לא ניתן הסבר מספיק על פוליסת ביטוח דירה

הפניקס סירבה לפצות מבוטחת בגין גניבה, אך בית המשפט קבע כי סוכן הביטוח לא הבהיר למבוטחת מהן חובותיה על פי הפוליסה ופעל בחוסר תום לב.

סורגים כאמצעי מיגון

מהו "סוגר מפתח?" מונח זה הופיע בפוליסת ביטוח דירה של חברת הפניקס במסגרת פירוט התנאים לכיסוי הביטוחי. אחד התנאים קובע שהמבוטח צריך למגן את חלונות הבית בסורגים או ע"י סוגר מפתח, על מנת לקבל פיצוי בגין פריצה וגניבה, אך לא ברור מהפוליסה למה הכוונה. אם כך, האם רשאית המבטחת להתכחש למבוטחת, רק משום שלא מיגנה את חלונות ביתה בסוגר מפתח?

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, חוסר הבהירות במונח המדובר נזקפה לחובת המבטחת. הרשם הבכיר נדים מורני קבע, כי סוכן הביטוח מטעם הפניקס לא הבהיר למבוטחת את משמעות המונח וכי יש בכך משום חוסר תום לב מצד החברה. לאור זאת, נכשל ניסיונה של הפניקס להימנע מתשלום למבוטחת שביתה נפרץ, והיא חויבה בפיצוי של כ-8,500 ש"ח.

משא ומתן פגום

על פי העובדות המתוארות בפסק הדין, אלמונים פרצו לביתה של המבוטחת בינואר 2014. הפריצה אירעה דרך חלון חדר השינה, והפורצים גנבו מהבית תכשיטים וכסף מזומן. המבוטחת טענה כי קיימה את כל תנאי המיגון בפוליסה, וכי החלון בחדר השינה הינו חלון אחורי המורכב מזכוכית כפולה עם סוגר באמצע, ומוגן תריס, הכולל סוגרים בשני צידי החלון. המבטחת, עם זאת, התעקשה, כאמור, כי החלון לא היה ממוגן דיו, כיוון שלא הותקן בו סוגר מפתח.

לאחר שבחן את התיק, קבע השופט כי הוא מאמין לעדות המבוטחת שהיא אינה יודעת מהו "סוגר מפתח". עוד קבע, כי הדבר מלמד שלא קיבלה הסבר מספיק מטעם המבטחת ומטעם הסוכן שמכר למבוטחת את הפוליסה, ש"אף הוא אינו יודע מה זה 'סוגר מפתח'". מכאן הסיק השופט, כי המשא ומתן שנוהל עם המבוטחת לצורך עריכת הסכם הפוליסה "היה פגום ונעשה בחוסר תום לב והתנהל שלא בדרך המקובלת", וזאת בניגוד לדרישת סעיף 12 לחוק החוזים.

השופט הדגיש כי לא הוכח שהסוכן הסביר למבוטחת ולו פעם אחת מהו "סוגר מפתח", וכי "הנתבעת הנפיקה את הפוליסה וגבתה דמי ביטוח מהמבוטחת, מבלי לשלוח סוקר לביתה ומבלי לוודא קיום התנאים שנדרשו על ידה". עוד ציין כי סביר להניח שגם לו היה מותקן בחלון סוגר מפתח, לא היה מונע הדבר את הפריצה.

בנסיבות אלה, נקבע בפסק הדין, ראוי היה שהמבטחת תאשר את תביעת המבוטחת, וכיוון שלא עשתה זאת, יש לראות בה כמי שהפרה גם את חובתה לנהל מו"מ בתום לב, מכוח אחריותה השילוחית למעשה הסוכן מטעמה, וגם את חובתה, על פי סעיף 39 לחוק החוזים, לקיים בתום לב חיוב הנובע מהחוזה.

על בסיס מסקנתו זו קיבל בית המשפט את התביעה והורה למבטחת לפצות את המבוטחת לפי שווי הדברים שנגנבו, בהתאם להערכת השמאי מטעם המבטחת.

[תק (קריות) 25082-08-15 לוסי עשור נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ]