החשש לניגוד עניינים בשמאות רכב בראי הוראות המפקח על הביטוח והפסיקה

שמאי ביטוח רכב

לאחר קרות מקרה ביטוח שמכוסה בפוליסת ביטוח רכוש לרכב, קרי כאשר נגרם נזק למכלולי הפח ו/או המכניקה של הרכב, ולאחר שהמבוטח מסר הודעה ותביעה בכתב על התרחשות מקרה הביטוח, מוטלת על חברת הביטוח חובה לברר את חבותה. לצורך בירור החבות על פי הפוליסה, נעזרת חברת הביטוח בשמאי רכב הבודק את הרכב והמעריך שווי הנזק שנגרם. בעוד שבעבר הרחוק יותר בחרו המבוטחים את שמאי הרכב בעצמם, בשנות התשעים שינו המבטחות את כללי המשחק, והחלו להעסיק אצלן שמאים על מנת שהללו יבצעו את הערכות הנזק הנדרשות. עניין זה עורר לא מעט ויכוחים ומחלוקות, הואיל ומבוטחים רבים הטילו דופי בממצאי השמאים וטענו כי הם פועלים מתוך ניגוד עניינים, שהרי שמאים אלה משמשים "שמאי בית" בהיותם עובדי חברת הביטוח, המתפרנסים ממנה. במקרים רבים  נטען כי אותם שמאי בית שמונו לצורך קביעת ערך הנזק שנגרם למבוטח, היטו את הערכת שווי הנזק לטובת המבטחות ולרעת המבוטחים, אף על פי שהם אמורים לייצג נאמנה הן את המבטח והן את המבוטח.

נושא זה הובא בפני בית המשפט העליון בעתירה הידועה כ"בג"ץ השמאים". בפסיקתו במסגרת העתירה קבע בית המשפט העליון בשנת 2001, כי מדובר על התנהלות לקויה מצד חברות הביטוח, וכי על המפקח על הביטוח לתקן ליקוי זה. בהמשך לכך שונה הנוהל ושמאי הבית של המבוטחות הוחלפו ב"שמאי חוץ", כלומר בשמאים עצמאים, שלכאורה אינם תלויים לפרנסתם במבטחת מסוימת, ושהמבוטחים בוחרים בעצמם מתוך רשימה שהמבטחות מרכיבות.

ואולם, כפי שנמחיש בסקירה שלהלן, המציאות הוכיחה ששינוי הנוהל והתפתחויות נוספות בתחום לא סתמו את הגולל על יחסי התלות בין שמאי רכב לחברות הביטוח ועל המחלוקות בין המבוטחים למבטחות סביב הערכות הנזק של השמאים.

בג”ץ השמאים והשינויים בהנחיות המפקח על הביטוח

עתירת בג"ץ השמאים הוגשה על ידי איגוד שמאי הביטוח והמועצה הישראלית לצרכנות. בפסק הדין שניתן בעתירה  [בג"ץ 7721/96] התקבלה טענת העותרים, כי שיטת "שמאי הבית" שהנהיגו חברות הביטוח עלולה לפגוע במבוטחים לנוכח ניגוד העניינים שהשמאי נתון בו. שופט בית המשפט העליון, יצחק זמיר, אשר כתב את פסק הדין, הדגיש כי חלה על השמאי חובת נאמנות כלפי לקוחותיו. לפיכך, ומאחר ששומת הנזק שנקבעת על ידי השמאי נועדה לא רק לבירור חבות המבטחת כלפי המבוטח, אלא נחשבת למחייבת גם מבחינת המבוטח, יוצא שהשמאי חב נאמנות גם למבטחת וגם למבוטח, ולכן נתון בניגוד עניינים פסול.

עוד הדגיש השופט זמיר, כי נסיבות פסולות אלה שנוצרו עקב העסקת שמאי בית על ידי המבטחות, מחייבות התערבות מצד המפקחת על הביטוח לשם שינוי ההסדר הקיים, וזאת לנוכח כוחן העודף של חבורת הביטוח ביחס למבוטחים ולנוכח החשש כי כוח זה ינוצל נגד המבוטחים. כמו כן, נקבע, מוצדק שבית המשפט יתערב בסמכות המפקחת ויורה לה כיצד לפעול, מאחר שהמצב הקיים משקף מחדל  במישור ההגנה על ציבור המבוטחים.

לדברי זמיר, ההגנה על המבוטחים הינה התכלית העיקרית שלשמה נועד מנגנון הפיקוח על הביטוח. ואולם, המבטחות הן "גופים חזקים מבחינה כלכלית, מאורגנים היטב, לחוד וביחד", שמקיימים קשר שוטף עם המפקחת על הביטוח, מתוך אינטרס משותף של גורמים אלה לשמור על יציבותן הפיננסית של המבטחות. לעומת זאת, “ציבור המבוטחים … אינו מאורגן ואינו מקיים קשר, כציבור, עם המפקחת". לנוכח זאת, נקבע בפסק הדין, יש מקום לחשש כי בפעולת מנגנון הפיקוח, "יופר האיזון הראוי  שבין השמירה על היציבות הפיננסית של חברות הביטוח לבין הפיקוח על תוכניות הביטוח, והתכלית של הגנה על מבוטחים תיפגע".

עם זאת, ולמרות שבית המשפט העליון מצא שיש להתערב בסמכות המפקחת על הביטוח, הוא בחר שלא להורות לה איזה הסדר חלופי להתוות במקום הסדר שמאי הבית, אלא הותיר את תוכן ההסדר לשיקול דעתה. בהמשך לכך,  המפקח על הביטוח שנכנס בנעלי קודמתו, פרסם ביום 24.6.02 חוזר ובו שורה של הוראות שמטרתן לצמצם את ניגוד העניינים האמור, שהסדר שמאי הבית נגוע בו, ולהבטיח כי חוות הדעת הניתנות במסגרת הערכת נזק יהיו אובייקטיביות.

ואלה חלק מההוראות שנקבעו על ידי המפקח על הביטוח:

[א] על חברות הביטוח להרכיב רשימת שמאי חוץ.

[ב] לאחר מקרה ביטוח רשאי מבוטח לבחור על פי שיקול דעתו שמאי לבחינת הנזקים שנגרמו לרכבו מתוך רשימת שמאי חוץ.

[ג] המבטח או המבוטח יהיו רשאים לערער על הצעת תיקון הרכב או הערכת השמאי בפני שמאי מכריע, אשר לא יהיה שמאי בית או חוץ של המבטחת הרלוונטית.

[ד] בהנחיות הוגדר שמאי חוץ כמי שאינו מועסק כעובד בחברת ביטוח או בקבוצת ביטוח וכמי ששיעור הכנסתו מחברת או קבוצת ביטוח מסוימת אינו עולה על 25 אחוז מסך הכנסותיו. על מנת למנוע הטיה בבחירת שמאי חוץ על ידי הענקת טובות הנאה שונות לשמאים מצד חברות הביטוח ו/או מי מטעמן, קבע המפקח על הביטוח מספר כללים שיחולו בהקשר זה על חברות הביטוח, סוכני הביטוח מטעמם, שמאים ונציגים אחרים. למשל, קבע המפקח  כי חברת ביטוח לא תוכל להעניק הטבה או טובת הנאה כגון בדרך של הפחתת השתתפות עצמית כתנאי לבחירת שמאי חוץ מסוים.

[ה] עוד קבע המפקח על הביטוח שורה של הוראות הנוגעות לרשימת שמאי חוץ, כגון: מספר השמאים שתכיל בכלל ובכל מחוז בפרט, התנאים לרישום שמאי חוץ, אופן העדכון של רשימת שמאי החוץ ועוד.

[ו] לשם הגילוי הנאות של המנגנון שקבע בחוזר החדש, הורה המפקח על הביטוח למבטחות לכלול גילוי מפורט של המנגנון בפוליסות ביטוח רכב.

כללי הבסיס של ההסדר החדש, שעליו הורה המפקח בחוזר מ-2002, נותרו על כנם גם בחוזר ביטוח 2007-1-8 מאוחר יותר לעניין שמאות רכב, שפרסם המפקח באפריל 2007. לצד זה, הורה החוזר על הרחבת הרשימה (לפחות שמאי אחד לכל אלפיים כלי רכב מבוטחים אצל המבטחת במקום שמאי אחד לכל 3,500 כלי רכב ולפחות שבעה שמאים לכל מחוז במקום חמישה). כמו כן, הוגדר שמאי חוץ בחוזר זה כמי שהכנסתו מקבוצת ביטוח מסוימת אינה עולה על 30 אחוז מסך הכנסותיו, לעומת סף מירבי של 25 אחוז מסך ההכנסות שנקבע בחוזר הקודם.

בשנת 2014 שולבו ההוראות הנוגעות להסדר שמאי החוץ בקודקס הרגולציה המקיף, הידוע גם  כ"חוזר המאוחד", שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הלא היא רשות הפיקוח על הביטוח. ההוראות המופיעות בקודקס זהות, רובן ככולן, להוראות החוזר מ-2007, למעט שינויים קלים.

האומנם נפתרה בעיית ניגוד העניינים?

מאמצים רבים הושקעו, לכאורה, על ידי בית המשפט והפיקוח על הביטוח, לצד גורמים נוספים, כדי להגן על מבוטחים מפני הערכות נזק לא הוגנות של שמאי רכב, שמקורן בנאמנות יתרה של השמאים למבטחות. ואולם, המציאות מלמדת כי בפועל, הסדר שמאי החוץ שהחליף את הסדר שמאי הבית לא פתר באופן מספק את בעיית ניגוד העניינים שמלווה שמאי רכב בבואם להעריך נזקים שנגרמו למבוטחים.

הסיבה לכך פשוטה: המבטחות הן שבוחרות את שמאי החוץ שיופיעו ברשימה שהן מציגות למבוטחיהן. לכן לשמאי שמעוניין לשמור על מעמדו ועל הכנסותיו כשמאי חוץ הנכלל ברשימה של מבטחת מסוימת, יש אינטרס להטות את הערכת הנזק לטובת המבטחת, למרות שהוא אינו מועסק בחברה דרך קבע. יתר על כן, שוק הביטוח של ימינו הוא שוק ריכוזי שנשלט על ידי מספר מצומצם של חברות גדולות. בנסיבות אלה, גוברת תלותם של שמאי חוץ במבטחות וכך גם הסיכון כי יפרו את חובת הנאמנות שלהם למבוטחים ואת מחויבותם לבצע הערכות נזק בתום לב ובהגינות.

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב לפני מספר שנים [תא (ת”א) 15501/08], בעקבות מחלוקת בין מבוטח לבין חברת הביטוח איי. די. איי, ממחיש היטב עניין זה. במקרה הנדון, נגרם לרכבו של המבוטח נזק בהיקף של אובדן מוחלט (“טוטאל לוס”). המבוטח  טען כי הוא זכאי לפיצוי בגובה 93 אלף ש”ח, כשווי מחיר המחירון של רכב, ובהתאם לקביעתו הראשונית של שמאי החוץ שנשלח מטעם המבטחת להעריך את הנזק והבהיר למבוטח שהרכב “במצב טוב”, וכי "לכל היותר ירדו 1.5%” מערכו. המבטחת, לעומת זאת, הסכימה לשלם למבוטח 48 אלף ש"ח בלבד, בהתבסס על חוות דעת של אותו שמאי ממש, שבה העמיד את שווי הנזק על סכום מופחת זה – לכאורה בשל ירידת ערך ונזקים למיניהם שנגרמו לרכב בעבר.

על אף שלא היה בידי המבוטח דו"ח שמאי המוכיח את טענתו, הצליח המבוטח לשכנע את  השופט יאיר דלוגין שדן בתיק, כי הצדק עמו, בעיקר בזכות הקלטה של שיחה שהתקיימה בינו לבין השמאי. בשיחה המוקלטת אישר השמאי כי הכין דו"ח שבו העמיד את שווי הנזק על סכום קרוב למחיר המחירון של הרכב וכי המבטחת ביקשה לעכב את הוצאת הדו”ח ואף הורתה לו להפחית את שוויו המוערך של הרכב במידה ניכרת. השופט קבע כי משיחה זו וכן מעדות השמאי בבית המשפט ומליקויים תמוהים בחוות דעתו כפי שהוצגה על ידי המבטחת, עולה כי השמאי שינה באופן קיצוני את חוות דעתו המקורית תחת השפעתה הלא הוגנת של המבטחת, וכי השמאי והמבטחת פעלו באופן פסול ופגום מן היסוד תוך הפרת חובת תום הלב שלהם כלפי המבוטח ותוך הפרת הוראות המפקח על הביטוח האוסרות על המבטחת להפעיל את השפעתה על השמאי.

לנוכח זאת, ולאחר שדחה את כל טיעוני ההגנה של המבטחת, הורה לה השופט למבטחת להשלים את סכום הפיצוי שכבר שילמה למבוטח לסך של 93 אלף ש"ח כסכום התביעה, ואף חייב אותה בריבית עונשית מיוחדת, בהוצאות משפט ובשכר טרחה. מעבר לכך, הזכיר השופט בפסק דינו את בג"ץ השמאים, שהוביל לגיבוש ההסדר של שמאי חוץ, ורמז, למעשה, על הבעיה העקרונית שמשתקפת בתיק שלפניו. כך, לדבריו, עולה, כי המבטחת והשמאי "פעלו בצוותא חדא ולא נותר כל זכר ממשי מהעצמאות והאובייקטיביות שאמורות לאפיין את שמאי החוץ".

ואומנם, גם איגוד השמאים, איגוד המוסכים והמועצה לצרכנות הגיעו למסקנה שהסדר שמאי החוץ שנוצר בעקבות בג"ץ השמאים, רחוק מלהבטיח את עצמאותם נטולת הפניות של שמאי רכב מול המבטחות, ולכן הגישו בשנת 2009 עתירה נוספת לבית המשפט העליון [בג"ץ 3677/09]. הפעם ביקשו העותרים מבית המשפט לחייב את המפקח על הביטוח לבטל את רשימות שמאי החוץ שהרכיבו המבטחות ולקבוע שרשימת שמאי הרכב שתעמוד לרשות מבוטחים תכלול את כלל השמאים הרשומים בפנקס השמאים בישראל.

לכאורה, פתיחה מוחלטת של רשימת שמאי החוץ, בהתאם לבקשת העותרים, הייתה מבטלת את מעורבותן של המבטחות בהרכבת הרשימות ובבחירת השמאים ומצמצמת את תלותם של שמאי רכב במבטחות, ולכן גם את ניגוד העניינים שהם נתונים בו כמי שלכודים בתווך שבין חובת הנאמנות, ההגינות ותום הלב כלפי המבוטח ובין האינטרס לרצות את המבטחות. עם זאת, בפסק דין שניתן בעתירה ב-2010 בחר בית המשפט העליון  לדחות את העתירה והותיר בעינו את ההסדר הקיים.

הנימוק המרכזי לכך נגע לחשש מ"כפל שמאויות", כלומר מכך שבחירת שמאים באופן חופשי על ידי מבוטחים תוביל את המבטחות לתקוף את השומות שיציגו להן המבוטחים באמצעות שומות נגדיות שיערכו שמאים מטעמן. בנסיבות כאלה, נפסק, עלול להתארך משך הטיפול בתביעות וגם הפרמיות שמוטלות על מבוטחים עלולות להתייקר, לנוכח העלויות הנוספות הכרוכות בשמאות כפולה מבחינת המבטחות.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

השומה עקומה? יש מה לעשות

יש להניח כי המקרים שמגיעים לפתחו של בבית המשפט בעקבות חוות דעת מוטות של שמאי חוץ הם רק קצה הקרחון של התופעה. מן הסתם, לא כל מבוטח יכול להציג הקלטה שמוכיחה כי השמאי והמבטחת עשו לו עוול, ורבים המבוטחים שיעדיפו להסתפק בפיצוי נמוך מדי מחברת הביטוח מאשר להתעקש על צדקתם או לפנות לבית המשפט.

האומנם יש לכך הצדקה? במרבית המקרים, סביר להניח שלא ואפילו סביר שבחלק ניכר מהמקרים המבטחת תיסוג מעמדתה עוד לפני פנייה לבית המשפט מצד המבוטח, בזכות נקיטת הפעולות המתאימות. למשל, מבוטחים רבים אינם מודעים לכך, אך למעשה, לפי הוראות חוזר המפקח, הם רשאים לבחור שמאי באופן עצמאי לחלוטין על מנת שיעריך את נזקם ולהציג את חוות דעתו לחברת הביטוח – אם מלכתחילה ואם כדי לסתור את חוות דעתו של שמאי החוץ. כמו כן, עומדת למבוטחים הזכות לערער על חוות הדעת של שמאי החוץ  בפני  "שמאי מכריע".  רשימת השמאים המכריעים נקבעת על ידי איגוד חברות הביטוח ואיגוד השמאים, במסגרת הליך הערעור בפני שמאים אלה, נדרש השמאי להכריע בין שתי שומות או שתי הצעות תיקון שונות שיוגשו לו על ידי הצדדים למחלוקת.

אי לכך, גולשים יקרים, אם אירע לרכבכם המבוטח נזק והתרשמתם שבמסגרת הליך מינוי שמאי לשם הערכת הנזקים הפרה חברת הביטוח  באופן כזה או אחר את הוראות המפקח בעניין מניעת ניגוד עניינים בתחום שמאות הרכב (למשל, אם המבטחת לא אפשרה לכם לבחור שמאי מתוך רשימת שמאי החוץ ובחרה שמאי על דעת עצמה), או אם  אתם סבורים כי השמאי שנשלח להעריך את נזקכם מטעם חברת הביטוח נגוע בניגוד עניינים או פעל בחוסר הגינות, אל תהססו ופנו לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין ביטוח הבקיא בתחום דיני הביטוח. נוסף לכך, באפשרותכם לפנות בתלונה אל המפקח על הביטוח.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך