נדחתה טענת חברת כלל כי הפוליסה נרכשה לאחר התאונה

בית המשפט הורה לחברת הביטוח כלל לשלם פיצויים לבעלת רכב שנפגע בתאונה על ידי רכב שבוטח אצלה בביטוח צד ג', תוך דחיית טענת החברה לפיה הביטוח נרכש רק לאחר התאונה.

דו"ח תאונה

לא מעט בעלי רכב חווים תסכול רב בעת שהם פונים לחברות הביטוח שלהם בתביעה לקבלת פיצויים, אך נדחים על ידן בכל מיני תירוצים חסרי בסיס, שלא נועדו אלא על מנת לחמוק מחובת תשלום הפיצויים. כך גם אירע לבעל רכב שרכש פוליסת ביטוח צד ג' בחברת כלל, ואשר כבר בהמשך היום לאחר מכן היה מעורב בתאונה בה הוא פגע בכלי רכב אחר וגרם לו לנזק.

לדברי המבוטח, הפוליסה נרכשה באמצעות סוכן הביטוח שלו ביום 14.2.2015 בבוקר. מאוחר יותר בלילה, הוא נהג ברכבו בירושלים, אולם רכב שנסע לפניו עצר בפתאומיות, ועל כן הוא נאלץ לסטות ימינה כדי שלא לפגוע ברכב שנסע לפניו, תוך שהוא פוגע ברכב של התובעת שחנה בצד הרחוב. לאחר התאונה הוא ירד מרכבו, ומסר את פרטי הביטוח שלו לבעלה של בעלת הרכב, אשר נכח במקום במועד התאונה.

בהמשך לכך, טענה בעלת הרכב הנפגע, בהסתמך על חוות דעת שמאי רכב, שמגיעים לה פיצויים בסך של כ-40,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה, וזאת בשל עלות תיקון הנזק לרכב במוסך, ירידת ערך, והוצאות השמאי.

המבוטח פנה בתביעת ביטוח לכלל על מנת שזו תשלם את סכום הפיצויים, אולם חברת כלל דחתה את דרישתו בטענה שהוא רכש את פוליסת הביטוח רק לאחר התאונה, ולכן הרכב שלו לא היה מכוסה בביטוח במועד התאונה, ואין מקום שהיא תשלם את הפיצויים.

בעקבות זאת הגישה בעלת הרכב הנפגע תביעה בפני בית המשפט כנגד המבוטח וחברת כלל.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

גדר המחלוקת: מתי אירעה התאונה ומתי נרכשה הפוליסה?

המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלות העובדתיות לגבי מתי אירעה התאונה וכן מתי רכש המבוטח את פוליסת הביטוח צד ג': האם לפני התאונה (כפי שטען המבוטח) או רק לאחר התאונה (כפי שטענה חברת הביטוח).

לגבי השאלה מתי אירעה התאונה, קבע בית המשפט כי לפי הפסיקה, הנטל להוכחת מועד התאונה מוטל על המבוטח, אולם המבוטח אכן הוכיח שהתאונה אכן אירעה ביום 14.2.2015. בית המשפט קבע זאת בהסתמך על עדותו העקבית של המבוטח וטופס ההודעה לתאונה שחברת הביטוח בעצמה צירפה לכתב הגנתה, וכן לאור העדויות של סוכן הביטוח של המבוטח ושל בעלה של התובעת, שכאמור נכח במקום בזמן התאונה ואף אישר שהמבוטח מסר לו באותו מועד את פרטי הביטוח.

כעת נותר לדון בשאלה העיקרית: מתי רכש המבוטח את פוליסת הביטוח? (ובשפה משפטית: מתי נכרת חוזה הביטוח בין המבוטח לחברת הביטוח).

כאמור, המבוטח טען שהוא פנה לסוכן הביטוח שלו ורכש את הפוליסה בבוקר יום התאונה. כתמיכה לטענתו הציג המבוטח את העתק הפוליסה שעליה צוין תאריך הרכישה "14.2.2015". בנוסף, גם סוכן הביטוח אישר טענה זו בעדותו, ואף הציג לראיה מסמכים שהעידו על רכישת הפוליסה על ידי המבוטח בכרטיס אשראי ביום 14.2.2015, בשעה 10:35.

מנגד, טענה חברת הביטוח שהמבוטח לא רכש את הפוליסה ביום התאונה, אלא רק לאחר מכן. לתמיכה בטענתה, הציגה החברה דו"ח חקירה של חוקר פרטי מטעמה, שבו ציין החוקר שהוא שוחח עם המבוטח, אביו, וסוכן הביטוח שלו, וכי הוא התרשם לשלילה מאמינות טענותיהם לגבי אירוע התאונה והכיסוי הביטוחי שנעשה לרכב.

החוקר הסביר שהוא הגיע למסקנה זו גם מאחר שהמבוטח טען בפניו שהוא רכש את הפוליסה ביום התאונה, אולם הוא לא יכול היה לומר כמה ימים לפני כן היה הרכב בשימושו, ומכאן נובע, לגישתו, שהמבוטח הודה שהוא השתמש ברכב פרק זמן מבלי שהרכב היה מבוטח.

אולם, דו"ח החוקר הוגש ללא תמלילים או הקלטות של השיחות הללו. לפיכך טען המבוטח שמדובר בדו"ח סלקטיבי שאינו משקף את מלוא התוכן של השיחות, וכי אין לקבל אותו כראיה ללא התמלילים וההקלטות של השיחות מאחר שהוא מהווה עדות מפי השמועה. [ראו בנוסף: מדוע חברות הביטוח מסתירות את המידע המצוי בדו"ח החוקר מפני המבוטח].

דו"ח החוקר ללא תמלילים או הקלטות של השיחות הינו חסר כל משקל

בית המשפט קבע שיש לקבל את דו"ח החוקר כראיה, מאחר שהדו"ח לא עוסק רק בציטוט שיחות, אלא גם כולל את הערכתו הסובייקטיבית של החוקר, אולם, עם זאת, יש לייחס לו משקל נמוך ביותר, עד כדי שלילתו המלאה.

בית המשפט ביסס את קביעתו הנ"ל על שני נימוקים. ראשית, הדו"ח אינו מכיל ממצא פוזיטיבי שיש בכוחו לבסס את החשד של חברת הביטוח לפיו התאונה אירעה לפני שהמבוטח רכש ממנה את הפוליסה. שנית, לא ניתן לקבל כממצא אמין את ציטוט השיחה שנערכה בין החוקר לבין המבוטח, מאחר שמדובר בציטוט חלקי ביותר וקצר מאד שאינו משקף את מלוא השיחה, ועל כן ניתן להגדיר אותו כעדות מפי השמועה, שאין לסמוך עליו כלל וכלל. במילים פשוטות, למרות שבית המשפט קיבל עקרונית את הדו"ח כראיה, בפועל הוא לא ייחס לו כל משקל.

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט שהמבוטח הוכיח שהוא רכש את פוליסת הביטוח לפני התאונה, בעוד שחברת הביטוח לא הצליחה לערער את טענותיו.

בנוסף, טענות המבוטח נתמכו ואושרו על ידי עדותו של סוכן הביטוח, שמשמש כשלוח של חברת הביטוח. לפי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר סוכן הביטוח מאשר את עמדת המבוטח, הרי שבכך הוא מערער עד מאד את עמדת חברת הביטוח [ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אורים].

בהתאם לכך הורה בית המשפט לחברת הביטוח לשלם לתובעת פיצויים בסך של כ-40,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

[תא"מ (י-ם) 8402-10-16 אבו נגמה נ' אבו סנינה וכלל חברה לביטוח בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 27 בנובמבר 2020 בשעה 22:12

    א) שוב אנו רואים שחברות הביטוח מנסות שיטת "מצליח"
    ב) שאלת תם מבוטח עשה ביטוח לרכבו במקיף במשך 5 שנים ,ורשאים לנהוג רק בעל הרכב ואשתו ,שהם עולים חדשים מצרפת ובקרות תאונה הביטוח טוען שהנהג נהג ללא רישיון אע"פ שיש לו רשיון צרפתי האם טענה זאת שהוא נהג ללא רישיון תופסת ,האם סוכן הביטוח היה חייב לעדכן את המבוטח שהוא חייב לעבור טסט בארץ ורשיונו ללא תוקף ואם כך מדוע מכר לו פוליסה ,מי אמור לשאת בנזק של הנפגע מונית שניזוקה ??? אודה על תשובת .בכבוד רב

    • 30 בנובמבר 2020 בשעה 10:53

      שלום יוסי, ככל והמבוטח רכש את הפוליסה על ידי סוכן ביטוח, עליו היה לוודא כי למבוטח יש רישיון ישראלי בתוקף.
      בשאר לשאלות האחרות, יש לבחון את תוכן הפוליסה ולבדוק מהי מורה בנסיבות שלך.

התגובה שלך