כמה כסף מקבלים על תאונת עבודה?

גובה תשלומי המוסד לביטוח לאומי שמשולמים לנפגעי תאונת עבודה נקבע לפי חישובים שונים ובעיקר לפי גובה שכרו של העובד בתקופה שקדמה לתאונת העבודה.

אחת השאלות העיקריות שמטרידות (באופן טבעי) כל מי שעבר תאונת עבודה, היא כמה כסף הוא צפוי לקבל בגינה מהמוסד לביטוח לאומי.

ככלל, עובד שכיר או עצמאי שעבר תאונת עבודה שגרמה לו לאבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס למחייתו, ואשר הוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי לקבל ממנו זכויות שונות, ובעיקר שני תשלומים מרכזיים: דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה.

שני התשלומים הללו משמשים כמעין פיצויים בגין תאונת העבודה, וכתחליף לשכר שנבצר מהעובד להרוויח בתקופה שבה הוא מושבת מעבודה עקב התאונה.

דמי הפגיעה משולמים לעובד למשך התקופה הראשונית שבה נבצר ממנו לעבוד לאחר תאונת העבודה, אם כי עד ל-90 יום לכל היותר. בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, העובד לא יהיה זכאי עוד לתשלום דמי פגיעה נוספים. אולם, אם תישאר לעובד נכות עקב תאונת העבודה בתום 90 הימים הללו, ייתכן שהוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה.

בעניין זה חשוב להבין שגובה תשלומי דמי הפגיעה וכן גובה תשלומי קצבת הנכות מעבודה נקבעים לפי חישובים וקריטריונים שונים, ובעיקר לפי גובה שכרו של העובד בתקופה שקדמה לתאונת העבודה.

מכאן נובע, איפוא, כי דמי הפגיעה וקצבת הנכות מעבודה אינם משולמים בסכומים קבועים ואחידים לכל עובד שעבר תאונת עבודה, אלא הם נקבעים באופן ספציפי לכל עובד כשלעצמו, ובעיקר לפי גובה השכר שהוא קיבל לפני התאונה, דבר שהינו הגיוני למדי, מאחר שגובה דמי הביטוח הלאומי שמשולמים עבור העובד, ואשר מממנים את התשלומים הללו לעובד, נגזרים אף הם מגובה שכרו של העובד.

כיצד נקבע גובה תשלום דמי הפגיעה?

דמי הפגיעה משולמים כאמור לתקופה של עד 90 יום מקסימום.

סכום דמי הפגיעה ליום, הן לעובד שכיר והן לעובד עצמאי, מחושב לפי 75% מהכנסת העובד שחייבת בדמי ביטוח לאומי ברבעון שקדם ל-1 לחודש שבו העובד הפסיק את עבודתו עקב תאונת העבודה, לחלק ב-90, ועד לתקרת הסכום היומי, שמתעדכן מעת לעת, ועומד על סך של 1,114 ₪, נכון לשנת 2021.

כלומר, אין מדובר בפיצוי מלא בשיעור של 100% משכר העובד לפני התאונה, כי אם בסכום נמוך יותר.

בנוסף, גם מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות, ואף דמי ביטוח לאומי.

לעובד שכיר שלא קיבל שכר מלא ברבעון שקדם לתאונת העבודה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו הוא קיבל שכר מלא. לשם כך, על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים שמעידים כי אי קבלת השכר המלא נבעה מסיבות לגיטימיות ומוצדקות כגון אישורי מחלה, ימי חופשה, וכיו"ב.

לעובד שנפגע בתאונת עבודה במהלך שיקום תעסוקתי, ובשלושת החודשים שלפני תאונת העבודה היו לו הכנסות מעבודה, יחושבו דמי הפגיעה לפי הכנסותיו אלו, או לפי ההכנסה שלפיה חושבו דמי הביטוח בתקופת הכשרתו המקצועית בשלושת החודשים הללו, וזאת לפי הסכום הגבוה מביניהם.

חישוב דמי הפגיעה בגין אובדן כושר חלקי

עובד שלא איבד לחלוטין את כושר עבודתו, כי אם באופן חלקי בלבד, ובאופן לפיו שעות עבודתו צומצמו לפי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים, וזאת בהתאם להיקף שעות העבודה שנקבע באישור הרפואי הנ"ל, ובכל מקרה לא יותר מ-8 שעות ליום.

לדוגמא: נניח שעובד כלשהו עבר תאונת עבודה שגרמה לו לאובדן כושר עבודה חלקי, באופן לפיו הוא רשאי לעבוד עד 5 שעות ביום בלבד לפי קביעת האישור הרפואי שניתן לו על ידי רופא קופת החולים.

מכיוון שהיקף שעות יום העבודה הינו 8 שעות לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, מכאן שהעובד רשאי לעבוד 5/8 מיום העבודה. בהתאם לכך, העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה בשיעור של 3/8 מדמי הפגיעה המלאים, כלומר, בהיקף של 3/8 מתוך 75% מהכנסתו החייבת בביטוח לאומי ברבעון שלפני תאונת העבודה.

אופן חישוב ההכנסה החייבת של העובד לצורך חישוב סכום דמי הפגיעה

כאמור, דמי הפגיעה היומיים מחושבים לפי 75% מהכנסת העובד שחייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ברבעון שקדם ל-1 לחודש שבו העובד הפסיק את עבודתו עקב תאונת העבודה, חלקי 90.

לפיכך, יש להבין גם כיצד מחושבת ההכנסה החייבת בדמי הביטוח הלאומי של העובד.

ובכן, הכנסה זו מחושבת לפי הסטטוס התעסוקתי של העובד, וזאת כמפורט להלן:

• עובד שכיר: דמי הפגיעה של עובד שכיר מחושבים לפי שכר העובד שחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, לרבות שעות נוספות, פרמיות, תוספות תשלום ומענקים כגון דמי הבראה, משכורת 13, תוספת ביגוד, ועוד. כאשר מדובר בעובד שעבד בשני מקומות עבודה, ואשר עבר תאונת עבודה באחד מהם בגינה הוא נאלץ להיעדר משניהם, דמי הפגיעה שלו יחושבו לפי השכר שלו שחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בשני המקומות יחדיו.
• עובד עצמאי: דמי הפגיעה של עובד עצמאי מחושבים לפי הכנסותיו של העובד בשנת המס השוטפת, אם כי בתנאי שמועד תאונת העבודה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי וכן שילם את דמי הביטוח הלאומי במועד.
• עובד שהוא גם שכיר וגם עצמאי: דמי הפגיעה של עובד שהינו גם שכיר וגם עצמאי, ואשר נפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו לפי שכרו משני המקורות הללו יחדיו, אף זאת בתנאי שמועד תאונת העבודה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי וכן שילם את דמי הביטוח הלאומי במועד.

כיצד נקבע גובה תשלום קצבת הנכות מעבודה?

עובד שבתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה נותרה לו נכות מתאונת העבודה, זמנית או קבועה, וזאת לפחות בשיעור של 9%, זכאי לקבלת תשלום קצבת נכות מעבודה (לפיכך, עובד בעל נכות זמנית או קבועה בשיעור של 1% – 8%, אינו זכאי כלל לקבלת קצבת נכות מעבודה).

משך הנכות מעבודה (זמנית או קבועה) של העובד ושיעורה באחוזים, נקבעים על ידי הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

לקביעות אלו יש חשיבות רבה, מאחר שקביעות אלו, בצירוף גובה שכרו של העובד לפני התאונה, קובעות את  גובה קצבת הנכות שתשולם לעובד, אופן תשלומה, ומשך תשלומה, וזאת כמפורט להלן:

• עובד שנכותו הצמיתה הוערכה בטווח שבין 20% – 100%, זכאי לקצבת נכות מעבודה חודשית לכל ימי חייו, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו. נכה עבודה שנקבעו לו 100% נכות מעבודה, יקבל קצבת נכות חודשית מלאה, בסכום דמי הפגיעה שמגיעים לו ליום כפול 30, וזאת עד לסכום חודשי מירבי בסך של 33,431 ₪ (נכון לשנת 2021), וזאת הן לעובד שכיר והן לעובד עצמאי. גובה קצבת הנכות מתעדכן בדרך כלל בכל שנה ב-1 לינואר, לפי שינויי מדד המחירים לצרכן. נכה עבודה שנקבעו לו בין 20% – 99% נכות מעבודה, יקבל קצבה לפי שיעור אחוזי הנכות שלו מסכום הקצבה המלאה שהיה מקבל אם היו נקבעים לו 100% נכות. לדוגמא, מי שנקבעו לו 50% נכות מעבודה, יקבל מחצית מהקצבה שהיה מקבל אם הייתה נקבעה לוֹ נכות בשיעור של 100%.
• עובד שנכותו הצמיתה הוערכה בטווח שבין 9% – 19.99%, זכאי למענק נכות מעבודה, שהינו תשלום חד פעמי בשווי הקצבה החודשית כפול 43. עובד (למעט בן קיבוץ) שעבר תאונת עבודה לפני שהגיע לגיל 21 שנה, וזכאי לקבלת מענק נכות מעבודה, יקבל מענק בשיעור מוגדל, כאילו הכנסתו החודשית הייתה בשיעור השכר הממוצע, קרי, בסך של 10,551 ₪, נכון לשנת 2021. עובד שעבר תאונת עבודה וקיבל מענק נכות מעבודה, ובעקבות החמרה במצבו, שיעור אחוזי הנכות שלו הועלה לשיעור של לפחות 20% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית, אולם סכום המענק שכבר קיבל ינוכה מהקצבה.
• עובד שנכותו זמנית והוערכה בטווח שבין 9% – 100%: זכאי אף הוא לקצבת נכות מעבודה חודשית, ובהתאם לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, אולם עד לסיום תקופת הנכות הזמנית שלו בלבד.

יובהר כי ככל שיש לעובד הכנסה ממקור אחר כלשהו בתקופת קבלת הקצבה, לרבות מעבודה, הכנסה זו לא תשפיע על גובה הקצבה שמגיעה לו.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

תשלום קצבה מיוחדת לנכה עבודה בעל דרגת נכות גבוהה או מוגבלות ברגליו

עובד שמקבל קצבת נכות מעבודה, ושהינו בעל דרגת נכות גבוהה יחסית או בעל מוגבלות ברגליו, עשוי להיות זכאי גם לקבלת קצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות מיוחדות ולסיוע בטיפול אישי.

תנאי הזכאות לקבלת הקצבה המיוחדת הינם:

• לעובד יש דרגת נכות קבועה מעבודה בשיעור של לפחות 75% או בשיעור של 65% – 74% בצירוף קושי בהליכה עקב הנכות, לפי אישור של רופא המוסד לביטוח לאומי.
• לעובד יש צרכים מיוחדים לגבי סיוע בטיפול אישי וכיסוי הוצאות מיוחדות, אשר נובעים מנכות העבודה שלו, וזאת לפי חוות דעת של פקיד השיקום ולאחר התייעצות עם המומחים.

עובד שאינו זכאי לקבלת הקצבה המיוחדת לפי התנאים שלעיל, עשוי עדיין להיות זכאי לקבלת קצבת שירותים מיוחדים (קצבת שר"ם), וזאת אם הוא זקוק לעזרת אדם אחר לצורך ביצוע פעולות יומיומיות או לצורך השגחה מתמדת עליו כדי למנוע גרימת סכנת חיים לעצמו או לאחרים, ובכפוף לעמידתו בכל תנאי הזכאות לכך.