זכויות נפגעי תאונות עבודה

מתי יכולה להיחשב תאונה כתאונת עבודה? כיצד היא מוגדרת בחוק? התשובות לשאלות אלו יכולות להבדיל בין אדם שזכאי לזכויות בביטוח הלאומי לכזה שאינו זכאי. על הגדרה זו ונפקויותיה השונות במסגרת כתבה זו.

הקריטריונים לזכאות בענף נפגעי עבודה

נפגעי תאונות עבודה, אם הגעתם הנה סביר כי הינכם מחפשים מידע על זכויותיכם עקב תאונת עבודה שעברתם, במוסד לביטוח לאומי ו/או בתביעת נזיקין כנגד המעביד או חברת הביטוח שביטחה אותו. במסגרת הכתבה הבאה, אנו נדון בזכויות העומדים לרשותכם בשני המקומות הנ"ל ועל הדרך למימוש זכויותיכם. מוכנים ? בואו נתחיל.

בקרו כעת – בפורום מקצועי בנושא ביטוח לאומי

על מי חל ענף נפגעי עבודה?

מדובר אפוא באחד הענפים המרכזיים של ביטוח לאומי ונועד להעניק פיצוי לנפגעי עבודה בגין נזקים שנגרמו להם תוך כדי ועקב עבודתם.

המוסד לביטוח לאומי, כשמו כן הוא, מתפקד כמוסד ביטוחי, בו מחד משולמים בשגרה תשלומים שוטפים (דמי ביטוח) ומאידך, בעת צרה מתוגמל המבוטח. אף על פי שהביטוח הלאומי ממלא תפקיד סוציאלי, ניתן להבחין בשנים האחרונות פן אחר של המוסד לביטוח לאומי, בעל גוון של מוסד ביטוח פרטי.

יחד עם זאת, בשונה מביטוח פרטי, היחסים בין המבטח (ביטוח לאומי) והמבוטח אינם מושתתים על חופש חוזים, אלא, כפויים מהדין.

קודם לדיון סביב הזכויות המוענקת למבוטח בענף זה, נשאלת השאלה מי מבוטח בענף זה? קיימים שני תנאים על מנת להיות מכוסים בענף נפגעי תאונות עבודה בביטוח הלאומי:

[1] תחולה פרסונאלית

החוק חל על מי שנמצא במעגל העבודה, שכירים ועצמאים.

כלומר, קיומם של אלמנטים כאלה ואחרים לפיהם מוכר אדם כעובד מעניקים לאותו אדם כיסוי בביטוח. אגב, בענף נפגעי עבודה, עובד יכול להיות גם עובד זר, בשונה בענפי ביטוח אחרים, שם רק תושבים מבוטחים (למשל, ענף ביטוח זקנה). יש לציין, כי העובד העצמאי, בשונה מהשכיר, יהיה רשום כמבוטח בענף נפגעי עבודה אך ורק אם הוא נרשם ככזה. לעומת זאת, העובד השכיר אינו חייב בהלך של רישום והוא יהיה מבוטח אף במידה ומעבידו לא שילם בעבורו את דמי הביטוח.

[2] תחולה טריטוריאלית

החוק חל רק על מי נפגעי תאונות עבודה בתחומי מדינת ישראל, אפילו אינו תושב ישראל.

אולם, גם פגיעה שאירעה בחו"ל עשויה להיחשב כתאונת עבודה, אך נדרשת זיקה משפטית מפורשת למדינת ישראל הטבועה בדין חרות, בחוק או בתקנות על מנת שתיחשב תאונת עבודה, על פי חוק הביטוח הלאומי. בהקשר זה התנאים הנדרשים בין עובד שכיר לעצמאי שונים הם.

באשר לעובד שכיר הנפגע בחו"ל, צריכים להתקיים שני תנאים: [א] העובד והמעביד תושבי מדינת ישראל. [ב] החוזה נקשר בישראל. במידה והחוזה לא נקשר בישראל – בתנאי שאין במקום הפגיעה ביטוח נפגעי עבודה חובה ובתנאי שהודעה על חוזה עבודה נמסרה לביטוח הלאומי מראש.

באשר לעובד עצמאי, צריכים להתקיים ארבעה תנאים: [א] הנפגע הוא תושב ישראל. [ב] הפגיעה אירעה תוך כדי עיסוק העובד במשלח יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחו"ל ועקב עיסוקו וכי עוד בהיותו בישראל נעשו ההכנות לקראת העיסוק שבו נפגע. [ג] הפגיעה אירעה בתוך שישה חודשים מיום היציאה, או תוך תקופה שלגביה ניתנה הסכמת המוסד לביטוח לאומי. [ד] ההכנות והסידורים לקראת העיסוק בחו"ל נעשו בישראל.

תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי ? המובן הקלאסי

במקרה ועברת תאונת עבודה, הרי שתחילה עליכם לפנות בתביעת הכרה למוסד לביטוח לאומי.

על מנת שהמוסד יכיר בתאונה, תחילה נשאלת השאלה מהי פגיעה בעבודה ? פגיעה בעבודה מוגדרת על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כאחד משניים: [1] תאונת עבודה. [2] מחלת מקצוע.(על מחלת מקצוע נדון במאמר נפרד ואחר).

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה הנגרמת תוך כדי ועקב העבודה.

פרט להגדרה זו המתייחסת בעיקר לשאלת הקשר הסיבתי, אין בחוק הביטוח הלאומי מענה להגדרה מהי "תאונה"? פסיקת בתי המשפט, אשר נרתמה לפתרון ההגדרה קובעת, כי יסודות הגדרת המונח "תאונה" במובן הקלאסי הם: [1] פתאומיות – אירוע חד פעמי, בשונה ממצב תחלואתי המתפתח בהדרגתיות. [2] אירוע – מערכת נסיבות שניתן לתחמה בזמן ובמקום. [3] תוצאה – נזק רפואי הנגלה לעין.

אולם, לא די בקיומן של יסודות התאונה, על מנת שיכלל אדם במסגרת נפגעי תאונות עבודה, צריכה התאונה לקרות תוך כדי ועקב העבודה. אף על פי כן, ישנם מצבים בהם נכיר באירוע כ תאונת עבודה, למרות שלא מתקיים תנאי נוסף זה. אלו הם מצבים בהם "הזיקה לעבודה" הינה כה גבוה עד, כי לא ניתן לומר שהאירוע אינו תאונת עבודה.

המבחן העיקרי להוכחת תנאי ה- "עקב" הוא מבחן האלמלא, אך קיימים מבחנים נוספים אשר עשויים לעזור במקרים גבוליים, כגון: אופי העבודה, הסיכונים, תפקיד, סמכויות העובד, קשרי העבודה, המקום והזמן שבו קרו הדברים, הרקע והמניע.

יחד עם זאת, בחוק הביטוח הלאומי נקבעה חזקה המקלה על נפגעי תאונות עבודה, לפיה על עובד שכיר (ולא עצמאי) הנפגע בעבודתו, להוכיח בפני פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי שהתאונה אירעה תוך כדי העבודה. ובמידה ויוכיח העובד שהתאונה אירעה תוך כדי העבודה, אומר חוק הביטוח הלאומי שחזקה שאירעה "עקב" העבודה ועל המוסד לביטוח לאומי נטל ההוכחה להוכיח היפוכו של דבר, היינו, שהתאונה לא קרתה "עקב" העבודה. לגבי עובד עצמאי, המבחן הוא שונה ותאונת עבודה היא כל מקרה בו נפגע אותו מבוטח עת עסק בדבר שסביר היה שיעשה תוך כדי עסוקו במשלח ידו.

דוגמא מעניינת, אשר נדונה בפסיקה הייתה באישה שהתבקשה לעשות עבודה בביתה באופן חריג. האישה ניגשה לחדר המגורים לעבוד והחליקה כתוצאה מנוזל ששפכו ילדיה. בית הדין הארצי קבע, כי אין ספק שהתובעת הייתה תוך כדי העבודה ולכן מופעלת החזקה, לפיה כל עוד לא הוכיח המוסד לביטוח לאומי כי האישה לא הייתה בדרכה למחשב, אלא, לצורך פעולות שקשורת בבית, צריך לכסות גם את הסיכון הזה.

בחנו זכויותיכם בתביעת נזיקין !

פעמים רבות, פרט לזכויות הקיימות לנפגע תאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי באפשרותו להגיש גם תביעת נזיקין עקב אשם של המעביד. למשל, במקרים בהם המעביד לא דאג לתשתית עבודה נאותה, לתנאי עבודה בטוחים, לאמצעי מיגון ואבטחה, לקיום הדרכות, לבניית נהלי עבודה, לפיקוח נאות וכיו"ב פעולות אשר מטרתן להגן על העובד מפני נזקי גוף.

בשונה מהליכים המתנהלים במוסד לביטוח לאומי, במסגרתם ברגע שהוכח כי הנזק אירע תוך כדי העבודה חזקה כי אירע עקב העבודה, בתביעות כנגד מעבידים וחברות הביטוח המבטחות אותם, על הנפגע להוכיח תחילה "אחריות" של המעביד בנזיקין, כגון: התרשלות, הפרת חובה חקוקה. בהמשך, יבחן בית המשפט את שיעור הנזק שנגרם לו ושאלת הקשר הסיבתי בין הנזק ומעשה העוולה של המעביד.

אמנם, מדובר לרוב בתביעות מורכבות ומסובכות יותר, בשל הצורך בהוכחת אחריות, אך הפיצוי הנפסק בעטיין גבוה יותר. חשוב לדעת בהקשר זה, כי הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי אינה מונעת את האפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד המעביד, אך אין מדובר בפיצוי כפול, וכל סכום שייפסק בערכאה השיפוטית, יקוזז ממנו הסכום שהתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ככל ועברתם תאונת עבודה, מומלץ לפנות אל עורך דין תאונות עבודה הבקיא בתחום זה. פנייה מוקדמת עשויה לשפר את מצבכם, בין היתר בשל הצורך בקבלת הכוונה אודות טיפול רפואי נאות, איסוף מסמכים רפואיים, ראיות ואסמכתאות נוספות הדרושות לשם הבטחת הפיצוי לו הינכם זכאים.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעתך, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת הקשר". נדגיש, כי פנייתך חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום ביטוח לאומי

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 2 בינואר 2012 בשעה 16:36

    בירור זכויות

    סיגלית שלום,
    אני מציע לך לפנות אל המוסד לביטוח לאומי (הסניף הרבלנטי) ולהוציא העתק מלא מהתיק. כך תוכלי לברר האם אחוזי הנכות פחתו בשל ערעור הביטוח הלאומי והאם האחוזים שנקבעו אינם מזכים במענק, כפי שהיו אמורים לזכות אותך אחוזי הנכות שנקבעו לך. בנוסף, ייתכן ואת זכאית לתשלום דמי פגיעה, או זכויות נוספות. אך, יש לערוך בירור מקיף, עדיף בליווי עורך דין הבקיא בתחום.

    בכבוד רב ובברכה,
    עו"ד רפאל אלמוג

  • 28 בדצמבר 2011 בשעה 16:51

    תאונת עבודה

    שלום,
    לפני כשלוש שנים הייתה לי תאונת עבודה מפגיעה בשברי זכוכית והאמה שלי נפגעה ומאז היא עקומה. תבעתי בבטוח לאומי ואושר לי 13.33%. מעולם לא קיבלתי כסף גם בזמן שישבתי בבית. אח"כ קיבלתי מכתב מבטוח לאומי שהם מערערים על ההחלטה שלהם ורוצים להוריד את אחוזי הנכות. בינתיים הוריי נפטרו בפתאומיות בתאונת דרכים ונסעתי לארה"ב וגרתי שם כ-3 שנים. לפני חצי שנה חזרתי ואני לא יודע מה מצבי בבטוח לאומי, אם הורידו לי את אחוזי הנכות, למה לא שילמו לי אף פעם גם כשהייתי בחופשת מחלה.
    מה עליי לעשות?
    תודה לכם על המענה

התגובה שלך