בית המשפט קבע שבעל רכב שנגנב לא זכאי לקבלת פיצויים מאחר שהוא השאיר את הרכב כשהמנוע שלו עדיין דולק, וללא כל קשר עין עמו.
כידוע, אין חובה לרכוש פוליסת ביטוח רכב מקיף, אולם אין ספק שמדובר בפוליסה שיכולה להקהות במידה רבה את עוגמת הנפש שנגרמת עקב גניבת הרכב, ועל כן מומלץ לרכשה במידת האפשר.
מצד שני, ההגנה שמקנה פוליסה זו מותנית בקיומם של תנאים מסוימים על ידי המבוטח עצמו, ובניהם החובה שלא להשאיר את הרכב ללא השגחה כשהוא עדיין מונע. הרציונאל של תנאי זה ברור מאליו, בפרט שאין כל מקום להעמיד את הרכב במצב המשול ל "פירצה הקוראת לגנב".
חובה זו הופיעה גם בפוליסת ביטוח מקיף של בעל רכב מאזדה, ספר במקצועו, אותה רכש מחברת הביטוח IDI. בדצמבר 2014 הגיע המבוטח עם רכבו אל המספרה שלו בערב, והחנה אותו קרוב מאד למספרה. כעבור זמן מה הרכב נגנב. המבוטח הודיע כבר למחרת לחברת הביטוח על גניבת הרכב, וביקש לקבל פיצויים לפי הפוליסה, אולם תביעתו לביטוח נדחתה.
האם המבוטח הותיר את מנוע הרכב דולק?
המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלה האם המבוטח השאיר את מנוע הרכב דולק בעת שעזב אותו.
המבוטח טען שהוא כיבה את המנוע של הרכב ונכנס למספרה כדי לבצע בה פעולה קצרה, כשהוא כל הזמן משגיח על הרכב ונמצא בקשר עין עמו. אולם, כעבור מספר רגעים בלבד נכנס גנב אלמוני לרכב, הניע אותו, וברח מהמקום.
לחברת הביטוח, לעומת זאת, הייתה גירסא עובדתית שונה לגמרי. לטענתה, המבוטח כלל לא כיבה את המנוע של הרכב, אלא הוא השאיר אותו דולק ונכנס למספרה מבלי שהיה לו כל קשר עין עם הרכב, דבר שאיפשר לגנב הרכב לגנוב אותו על נקלה.
לאחר שבית המשפט שמע את עדויות הצדדים, צפה בסרטונים, והקשיב לשיחות מוקלטות שנערכו עם המבוטח, הוא הגיע למסקנה לפיה המבוטח הותיר את מנוע הרכב הדולק בשעה שהוא נכנס למספרה ושהה בה, וזאת ללא קשר עין עם הרכב וללא שליטה עליו. כלומר, בית המשפט העדיף את טענת חברת הביטוח על זו של המבוטח.
בית המשפט הגיע למסקנה זו בעיקר מאחר שהסתבר שהמבוטח מסר גרסאות עובדתיות סותרות לגבי נסיבות הגניבה, וללא כל הסבר מהימן לסתירות הללו.
בתחילה טען המבוטח בפני חברת הביטוח (למחרת האירוע) והחוקר הפרטי שמטעמה (מספר ימים לאחר מכן) שהוא החנה את הרכב ליד המספרה, לחץ על כפתור כיבוי המנוע, לא נעל את הרכב, אולם הוא שמר כל הזמן על קשר עין עם הרכב. כעבור מספר רגעים בלבד לאחר מכן נכנס הגנב לרכב, לחץ על כפתור ההתנעה, מאחר שניתן היה עדיין להתניע את הרכב בפרק זמן קצר זה גם ללא מפתח, ונמלט מהמקום.
אולם, במסגרת חקירתו הנגדית, הוצג בפני המבוטח סרטון האבטחה של המספרה ממועד האירוע, ממנו עלה כי בפועל חלפו 25 דקות תמימות בין החניית הרכב לגניבתו, ולא "מספר רגעים בלבד" כפי שטען המבוטח.
ואם לא די בכך, הסתבר גם שהמבוטח שהה במשך רוב פרק הזמן הנ"ל בחדר פנימי בתוך המספרה, כך שהוא בכלל לא יכול היה לשמור על קשר עין עם הרכב, וממילא לשלוט עליו.
כאשר המבוטח עומת עם הממצאים הללו, הוא הודה בסופו של דבר שהוא כלל לא שמר על קשר העין עם הרכב בכל עת שהותו במספרה. בנוסף טען המבוטח שהוא לא דייק לגבי פרק הזמן שחלף בין החניית הרכב לגניבתו מאחר שהיה נתון ב-"סערת רגשות", וזאת למרות שגרסתו הראשונית בפני החוקר הפרטי של חברת הביטוח ניתנה מספר ימים לאחר האירוע.
בית המשפט קבע שגרסותיו של המבוטח סותרות זו את זו ללא כל הסבר מניח את הדעת, ואינן מהימנות. לדבריו, גרסתו החילופית של המבוטח נבעה אך ורק מניסיונו להתאים את גרסתו הראשונית לממצאי הסרטון, ואילו גרסתו הראשונית, לפיה הגניבה אירעה לאחר כמה דקות בלבד, נולדה רק כדי להסביר כיצד הגנב הצליח להתניע את הרכב ללא מפתחותיו, כביכול.
לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט שהמבוטח לא כיבה את מנוע הרכב, כנראה מתוך מחשבה שהוא ייכנס למספרה רק לזמן קצר, אולם בדיעבד הוא שהה בפועל בתוך המספרה זמן ממושך יותר, וכל זאת ללא כל קשר עין עם הרכב.
[ראו בנוסף: רכב מאויש או מבטח מיואש].
המבוטח לא היה זכאי לפיצויים גם לו כיבה את המנוע
בית המשפט קבע בנוסף שגם אם היה נקבע שהמבוטח כיבה את המנוע של הרכב לפני שהוא נגנב, הוא עדיין לא היה זכאי לפיצויים, וזאת נוכח כוונת המרמה שלו.
סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע שמבוטח שמסר עובדות כוזבות לגבי מקרה הביטוח או חבות המבטח איננו זכאי לתשלום פיצויים. במקרה דנן, הוכח שגרסתו של המבוטח לגבי נסיבות האירוע איננה נכונה ומנוגדת לעובדות האירוע כהווייתן, וזאת באופן שמלמד על ניסיונו לקבל את הפיצויים שלא כדין. לפיכך, מדובר בתביעה שנגועה בכוונת מרמה, אשר שוללת את הכיסוי הביטוחי.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי המבוטח יצא מהרכב מבלי שהוא דאג לכבות את המנוע שלו, ומבלי שהייתה לו כל שליטה על הרכב, וכי הרכב נגנב במצב זה לאחר 25 דקות תמימות. לפיכך מדובר באירוע גניבה שאיננו מכוסה לפי תנאי הפוליסה, ומכאן שהמבוטח איננו זכאי לקבלת פיצויים בגין גניבת הרכב.
בנוסף חוייב המבוטח לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪.
[ת"א (ראשל"צ) 62671-09-16 טטרואשווילי נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ]