מחלת פרקים אצל עובד בחיתוך שיש הוכרה כמחלת מקצוע

מחלת פרקים

בית הדין לעבודה ביטל את החלטת הביטוח הלאומי וקבע כי יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של עובד בחיתוך שיש ואבן קיסר לבין דלקת פרקים שגרונית שהתפתחה אצלו.

עובד שלקה במחלה עקב עבודתו עשוי להיות זכאי לתגמולים שונים מהביטוח הלאומי, כל עוד מחלתו הוכרה כ"מחלת מקצוע". כדי לזכות בהכרה כזו, על העובד להוכיח כי לקה באחת מהמחלות הנמנות ברשימה סגורה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי, וכי יש קשר סיבתי בין מחלתו לעבודתו.

מחלות פרקים הן בין המחלות המופיעות בתקנות, אך בכל זאת, כאשר עובד בחיתוך שיש ואבן קיסר שלקה במחלת פרקים, הגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה במחלתו כמחלת מקצוע, הוא נדחה בנימוק שלא הוכיח קשר סיבתי בין מחלתו לתנאי עבודתו. בעקבות פניית העובד לבין הדין לעבודה בתל אביב, הפך בית הדין את הקערה על פיה, וקבע כי יש סבירות של למעלה מ-50 אחוז כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של העובד ומחלתו, ולכן יש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.

חשיפה לסיליקה ועבודה עם מכשירים רוטטים

התובע, בן 42 כיום, שעובד מזה 20 שנה בעסק לשיווק, עיבוד וחיתוך מוצרי שיש ואבן קיסר, טען בבית הדין, כי ארבע שנים לפני הגשת התביעה אובחנה אצלו דלקת פרקים שגרונית וכי מצבו מחמיר משנה לשנה. עוד טען, כי נחשף מדי יום לכמויות משמעותיות של אבק שיש ואבן קיסר מזיק וכן לסיליקה וחומרים אחרים הכרוכים בתהליך עיבוד וחיתוך שיש, וכי החשיפה היומיומית לאבק ולסיליקה, כמו גם עבודתו היומיומית עם כלי עבודה רוטטים, הם הרקע והגורם העיקרי, אם לא היחידי, להתפתחות מחלת הפרקים שלו.

כתימוכין לטענתו, הגיש התובע לבית הדין חוות דעת של מומחה רפואי שקבע,  כי "חולים המפתחים דלקת פרקים עקב חשיפה לסיליקה מחלתם היא קשה יותר ועמידה לטיפולים שונים", וכי ממצאים קליניים ומעבדתיים "תומכים במחלה אוטואימונית סיסטמית אצל הנבדק". המומחה ציין, כי לאור מחלתו הקשה ומגבלותיו הגופניות הבולטות של התובע, הוא מעריך ששיעור נכותו בגין דלקת המפרקים שלו, על רקע חשיפה לסיליקה, עומד על 30 אחוז.

מנגד, הביטוח הלאומי טען כי התובע לא הוכיח שמחלת הפרקים שאובחנה אצלו היא בגדר "מיקרוטראומה", כלומר הצטברות של פגיעות חוזרות ונשנות עקב עבודתו שהביאו להתפתחות נזק ממשי, וכי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו. לגרסת הביטוח הלאומי, המחלה הופיעה "על רקע מצב תחלואתי טבעי ו/או מצב קודם", ולא עקב תנאי העבודה של התובע.

הנזק מסיליקה אינו מצטמצם לדלקת ריאות

על מנת להכריע במחלוקת, מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, שבחן את תיקו הרפואי של התובע. המומחה קבע כי התובע סובל ממחלה רב מערכתית של מפרקים, המתאימה לאבחנה של דלקת פרקים שגרונית, וכן ציין, כי הקשר בין חשיפה לסיליקה לבין התפתחות מחלת פרקים שגרונית מוכר היטב בספרות המקצועית. לסיכום, קבע כי "לאור התנאים בהם עבד התובע ניתן לקבל את הטענה שבסבירות גבוהה (מעל 50%) קיים קשר סיבתי בין התנאים בהם עבד לבין מחלת המפרקים הרב מערכתית ממנה הוא סובל".

בית הדין החליט לאמץ את מסקנת המומחה בעניין הקשר הסיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו, בציינו, כי לפי ההלכה הפסוקה, בית הדין יסמוך ידו על חוות דעתו של מומחה רפואי מטעמו, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות זאת. כמו כן, ציטט בית הדין מדברי מומחה שהובאו בפסק דין אחר של בית הדין לעבודה, המחזקים את העמדה כי ניתן להכיר במחלת פרקים כמיקרוטראומה הנגרמת כתוצאה מהצירוף בין חשיפה ממושכת לאזבסט וסיליקה לבין עבודה עם מכשור רוטט.

נוסף על כך, דחה בית הדין את טענת הביטוח הלאומי כי האיבר שאמור להיפגע כתוצאה מחשיפה לסיליקה הוא הריאות וכי "קודם כל צריכה להיות לתובע מחלה ריאתית, וזו אינה קיימת." בית הדין ציין כי הביטוח הלאומי לא הביא שום אסמכתא לטענתו זו והדגיש כי מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי דלקת פרקים שגרונית עשויה להיגרם כתוצאה מחשיפה לסיליקה. לפיכך, נאמר בפסק הדין, הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לסיליקה אינו מצטמצם למחלת ריאות.

בהמשך לכך, התביעה התקבלה והביטוח הלאומי חויב לשאת בהוצאות המשפט של התובע.

[בל (ת"א) 68805-03-16 יוסי פלח נ' המוסד לביטוח לאומי]