חברת הביטוח תפצה תלמידה שהתעלפה ממכת חום ונפצעה

בית- המשפט קבע כי נפילה בעקבות מכת חום היא תאונה, ולכן תלמידה שהתעלפה ממכת חום ושברה את הגב, זכאית לפיצוי מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות.

מכת שמש

פוליסת ביטוח תאונות אישיות נועדה לפצות את המבוטח במקרה שייקלע לתאונה וייגרם לו נזק בריאותי כלשהו. בין השאר, נוהגים בתי-ספר לרכוש פוליסות כאלה עבור התלמידים הלומדים בהם, וכך להבטיח שתלמיד שניזוק בעקבות תאונה שאירעה לו במסגרת בית-הספר יקבל פיצויים לאחר תביעת הביטוח.

פסק-דין שניתן בימים אלה בבית-משפט השלום בראשל"צ דן בשאלה, אם מכת שמש שספגה תלמידת בית-ספר נחשבת לתאונה בהתאם להגדרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות שנרכשה עבור התלמידה. בית-המשפט דחה את עמדת חברת הביטוח כי לא מדובר בתאונה, והטיל על החברה לפצות את התלמידה על הנכות שנגרמה לה, לאחר שהתעלפה ונפלה כתוצאה ממכת השמש.

הבילוי בים הסתיים בשברים בגב

תלמידת תיכון בת 16 הלכה עם חבריה לים אחרי מבחן בבית-הספר וספגה מכת חום, לאחר ששהתה בשמש מספר שעות. בערב, כשכבר הייתה בביתה, חשה ברע, התעלפה ונפלה על הרצפה. כתוצאה מכך שברה שתי חוליות בגב. האם אירוע זה נחשב לתאונה שמזכה את התלמידה בפיצוי מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות שנרכשה עבורה בביה"ס?

בכך נדרש לדון בית-המשפט במקרה זה בעקבות מחלוקת שנוצרה בין הצדדים. התלמידה טענה שאכן אירעה לה תאונה והיא זכאית לפיצוי בגין הנכות שנגרמה לה בעקבות השבר בחוליות גבה, אך חברת כלל ביטוח, שהוציאה את פוליסת הביטוח לתלמידה התנגדה לכך. החברה טענה כי מכת שמש אינה תאונה אלא מחלה, כלומר "הליך פיזיולוגי תוך גופי" ולא אירוע חיצוני גלוי לעין, וכי הפוליסה אינה מכסה מקרים של מחלה אלא תאונות בלבד.

לאחר בחינת הראיות והעובדות, הכריע השופטת שדנה בתיק לטובת התלמידה. השופטת ציינה כי לעיתים הגבול בין תאונה ומחלה אינו חד, אך קבעה כי במקרה זה אכן אירעה לתלמידה תאונה, ועל כן התלמידה זכאית לפיצוי מכוח הפוליסה. לשם השוואה, הזכירה השופטת אירועים נוספים שנויים במחלוקת שהוכרו בפסיקה כתאונה, ולא כמחלה, כמו התקף לב בו לקה מבוטח בעקבות ויכוח קולני עם מנהל בחברה בה בעבד וכמו התפרצות מחלה סכיזופרניה אצל קטין בעקבות מעצרו.

אשר למקרה הנדון, הדגישה השופטת, כי הנפילה נגרמה "בעקבות איבוד הכרה חולף כתוצאה משהייה ממושכת בשמש ואי שתייה ברמה מספקת", וכי אין מדובר ב"מחלה שקיננה בגופה של הקטינה אלא במהלך חבלתי שראשיתו פגיעה של השמש וסופו של נפילה שגרמה לשבר בעמוד השדרה". עוד ציינה השופטת, כי פגיעת שמש מוכרת בדרך כלל כתאונה וכך גם נפילה, אלא אם כן הנפילה נגרמה כתוצאה ממחלה.

רמת הזהירות של תלמידים נמוכה יותר

לצד הניסיון לטעון כי מכת השמש היא בגדר מחלה, ניסתה חברת הביטוח את מזלה באמצעות טענה נוספת. החברה טענה, כי איבוד הכרה כתוצאה מחשיפה לשמש הוא אירוע שאינו מכוסה ע"י הפוליסה, מאחר שמדובר ב"אירוע צפוי". גם טענה זו נדחתה ע"י השופטת.

ראשית, ציינה השופטת, כי איבוד הכרה הוא תוצאה קיצונית יחסית של חשיפה לשמש, וכי תוצאה זו לא תמיד תתרחש. שנית, ציינה כי העובדה שתאונות מסוימות ניתנות למניעה אינה מצדיקה בהכרח לקבוע כי הן "צפויות" ולכן אינן מכוסות ע"י פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. השופטת הדגישה כי רמת הזהירות שניתן לצפות לה אצל תלמידים היא נמוכה יותר מאשר רמת הזהירות שאנו מצפים לה מאדם מבוגר, וכי לא ניתן לדרוש מתלמידים להיזהר מתאונות אפשריות כמו ממבוגרים. "במקומותינו, בילוי קיצי של נערים ונערות בים הוא אירוע מקובל, ולא תמיד קיימת מודעות מלאה מצדם להגנה הנדרשת", נאמר בפסק-הדין.

נוכח העובדה שנקבעו לתלמידה 7.5 אחוזי נכות בעקבות השברים בגבה, הטילה השופטת על חברת כלל לשלם לתלמידה פיצוי בסך של כ-25.5 אלף שקלים, שהם 7.5 אחוז מסכום הביטוח הבסיסי לו היא זכאית במקרה של תאונה. כמו כן, הוטל על כלל לשלם לתלמידה הוצאות משפט ושכר טרחה.

[ת"א 45549-11-13 פלונית נ' חברה לביטוח בע"מ]