא הוכח לה שהתאונה הנטענת על ידה אכן אירעה בפועל. דחיית הדרישה על ידי מנורה נעשתה תוך הסתמכות על סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שפוטר את חברת הביטוח מתשלום פיצויים במידה שהמבוטח מסר לה בכוונת מרמה עובדות כוזבות או העלים ממנה עובדות לגבי מקרה הביטוח.

המבוטחת עמדה על טענתה בדבר עצם התרחשות התאונה, והגישה תביעה כנגד חברת הביטוח מנורה, שאף היא התבצרה בעמדתה.

המחלוקת: האם בכלל אירעה תאונה בין שני כלי הרכב?

המחלוקת העיקרית בין הצדדים התייחסה כאמור לעצם התרחשות התאונה בין הרכב של המבוטחת לבין הג'יפ.

בטענותיה של המבוטחת תמכו עד ראיה שצפה באירוע תאונת הדרכים, ושמאי הרכב מטעמה. עד הראיה אישר בעדותו שהג'יפ נסע במהירות ופגע קשות בצידו השמאלי של רכבה של המבוטחת, ואילו שמאי הרכב טען בעדותו שהוא בדק את הרכב של המבוטחת כעבור יומיים לאחר התאונה, ומצא שהוא נפגע בצידו השמאלי. בנוסף, המבוטחת המציאה מכתב מטעם חברת הביטוח של נהג הג'יפ, שבו נטען שהוא דיווח לה על התרחשות התאונה, וכי לדבריו התאונה גרמה לנזקים "קלים" הן לצידו השמאלי של הרכב של המבוטחת והן לרכבו שלו.

מנגד, נהג הג'יפ המשיך לטעון בתוקף בעדותו שלא היה שום מגע בין הרכב שלו לרכב של המבוטחת, וממילא לא נגרמו לו שום נזקים עקב כך. עם זאת, הוא כשל מלהסביר איך פרטיו הגיעו למבוטחת.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

לא ניתן להסתפק בגרסאות מנוגדות כדי להוכיח טענת מסירת עובדות כוזבות

בית המשפט הסביר שמטרתו של סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח הינה לספק מענה למקרים שבהם למבוטח יש יתרון מידע על חברת הביטוח, וכאשר הוא עלול להסתיר ממנה מידע מהותי, ובין היתר לטעון שאירע לו נזק בשעה שמקרה הביטוח לא התרחש כלל, או לטעון שהנזק אירע בדרך כלשהי בשעה שהוא אירע בדרך אחרת, או להגזים לגבי היקף הנזק שנגרם לו.

בפסיקה נקבע שכדי להחיל את סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, על חברת הביטוח להוכיח שלושה רכיבים עיקריים: האחד – לפיו המבוטח מסר עובדות כוזבות או לא נכונות, השני – לפיו המבוטח היה מודע לכזב או אי הנכונות שכרוכים בעובדות אלו, והשלישי – לפיו למבוטח גם הייתה כוונת מרמה להוציא מחברת הביטוח כספים שלא כדין וזאת בהסתמך על העובדות הכוזבות או הלא נכונות שהוא מסר לה.

הנטל שמוטל על חברת הביטוח כדי להוכיח את כוונת המרמה של המבוטח הינו נטל שמצריך רמת הוכחה שהינה גבוהה מהנטל שנדרש בהליך אזרחי רגיל. מצד שני, אם חברת הביטוח הוכיחה את שני הרכיבים הראשונים, אזי נטל ההוכחה יעבור למבוטח, באופן יהיה עליו להוכיח שהוא מסר את העובדות הכוזבות או הלא נכונות שלא מתוך כוונת מרמה להוציא כספים שלא כדין. [ראו בנוסף: נדחתה טענה בדבר העמסת נזקים על רכב שעבר תאונה].

אולם, כדי להוכיח את מסירת העובדות הכוזבות, אין זה מספיק שקיימות שתי גרסאות מנוגדות.

במקרה דנן, ניצבות מולנו עדותה של המבוטחת, שנתמכת על ידי עדותו של עד הראיה  לתאונה, עדותו של שמאי הרכב מטעם המבוטחת, והמכתב מטעם חברת הביטוח של נהג הג'יפ, וזאת כנגד עדותו היחידה של נהג הג'יפ, שמכחישה כל מגע בין רכבו לרכבה של המבוטחת.

בנסיבות אלו אין די בעדותו היחידה של נהג הג'יפ כדי לקבל את טענתה של מנורה  לפיה המבוטחת מסרה לה עובדות כוזבות לגבי התרחשות התאונה, ועל כן די בכך כדי לקבוע שאין להעניק למנורה את הפטור מתשלום הפיצויים לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח.

בנוסף, ולמעלה מהנדרש, קבע בית המשפט שחברת מנורה גם לא הוכיחה את יתר הרכיבים, לרבות קיום מודעות מצד המבוטחת לגבי אי הנכונות שכרוכה בפרטים שהיא מסרה לחברת הביטוח.

בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה, והורה לחברת מנורה לשלם למבוטחת את הפיצויים בסך של כ-221,000 ₪, וזאת בהסתמך על חוות הדעת של שמאי הרכב מטעם המבוטחת. בנוסף נפסקו למבוטחת החזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

[ת"א (חיפה) 14177-05-15 גרבי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך