חוק לרון

חוק לרון מעוגן בתיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, שתוקפו החל מיום 1.8.2009 ומטרתו העיקרית הינה לעודד את הנכים לצאת לעבודה ולשפר את תנאיהם, וזאת מבלי לפגוע בזכויותיהם של הנכים שאינם מסוגלים לעבוד.

קצבת נכות כללית

תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, המכונה גם "חוק לרון", נחקק לאור קבלת המלצת ועדת לרון, אשר הוקמה לשם בחינת שילובם של הנכים בשוק העבודה בארץ, ומכאן, נובע גם המקור לכינויו.

קביעותיו העיקריות של החוק הוא לאפשר לנכים שהחלו לעבוד להמשיך ולקבל קצבה חודשית בענף הנכות הכללית בביטוח לאומי (דבר שנבצר מהם לפני חקיקת החוק), וזאת בסכום שמופחת באופן הדרגתי בהתאם לגידול בהכנסותיהם מעבודה. אך יודגש, כי החישוב כאמור יבוצע באופן לפיו הסכום הכולל של קצבת הנכות הכללית ושכר העבודה יחדיו יהיה לעולם גבוה יותר מסכום קצבת הנכות הכללית בלבד.

בטרם חקיקת חוק לרון, נכה שבחר לעבוד היה מאבד את זכותו לקבלת קצבת הנכות הכללית, ומעבר לכך, אם היה חלילה מפוטר ממקום עבודתו, על הנכה היה להתחיל מחדש את כל תהליך הגשת הבקשה לקבלת קצבת נכות כללית. מטבע הדברים, מצב זה גרם לתמריץ שלילי ליציאה לעבודה בקרב ציבור הנכים, וזאת בייחוד במקרים בהם שכר העבודה שלהם היה נמוך מסכום קצבת הנכות הכללית שהיו זכאים לקבל. כתוצאה מכך, נכים רבים נאלצו בעל כורחם שלא לצאת לעבודה, ובכך להימנע מההטבות הרבות שנובעות מהשילוב בשוק העבודה והתעסוקה וזאת מעבר לשכר העבודה עצמו, לרבות הטבות חברתיות ונפשיות, תחושת המימוש העצמי וכו'.

חוק לרון נועד לפתור מצבים שכאלו לפיו נכה שיוצא לעבודה יהיה זכאי לקבל שכר עבודה וקצבת הנכות יחדיו, שכן הסכום הכולל הינו לעולם גבוה יותר מקצבת הנכות. למעשה, יוצא שלנכה שכשיר לעבוד יהא יותר משתלם להשתלב בשוק העבודה מאשר להסתפק רק בקצבת הנכות.

בנוסף, נכה שהפסיק לעבוד או שהכנסתו מהעבודה פחתה, יהא זכאי לשוב ולקבל את סכום קצבת הנכות שקיבל בטרם התחיל לעבוד, וזאת מבלי להגיש תביעה חדשה לקבלת קצבת נכות וכן מבלי להיבדק שוב על ידי ועדה רפואית (בתנאי שהכנסתו בעת בקשתו לחידוש קבלת קצבת הנכות אינה עולה על 6,331 ₪, נכון לינואר 2020 (60% מהשכר הממוצע).

מהו הרקע והרציונאל של חוק לרון?

כאמור, חוק לרון נחקק בעקבות המלצת ועדת לרון, אשר הוקמה בראשות השופט אפרים לרון כדי לבחון את שילובם של אנשים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, וזאת בעקבות מאבק הנכים שהתחולל בארץ בסוף שנות ה-90 של המאה שעברה ותחילת המאה הנוכחית.

בשנת 2005 פרסמה ועדת לרון את דו"ח לרון ("דו"ח הועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה"). הדו"ח קבע שחוק הביטוח הלאומי במתכונתו דאז מונע מהנכים לשוב ולהשתלב בשוק העבודה, וזאת מאחר שהם חוששים מפגיעה בביטחונם הכלכלי עקב אובדן זכאותם לקבלת קצבת הנכות הכללית, וכן הצורך לשוב ולהוכיח את זכאותם לקבלת הקצבה במקרה בו הם מפוטרים מעבודתם.

דו"ח לרון כלל מספר המלצות לפתרון מצב זה כדי לעודד את יציאתם של הנכים לשוק העבודה, אולם רק אחת מהן, בדבר הרפורמה בשיטת תשלום הקצבאות, אומצה בדיעבד ויושמה בפועל במסגרת חוק לרון. המלצה זו קבעה שבמקום שתשלום הקצבה יופסק בבת אחת לנכה שהתחיל לעבוד, וקיבל שכר לא גבוה, אזי הקצבה תופחת באופן הדרגתי בהתאם להיקף ההכנסה שלו. כלומר,  יוצא כי הסכום הכולל של תשלום הקצבה המופחת ושכר העבודה יחדיו יהיה תמיד יותר גבוה מסכום הקצבה המלא.

מהם עקרונותיו המרכזיים של חוק לרון?

חוק לרון כולל מספר עקרונות מרכזיים, שנועדו לתמרץ את הנכים לצאת לשוק העבודה, וזאת כמפורט להלן:

  • נכה שיוצא לעבודה יהיה זכאי להמשיך ולקבל קצבת נכות, בנוסף לקבלת שכר עבודתו, תוך הפחתת אחוזים מסוימים ממנה, אך בכפוף לכך שהסכום הכולל של תשלום הקצבה ושכר עבודה תמיד יהיה גבוה יותר מתשלום הקצבה בלבד. כתוצאה מכך, ככל ששכר העבודה של הנכה גדול יותר, כך גם תגדל הכנסתו הכוללת משכר העבודה והקצבה יחדיו.
  • סכום קצבת הנכות שמשולמת לנכה שיוצא לעבודה נקבע בהתאם להכנסותיו, ובהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה לו. בהקשר זה גם נקבעו ארבע דרגות אי כושר: 100%, 74% , 65%, 60%. יודגש, כי נכון לחודש ינואר 2020, הסכום הגבוה ביותר שנכה יכול להשתכר מבלי לפגוע כלל בקצבת הנכות שלו הינו סך של הוא 5,300 ₪ (50.23% מהשכר הממוצע).
  • ככלל, הזכאות לקבלת ההטבות שניתנות לנכים לא תופסק לנכים אשר יוצאים לעבודה. לפיכך, נכה שיוצא לעבודה יהיה זכאי להמשיך ולקבל את ההטבות שניתנו לו לפני יציאתו לעבודה, כגון הנחות בדמי ארנונה, הקלות מס, הנחות בתחבורה, סיוע בשכר דירה, ועוד, וזאת כמובן בכפוף לכללים שנקבעו. עם זאת, חשוב להבדיל בין שני מצבים: כל עוד הנכה זכאי לקבלת קצבת הנכות ועומד בתנאי שנדרש לצורך קבלת כל הטבה נלווית, הוא יהיה זכאי לקבל את כל ההטבות הנלוות שניתנו לו בעקבות קבלת קצבת הנכות, וזאת ללא הגבלת זמן. אולם, אם קצבת הנכות של הנכה נשללה בשל קבלת הכנסות גבוהות מעבודה, הוא יהיה זכאי להמשיך ולקבל את ההטבות הנלוות למשך שלוש שנים ממועד הפסקת תשלום קצבת הנכות.
  • הזכאות לקבלת קצבת נכות כללית ודרגת אי כושר יציבה שנקבעו לנכה לפני שהוא יצא לעבודה לא תישללנה או תופחתנה רק בשל יציאתו לעבודה.
  • נכה שהחל לעבוד אך פוטר מעבודתו או שהכנסתו מהעבודה פחתה, יהיה זכאי לשוב ולקבל את קצבת הנכות המלאה ששולמה לו לפני שיצא לעבודה, וזאת מבלי להגיש תביעה חדשה לקבלת קצבת נכות, ומבלי להיבדק שוב על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, וזאת כאמור בתנאי שהכנסתו בעת בקשתו לחידוש קבלת קצבת הנכות אינה עולה על 6,331 ₪, נכון לינואר 2020 (60% מהשכר הממוצע).
  • המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי להזמין נכה שיצא לעבודה לעבור בדיקה רפואית מחודשת רק מכיוון שהחל לעבוד. המוסד יהיה רשאי לבחון את מצבו של נכה שהחליט לצאת עבודה רק בשני מצבים בלבד, וזאת ללא כל קשר לעבודתו. המצב הראשון מתייחס למקרה של הסתרת עובדות במועד הגשת התביעה על ידי הנכה, שיש בהן כדי להשפיע על עצם הזכאות לקצבה או על שיעורה, וזאת למרות שהוא נשאל עליהן בטפסים שהגיש או על ידי פקיד המוסד לביטוח לאומי. המצב השני מתייחס למקרה שבו חל שיפור משמעותי במצבו הרפואי של הנכה (ולמשל בעקבות קבלת טיפול רפואי) ובאופן שמפחית בהיקף משמעותי את שיעור אחוזי הנכות שלו, וזאת לרמה שאינה מזכה אותו כלל בקבלת קצבת נכות.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

אופן החלת חוק לרון

חשוב להבהיר שחוק לרון אינו חל באופן אוטומטי על כל מי שזכאי לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי, ויש להבדיל בין נכים שהחלו לקבל את קצבת הנכות הכללית לאחר כניסת החוק לתוקף, ביום 1.8.2009, לבין נכים שהחלו לקבלה לפני כן.

לגבי נכים שהחלו לקבל את קצבת הנכות הכללית לאחר כניסת חוק לרון לתוקף, ביום 1.8.2009, החוק יחול עליהם באופן אוטומטי.

לעומת זאת, לגבי נכים שהחלו לקבל את קצבת הנכות הכללית ועבדו בתמורה לקבלת שכר לפני כניסת חוק לרון לתוקף, ביום 1.8.2009, החוק לא יחול עליהם באופן אוטומטי, כך שעליהם לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להחיל עליהם את החוק.

עוד יובהר, שחוק לרון אינו מחייב את הנכים לצאת לעבוד, והדבר נתון לבחירתם החופשית ורצונם בלבד. כלומר, החוק חל רק על נכה שהחליט מרצונו החופשי לצאת לשוק העבודה.

השפעת חוק לרון

על מנת להעריך את היקף השפעתו של תיקון החוק על תעסוקתם של מקבלי גמלאות הנכות, יזם המל"ל בשיתוף מכון ברוקדייל מחקר מעקב שפורסם בשנת 2017.

המחקר שנערך כלל שני שלבים:

בשלב הראשון, בין השנים 2009 – 2010 (כלומר, בסמוך לאחר כניסת החוק לתוקף), נערך סקר ארצי בקרב מקבלי הגמלאות, וכן בקרב נכים שאינם מקבלים את הגמלה, אשר ממצאיו העלו ששיעור המועסקים בקרב מקבלי הגמלאות הוא כ-20% בלבד. ואילו מניתוח נתוני המל"ל עלה ששיעור המועסקים בקרב מקבלי הגמלאות לא עלה באופן משמעותי לאחר החלת חוק לרון.

בשלב השני, בין השנים 2014 – 2015, נבחנו הגורמים שמקדמים את ההשתלבות בעבודה של מקבלי קצבת הנכות, מלבד למאפיינים דמוגרפיים ורפואיים. לשם כך, המחקר השווה בין המשתלבים בעבודה לבין אלו שלא, לאחר החלת התיקון לחוק, וזאת בקרב הנכים שהחלו לקבל את קצבת הנכות בין השנים 2012-2003.

המחקר התמקד בשתי קבוצות, כאלו שאין להם ניסיון בעבודה וכאלו שיש להם ניסיון בשלוש השנים טרם קבלת הגמלה, וזאת מתוך הנחה שבכל קבוצה יש גורמים שונים אשר משפיעים על ההשתלבות בתעסוקה.

ממצאי המחקר העלו, בין היתר, שככל שהנכה חש כי הציפייה מסביבתו הקרובה היא לעבוד, כך גם גדלים הסיכויים שלו לחזור ולהשתלב במעגל העבודה, וזאת פי 3 בקרב נכים חסרי ניסיון בעבודה, ואף פי 20 בקרב נכים בעלי ניסיון בעבודה. עוד נמצא שרק כשליש ממקבלי קצבת הנכות מכירים את חוק לרון, ואף פחות מכך מבינים את המשמעויות הפרגמטיות שלו, כך שיתכן שממצאים אלו יכולים להסביר את השפעתו המועטה יחסית של החוק.

על בסיס ממצאים אלו, עורכי המחקר גיבשו מספר כיווני פעולה לשם העלאת שיעור הנכים שמשתלבים בשוק העבודה, ויש לקוות שהם גם ייושמו בפועל בעתיד.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך