מדריך מימוש זכויות נפגעי פעולות איבה

נפגע פעולות איבה

המציאות הישראלית הקשה, מלמדת כי למדינת ישראל אויבים רבים. ניתן לומר בצער רב, כי מאז קום המדינה ועד היום, נמצאת ישראל בעימותים בלתי פוסקים למול ארגוני טרור ומדינות עוינות. העימות מחלחל כמובן במרבית המקרים לתושבי המדינה הסופגים נזקי גוף ו/או נזקי רכוש קשים, על לא עוול בכפם. השיקום הפיזי, הגופני והמנטאלי מנזקים אלה, קשה מנשוא, ולעיתים אף אינו אפשרי.

מצב דברים זה, הוא שהוביל את המחוקק הישראלי לדאוג לתושבי ואזרחי המדינה, ולהשיבם עד כמה שניתן למצבם ערב הפגיעה מפעולה עוינת כזו או אחרת כלפי המדינה.

בימים אלה, אנו נמצאים בעיצומו של מבצע צבאי, מבצע "עמוד ענן", ולאור פניות רבות של גולשים שאינם מודעים לזכויותיהם, החלטנו לערוך מדריך זכויות נפגעי פעולות איבה. חשוב להבין כי המדריך מטבעו אינו יכול לכלול את מלוא הפרטים ובכל מקרה של נזק, לגוף ו/או לרכוש, מומלץ להיוועץ עם עו"ד.

על מנת לנסות ולסייע עד כמה שניתן, הקמנו עבורכם במיוחד, פורום משפטי העוסק במימוש זכויות נפגעי פעולות איבה, במסגרתו תוכלו להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום זה ולקבל מענה לשאלותיכם.

הנושאים בהם יעסוק המדריך:

נזקי גוף הנגרמים עקב פעולות איבה:

  • מהי פגיעה כתוצאה ממעשה "איבה"?
  • מי זכאי לקבל תגמול מכוח החוק, או במילים אחרת מיהו "נפגע" ?
  • חזקת פגיעה עקב פעולות איבה.
  • הליך ההכרה כנפגע ? הגשת תביעה.
  • תשלום החזר הוצאות, לנפגע ולבני משפחתו.
  • תגמול בתקופת הטיפול הרפואי (תט"ר).
  • סיוע וטיפול פסיכולוגי לנכים העונים לקריטריונים.
  • ערר על פקיד תביעות ביטוח לאומי עקב אי הכרה כ"נפגע"
  • ערר על וועדה רפואית.
  • ערר על וועדה רפואית לערערים.
  • תביעה לקביעת דרגת נכות ותשלום גמלה עקב נכות.
  • הגמלאות המשולמות לנכים

נזקי גוף הנגרמים עקב פעולות איבה

א. מהי פגיעה כתוצאה ממעשה "איבה" ?

השאלה המרכזית המעסיקה נפגע, היא האם הוא זכאי לפיצוי עקב נזקי גוף או נפש שנגרמו לו ? האם המדינה תעזור לו בשיקום הרפואי ? טרם נדון בהגדרה המשפטית ובתנאים להכרה, חשוב להבהיר, כי לרוב במקרה של פעולת איבה, נשלחים למקום אירוע כוחות המשטרה וצבא הגנה לישראל, אשר עורכי רישום של נפגעים. הרישום מועבר לעובדי השיקום ועובדים סוציאליים במוסד לביטוח לאומי אשר יוצר פנייה יזומה עם הנפגעים על מנת לסייע במימוש הזכויות.

יחד עם זאת, פעמים רבות, נפגעים לא נשארים במקום האירוע ועל כן אין דיווח. חשוב לדעת כי גם נפגעים אלה זכאים לפיצוי, אם כי ייתכן ויתקשו להוכיח את זכאותם ויהיה עליהם להוכיח זאת בעזרת עדויות, רשומות רפואיות ודרכים נוספות.

כעת להגדרת המחוקק: סעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מסדיר אפוא את הנושאים בהם רואה המחוקק כפעולת "איבה". ככלל, אפשר לפעול בעניין זה על פי ההיגיון. ברי, כי ארגונים טרוריסטיים כדוגמת "החמאס" ו/או הג'יהאד האיסלאמי המבצעים ירי של רקטות לעבר תושבי הדרום מבצעים אפוא פעולה הנחשבת בעיני המחוקקת כ"מעשה איבה".

יחד עם זאת, על מנת לעשות סדר בדברים, להלן הנושאים המוגדרים בחוק כ"מעשה איבה":

  • נזקים הנגרמים עקב פעולות של כוחות צבאיים עוינים, של מדינה או ארגון, או מי מטעמם, אף אם אירעו מחוץ לשטחיה של מדינת ישראל, ובלבד שנועדו לפגוע בה.
  • פגיעה שנגרמה בשוגג על ידי אדם אשר חשש מביצוע של פעולת איבה.
  • פגיעה של אדם עקב נשק שהיה אמור לשמש לביצוע פעולה עוינת או למניעתה.
  • פגיעה אלימה על רקע לאומני, אתני או על רקע הסכסוך הישראלי ערבי.
  • כנ"ל, כאשר הפגיעה נעשית על ידי ארגון טרוריסטי, אשר הוכרז ככזה על ידי ממשלת ישראל, או מי מטעמו.

ב. מי זכאי לקבל תגמול מכוח החוק, או במילים אחרת מיהו "נפגע" ?

על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, זכאים לתגמול בין השאר הגורמים הבאים:

  • תושבי מדינת ישראל, בין אם הפגיעה מתרחשת בארץ או בחו"ל או אף בשטחי יו"ש.
  • בעלי אזרחות ישראלית, ובלבד שהפגיעה אירעה בישראל, לרבות שטחי יו"ש, ולא בחו"ל.
  • בעלי אזרחות ישראלית, אשר נפגעו בחו"ל, ובלבד שטרם חלפו 12 חודשים מהמועד שחדלו להיות תושבים.
  • מי שנכנס ונמצא בישראל כחוק, למשל מי שנכנס מכוח רישיון, אשרה, או כאלה הפטורים מאשרה מכוח הוראה חוקית אחרת, כגון: דיפלומטיים.
  • תושבי שטחי יו"ש ועזה, אשר נפגעו בתוך הקו הירוק, ובלבד ששהו בישראל בהיתר (בעלי תעודת זהות, או אישור של מערכות הביטחון).
  • תושבי חוץ, אשר נפגעו במהלך העבודה אצל מעביד ישראלי בחו"ל ובעקבותיה. באתר המוסד לביטוח לאומי תוכלו למצוא רשימה של מעבידים אשר אושרו על ידי שר העבודה והרווחה כמעבידים לצורכי סעיף זה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

ג. חזקת פגיעה עקב פעולות איבה

אחת ההוראות המיוחדות שקובע חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מסדירה את הנטל שעל נפגע להוכיח אודות קיומה של פעולה, אם בכלל. לפי החזקה הקבועה בסעיף 2 לחוק, ככלל כאשר יש יסוד סביר להניח כי הפגיעה נגרמה עקב פעולת איבה, יראו בה ככזאת, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. המשמעות היא שעל נפגע להראות מסכת נתונים לפיה סביר כי הנזק אירע עקב פעולת איבה. על מנת לשלול את זכאותו, על פקידי הביטוח הלאומי להוכיח היפוכו של דבר.

ד. הליך ההכרה כנפגע? הגשת תביעה

על מנת להיות זכאי לגמלאות ולהטבות המנויות בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יש תחילה להגיש תביעה להכרה בפעולת איבה ודרישה לתשלום תגמול בתקופת הטיפול הרפואי. כבר עתה נציין כי כל הטפסים נמצאים ברשת האינטרנט וניתן להורידם למשל מאתר המוסד לביטוח לאומי. התביעה מוגשת למוסד לביטוח לאומי, אשר בוחן את תנאי הזכאות.

אל התביעה יש לצרף אישור משטרה ו/או כל אישור אחר המעיד על פגיעת איבה, כגון: אישור מצה"ל. בנוסף, יש לצרף אישורי שכר (תלושי שכר / דוחות שומה) וכן אישורים רפואיים, המעידים על הנזק הגופני שנגרם, כמו גם אישורים על פגיעות נפשיות, ככל ונגרמו, וכן תעודות מחלה / אי כושר עבודה.

בין יתר הנושאים עליהם תידרשו להשיב במסגרת טופס התביעה: מועד הפגישה, תיאור הפגיעה, העדים לפגיעה, פירוט אודות הפגיעות שנגרמו, הטיפול הרפואי ומידע אודות גמלאות המשולמות לכם מכוח הוראות חוק אחרות בגין נסיבות הפגיעה.

חשוב לדעת: את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד התרחשות "פעולת האיבה". תביעות המוגשות במועד מאוחר יותר, עשויות להידחות מחמת התיישנות. בכל מקרה, הביטוח הלאומי אינו משלם תגמולים עבור תקופות רטרואקטיביות העולות על 12 חודשים.

השלב הראשון במימוש הזכויות הינו שלב ההכרה. רק תביעות אשר מאושרות על ידי הרשות המאשרת (ועדה הממונה על ידי שר הביטחון ואשר תפקידה לבחון זכאות נפגע), תעבורנה לשלב השני, שלב בחינת היקף הנזק ותשלום תגמולים.

הודעה על הכרה נמסרת לנפגע בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת התביעה. יחד עם זאת, רשאית הרשות המאשרת להעביר את עמדתה במועד מאוחר יותר, במידה ולרשותה טעמים מיוחדים.

ה. תשלום החזר הוצאות, לנפגע ולבני משפחתו

לאחר שתביעה מוכרת, רשאים נפגע ובני משפחתו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולדרוש השבה של הוצאות בהם נשאו.

כך, רשאים בני משפחת הנפגע לדרוש השבה כספית של:

  • הפסדי שכר שנגרמו להם (בני משפחה מקרה ראשונה) בזמן אשפוז הנפגע.
  • הוצאות כלכלה ומחייה בעת שהייה באשפוז ביחד עם הנפגע בבית חולים טיפולי.
  • הוצאות לינה לבני משפחה כאמור המתגוררים במרחק רחוק מבית החולים בו שוהה ומקבל טיפול הנפגע.
  • השבה של הוצאות חניה, טלפון ושכירת שירותי טלוויזיה, בעת שהייה כאמור בבית חולים.

אחת השאלות הנפוצות בימים אלה, היא האם הורה אשר החליט להישאר בביתו עם ילדו הסובל מחרדות, זכאי לקבל החזר כספי עבור הפסדי שכר שנגרמו לו ? עיננו רואות כי במצבים מסוימים, בכפוף להכרה ושיעור הנזק, עשוי הורה או בן משפחה מקרבה ראשונה לקבל פיצוי.

ומה אם החליט תושב לא ללכת למקום העבודה על דעת עצמו מחשש לסיכון אפשרי ? אין בחוק הסדר פיצוי לתושבים ואזרחים אשר נגרמו להם עקב פעולות איבה הפסדי שכר כי החליטו שלא ללכת לעבודה. יחד עם זאת, שר האוצר, רשאי להתקין הוראות ביצוע במסגרתן יקבע הסדר פיצוי לאזור ספר מסוים עבור הפסדי שכר.

הנפגע, מגיש התביעה, מנגד רשאי לדרוש כיסוי (התחייבות של הביטוח הלאומי) והשבה של ההוצאות הרפואיות אשר נגרמו לו עקב הפגיעה, ובלבד שמדובר בטיפולים רפואיים / שיקומיים המבוצעים במסגרת הרפואה הציבורית, כדלקמן:

  • תרופות: השבה של הוצאות רכישת תרופות אשר אינן מסופקות על ידי קופת החולים.
  • נסיעות: מדובר אפוא בהשבה של הוצאות נסיעה אשר היו דרושות לשם קבלת טיפול רפואי, בין אם בתחבורה ציבורית (מד"א, אוטובוסים (על פי קבלה)) ובין אם בתחבורה פרטית (על פי חישוב הנעשה כאשר משיבים ההוצאה לעובד מדינה).
  • דמי החלמה: גמלה המשולמת בהמלצת רופא או ביטוח לאומי לאחר שהייה של נפגע באשפוז ממושך או לאחר ניתוח.
  • טיפולי שיניים: נפגעים בדרגות שונות זכאים לטיפולי שיניים (שמרניים, מונעים), גם במקרים בהם הנזק לא אירעה כתוצאה ממעשה האיבה. את הטיפול ניתן לקבל באמצעות רופאים הנמצאים בהסדר עם הביטוח הלאומי, או באופן פרטי תוך קבלת השבה כספית בגובה המשולם על ידי הביטוח הלאומי לרופאי ההסדר.

ו. תגמול בתקופת הטיפול הרפואי (תט"ר)

למשך תקופה בת עד תשעה חודשים, נושא הביטוח הלאומי בתגמול תט"ר שמהווה חלף הכנסה לנפגע הנמצא באי כושר עבודה ואינו מקבל שכר. תקופה זאת ניתנת להארכה, אך באישור בלבד של הלשכה לייעוץ רפואי במל"ל.

על מנת לקבל גמלה זו יש להציג תעודות מחלה / אישורי אי כושר.

נפגע פעולות איבה שלא עבד לפני הפגיעה ? נכון לחודש 4/2010 זכאי לגמלה ע"ס 4,957 ?. נפגע בעל ילדים קטינים (מתחת לגיל שמונה עשרה), יקבל גמלה בשיעור של 125%, קרי 6,425 ?.

נפגע פעולות איבה שעבד לפני הפגיעה ? יקבל גמלה השווה לשיעור ממוצע שכרו ברבעון שקדם למועד הפגיעה. הגמלה לא תעלה את שיעור שכרו של חייל במילואים ולא תפחת משיעור הגמלה לה זכאי נפגע שלא עבד לפני הפגיעה.

נפגע שקיבל שכר בתקופת התט"ר ? הגמלה תועבר ישירות למעסיקו שנשא בשכרו, והוא אף זכאי להשבה של הפרשות נוספות בהן נשא כגון: הפרשות לפנסיה. המעסיק כמובן יצטרך לזכות את העובד בימי המחלה שנוכו לו עקב תשלום שהועבר על חשבון ימי מחלה.

נפגעי פעולות איבה עצמאיים ? יקבלו גמלה בשיעור לו זכאי נפגע שלא עבד לפני הפגיעה, אלא אם יצליחו להוכיח כי הפסדיהם גבוהים מכך.

נפגעים קטינים, עד גיל 18 ומעל 14, שלא עבדו לפני הפגיעה – יקבלו מחצית מהסכום לו זכאי נפגע בגיר שלא עבד לפני הפגיעה. קטינים כאלה, אשר עבדו לפני הפגיעה, יקבלו תגמול בשיעור הכנסתם ערב הפגיעה, ולא פחות מכפי שהיו מקבלים קטינים אשר לא עבדו.

ז. סיוע וטיפול פסיכולוגי לנכים העונים לקריטריונים

מלבד לזכויות המפורטות מעלה, זכאים הנפגעים הבאים, הסובלים מקשיים בתפקוד היומיומי, לעזרה וסיוע רפואי פסיכולוגי על ידי עובדי השיקום, או מימון טיפולים פסיכולוגיים במידה וקיימת הערכה המעידה על יכולת התרומה של אלה לשיפור במצבם הבריאותי.

מי זכאי ?

  • נפגעים בעלי נכות בשיעור 10% ומעלה, אשר נקבעה קודם לשנת 1996 ואשר סובלים מקשיי תפקוד כאמור.
  • נפגעים בעלי נכות בשיעור 20%-49% הסובלים מקושי תפקודי כאמור, עקב נכותם.
  • בעלי נכות בשיעור 50% ויותר, הסובלים מקושי תפקודי כאמור מסיבות כלשהן.
  • הורי קטין הסובל מנכות בשיעור של 50% או יותר, או הסובל מנכות עקב פגיעת ראש, או נפש בשיעור של 20% ומעלה, ובלבד שקיימת הערכה רפואית כי הטיפול עשוי לשפר את מצבם הבריאותי.

ח. ערר על החלטת ה"רשות המאשרת" שלא להכיר בתובע כ"נפגע"

ערר על החלטת ועדת הרשות המאשרת, ניתן להגיש בתוך 60 ימים (חודשיים) ממועד קבלת עמדתה, וזאת לבית המשפט המחוזי בתל אביב ? יפו. ככל וערר זה ידחה על ידי הועדה לערערים, לא ניתן לערער עוד על קביעה זו שלא להכיר במקרה כפעולת איבה.

ט. ערר על וועדה רפואית

ערר על החלטת ועדה רפואית ניתן להגיש בתוך 60 ימים (חודשיים) ממועד קבלת פרוטוקול הועדה לוועדה הרפואית לערערים. חשוב להבהיר כי הערר הינו בשאלות רפואיות בלבד, ועל כן חשוב להצטייד בהערכות רפואיות מתאימות, לרבות חוות דעת, ולנמק כדבעי את מלוא השגותיכם כלפי הועדה הרפואית. לאחר הגשת הערער, תזומנו לבדיקה נוספת על ידי הוועדה הרפואית לערערים ו/או מי מטעמה ( ייתכן אף יותר מפעם אחת, לצורך בדיקה על ידי מומחים שונים).

עם תום הבירור, תעביר הוועדה הרפואית לערערים את מסקנותיה.

האם החלטת ועדה רפואית לערערים סופית ? המשיכו לקרוא…

י. ערר על וועדה רפואית לערערים

על החלטת ועדה רפואית לערערים ניתן להגיש ערעור, בתוך 60 ימים (חודשיים) ממועד קבלת ממצאי הועדה, ובלבד שהערר הינו בשאלות משפטיות בלבד ולא רפואיות.

מהי שאלה משפטית ? קשה להשיב על כך, משום שאין התייחסות לנושא זה בחוק. עם זאת, הפסיקה מלמדת כי מדובר בסוגיות "טכניות" בהן שגתה הועדה, כגון: לא נימקה, לא בדקה, לא הפנתה לבדיקות ספציפיות, לא הורכבה מנציגים מתאימים, ועוד. ערר על מחלוקת רפואית גרידא סביר כי ידחה.

ברי לאור האמור, כי אין כמעט החלטה של ועדה רפואית שלא ניתן יהיה לערער עליה, משום שאין וועדה אשר יכולה לנמק כל סעיף וסעיף, תוך מתן הסבר מפורט. הדבר גם אינו מקובל בפרקטיקה, דבר המאפשר לעורכי דין ממולחים לתקוף את החלטות הוועדה.

יא. תביעה לקביעת דרגת נכות ותשלום גמלה עקב נכות

למה זכאי נפגע פעולות איבה לאחר תשעת החודשים הראשונים ממועד הפגיעה, במסגרתם משולמים לו תגמול תט"ר כתחליף להכנסתו (בהנחה כמובן שהנפגע נמצא באי כושר במשך 9 חודשים ולא פחות מזה) ?

ובכן, עד תשעה חודשים ממועד הפגיעה זכאי נפגע לתגמול תט"ר ? מעין כיסוי אי כושר עבודה.

לאחר תשעה חודשים, במידה והנפגע ממשיך לסבול ממצב של אי כושר עבודה, עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ותשלום גמלה עקב נכות.

חשוב לדעת: המוסד לביטוח לאומי אינו משלם גמלה עבור תקופה העולה על 12 חודשים ממועד הגשת התביעה. לפיכך, חשוב להגיש את התביעה במועד.

אל טופס התביעה יש לצרף אישורים רפואיים המעידים על קיומה של נכות עקב הפגיעה.

לאחר מכן, הוועדה מזמנת את הנפגע לבדיקה רפואית על ידה ו/או על ידי רופאים מקצועיים מטעמה. בתום הבירור הרפואי, הכולל בדיקה גופנית של הנפגע, מעבירה הוועדה הרפואית את מסקנותיה.

נפגע העומד בקריטריונים אשר נקבעו בחוק, עשוי להיות זכאי לגמלה (מענק או קצבה חודשית).

רוצים לדעת אימתי ? המשיכו לקרוא…

יב. הגמלאות המשולמות לנכים

נכה פעולות איבה אשר נמצא כסובל משיעור נכות שבין 10%-19% זכאי למענק חד פעמי:

המענק ישולם רק לאחר שתהפוך קביעת הוועדה הרפואית לחלוטה. קרי, לאחר שיחלפו מועדי הערעור.

שיעור המענק מחושב לפי מכפלת שיעור השכר הקובע (3,801 ? נכון ליום 1.4.2010) באחוזי הנכות ובמספר החודשים המתאים לאותו שיעור נכות, כמפורט בטבלה המופיעה בחוק (ניתן לראות את הטבלה גם באתר המוסד לביטוח לאומי).

למשל, נכה הסובל מנכות בשיעור 10% יקבל מענק חד פעמי בשיעור:

3,801 ? X 10 X 108 (כמפורט בטבלה להלן) = 41,057 ?.

נכה פעולות איבה אשר נמצא כסובל משיעור נכות שבין 10%-19% זכאי לקצבה חודשית, על פי החישוב הבא: שיעור אחוז הנכות X השכר הקובע (3,743 ? נכון ליום 1.10.2008). בעלי נכויות בשיעור 100% עקב פגיעות גוף קשות כגון: קטיעות, עיוורון, כוויות קשות, פגיעה קשה במערכת העצבית, עשויים להיות זכאים לתוספת של 40% משיעור הקצבה.

זאת ועוד, עשויים נכים בשיעורים שונים ותנאים מסוימים להיות זכאים להטבות נוספות כאלה ואחרות, כגון: העלאת שיעור הקצבה, השתתפות בדמי ביטוחים, מענקי נישואים, בר מצווה, חג, השתתפות בהוצאות טלפון נייד, סיוע בדיור, סיוע למשותקים, מענק שנתי לרכישת נעליים, ועוד.

ברי, כי לא ניתן במסגרת מאמר זה לכלול את כלל הנושאים.

לכן, בכל מקרה של פגיעת גוף עקב פעולת איבה מומלץ לבחון את היקף הזכויות בעזרת עורכי דין מקצועיים הבקיאים בתחום זה.

באפשרותכם להתייעץ איתנו בכל עת אודות זכויותיכם. הייעוץ הינו אישי, חסוי וללא התחייבות.