בית המשפט דחה טענת מרמה של חברת הראל לפיה חברה בעלת מינימרקט וסוכן הביטוח שלה הסתירו ממנה במכוון שריפה שאירעה בעבר למינימרקט, וזאת כדי לשלם להראל פרמיות זולות יותר עבור ביטוח המבנה והתכולה שלו.
כאשר מבוטח עומד לרכוש את פוליסת ביטוח, מוטלת עליו חובת גילוי שמחייבת אותו לענות תשובות מלאות וכנות לשאלות שחברת הביטוח מציגה לו (סעיף 6 לחברת חוק חוזה הביטוח). תשובה שמסתירה בכוונת מרמה מידע מהותי מקנה לחברת הביטוח את הזכות לבטל את הפוליסה אם נודע לה על כך לפני קרות מקרה הביטוח, וכן פוטרת אותה מתשלום פיצויים אם נודע לה על כך לאחר קרות מקרה הביטוח (סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח). [ראו בעניין זה גם: צמצום פערי המידע בין הצדדים לעסקת הביטוח].
אין זה פלא, איפוא, שחברות הביטוח נוהגות לעשות שימוש תכוף בסעיפים אלו בכל מקרה שבו הן מעוניינות להתחמק מתשלום פיצויים למבוטחים שלהן.
כך גם אירע לחברה בשם "קוויק סטופ", שבשנת 2016 ביטחה שני מינימרקטים שלה בביטוח מבנה ותכולה אצל חברת הראל, וזאת באמצעות סוכן הביטוח הוותיק של החברה, שגם ביטח אותם בעבר אצל חברת ביטוח אחרת.
5 ימים בלבד לאחר רכישת הפוליסה של הראל, אירעה באחד המינימרקטים של החברה שריפה שגרמה לו לנזקים שונים. החברה דיווחה על כך להראל וביקשה פיצויים בסך של כ-500,000 ש"ח, אולם הראל דחתה את דרישתה בטענה שהחברה וסוכן הביטוח שלה הסתירו ממנה בעת רכישת הפוליסה שריפה קודמת שאירעה במינימרקט, וזאת בכוונת מרמה וכדי לקבל ממנה פרמיות זולות יותר.
מדוע לא דיווחה החברה על השריפה הקודמת?
הראל לא הכחישה את קרות השריפה הקודמת במינימרקט, אולם טענה שהיא רכשה את הפוליסה באמצעות סוכן הביטוח שלה, שאף הוא ידע על כך, אבל הוא לא ציין זאת בטפסי הפוליסה עקב טעות שלו ומבלי שהיא ביקשה כלל להסתיר אף מידע. לדבריה, מאחר שהמידע היה מצוי בידי סוכן הביטוח, יש לראות בו כמידע שמצוי גם בידי חברת הביטוח, ועל כן אין לראות באי הדיווח על השריפה כאי מסירת מידע מהותי שמפקיע את הפוליסה.
בעקבות זאת שלחה הראל הודעת צד ג' כנגד סוכן הביטוח, בדרישה לחייב אותו להחזיר לה את מלוא הפיצויים במידה שהיא תצטרך לשלם אותם לחברה.
סוכן הביטוח אישר את טענות החברה, אך טען שלא דיווח על השריפה הקודמת בתום לב ועקב שכחה בלבד, וזאת מאחר שהמדובר היה בשריפה מינורית של סככת המינימרקט, בגינה שולם לחברה פיצוי קטן. עוד טען הסוכן שגם אם הראל הייתה יודעת על השריפה הקודמת, היא הייתה גובה מהחברה את אותו סכום פרמיה, מאחר שמדובר בלקוחה חדשה וגדולה. להוכחת טענתו, שלח הסוכן להראל בקשה פיקטיבית לבטח עסק שדומה למינימרקט של החברה, תוך שהוא מציין שהוא עבר שריפה דומה לשריפה הקודמת של המינימרקט, וקיבל ממנה הצעה לשלם לה פרמיות זולות יותר (!) מהפרמיות שהחברה שילמה לה.
כלומר, המחלוקת בין הצדדים לא נגעה לעצם קרות השריפה הקודמת, אלא לסיבה שבגינה החברה וסוכן הביטוח לא דיווחו עליה להראל: האם בכוונת מרמה ועל מנת לקבל פרמיות זולות יותר (כטענת הראל), או בתום לב ועקב שכחה וטעות בלבד (כטענת החברה וסוכן הביטוח).
אי הדיווח על השריפה הקודמת נבע מרשלנותו של סוכן הביטוח
לאחר שבית המשפט שמע את העדויות, הוא הגיע למסקנה שאי הדיווח על השריפה הקודמת לא נבע מקנוניה שהחברה וסוכן הביטוח רקמו יחדיו כדי לרמות את הראל, אלא מרשלנותו של סוכן הביטוח, שלא טרח לבדוק את תיק הביטוח של החברה כשמילא את טופס הפוליסה.
בית המשפט ביסס את קביעתו הנ"ל על מספר נימוקים.
ראשית, עצם העובדה שהראל המשיכה לעבוד עם סוכן הביטוח גם לאחר גילוי אי הדיווח על השריפה הקודמת, מעידה היטב שהראל לא סברה שהוא ניסה חלילה לרמות אותה. לעומת זאת, העובדה שהחברה כעסה על מחדלו של סוכן הביטוח ועזבה אותו לאחר גילוי המחדל ודחיית בקשתה לקבלת פיצויים עקב כך, מהווה ראיה מובהקת לכך שאין המדובר בקנוניה בינה לסוכן הביטוח.
שנית, הצעת הביטוח הזולה יותר שחברת הראל מסרה לסוכן הביטוח, מעידה שהראל הייתה מבטחת את החברה במחיר דומה גם אם היא הייתה יודעת על השריפה הקודמת.
שלישית, בית המשפט התרשם שסוכן הביטוח הינו סוכן ותיק שלא היה מסכן את שמו הטוב ומוסר מידע כוזב כדי לקבל פרמיות זולות יותר מהראל, מה גם שלא הוצג ולו מקרה אחד נוסף בעברו שמצביע על התנהלות בלתי תקינה שלו.
לפיכך קבע בית המשפט שלא הוכח שהייתה קנוניה בין החברה ובין סוכן הביטוח כדי לרמות את הראל, וכי סוכן הביטוח כשל במילוי טופס הפוליסה עקב רשלנותו. ומכיוון שסוכן הביטוח הינו שליח של הראל, אזי יש לראות בידיעתו על השריפה הקודמת גם כידיעה של הראל עצמה, וזאת לפי סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח.
סכום הפיצויים לחובת הראל וסכום הפיצויים לטובת הראל
בהמשך לאמור לעיל, הורה בית המשפט להראל לשלם לחברה את מלוא הפיצויים המגיעים לה בגין השריפה, אותם הוא העריך בסך של כ-400,000 ₪.
יחד עם זאת, ומאחר שסוכן הביטוח בכל זאת התרשל, גם אם בתום לב, בית המשפט גם מצא לנכון לקבל את הודעת צד ג' של הראל כנגדו, ולחייב אותו לשלם להראל פיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב רשלנותו.
בית המשפט קבע שהראל הייתה עורכת לחברה את הפוליסה גם אלמלא רשלנותו של סוכן הביטוח, וכי לכל היותר היא הייתה גובה מהחברה פרמיה גבוהה יותר לו נודע לה על השריפה הקודמת. לפיכך, הנזק שנגרם להראל עקב רשלנותו של סוכן הביטוח איננו סכום הפיצויים שעליה לשלם לחברה בכל מקרה, אלא רק הפסד המחיר הגבוה יותר של הפרמיה, שלהערכתו היה מתייקר בשיעור של 25% מהפרמיה שהחברה שילמה בפועל (בסך של 6,779 ₪), כלומר, סך של 1,695 ₪ בלבד.
בסיכומו של דבר, חייב בית המשפט את הראל לשלם לחברה פיצויים בסך כולל של כ-400,000 ₪, בתוספת סך של 45,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות משפט.
בנוסף חייב בית המשפט את סוכן הביטוח לשלם להראל פיצוי בסך של 1,695 ₪ בלבד, ואף מבלי לחייב אותו בתשלום הוצאות להראל, וזאת נוכח נסיבות העניין וסכום הפיצוי הזעום שנפסק לחובתו.
[ת"א (אשקלון) 53393-05-17 א.ל.נ. קוויק סטופ ישראל בע"מ נ' הראל]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
