עובד שנגרמה לו נכות זמנית כתוצאה מתאונת עבודה זכאי למגוון זכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי, אם כי בהיקף שונה במידה מסוימת מעובד בעל נכות קבועה מתאונת עבודה.
נכות זמנית, לרבות נכות זמנית כתוצאה מתאונת עבודה, הינה נכות שעשויה להשתנות ולהשתפר לטובה בעתיד, בחלוף פרק זמן מסוים, וזאת להבדיל מנכות קבועה, שאינה צפויה להשתנות כי אם להישאר כפי שהיא לצמיתות.
מטבע הדברים, נכות זמנית הינה בדרך כלל נכות שנובעת מתאונות או פציעות לא חמורות, ושניתן לטפל בה ואף להחלים ממנה בסבירות גבוהה למדי. בהתאם לכך, נקבעים למבוטח אחוזי נכות זמניים, שמוגבלים לפרק זמן מסוים בלבד.
ההכרה בנכותו הזמנית של עובד, שכיר או עצמאי, עקב תאונת עבודה, מעניקה לו זכויות מסוימות מטעם המוסד לביטוח לאומי, אם כי בהיקף ששונה לעתים מאלו המוענקות למבוטחים שהוכרו כבעלי נכות קבועה מתאונת עבודה, וזאת כפי שיוסבר להלן.
קביעת נכות זמנית מעבודה
ככלל, כל עובד שעבר תאונת עבודה והוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי בתחילה לקבלת דמי פגיעה, שמשמשים כתחליף לשכר העבודה שנבצר ממנו לקבל בתקופה שבה הוא איבד את כושר עבודתו לאחר התאונה, אם כי עד ל-90 יום מקסימום.
בתום תקופת 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, העובד לא יהיה זכאי עוד לקבלת תשלום זה, אולם אם תישאר לו במועד זה נכות עקב תאונת העבודה, בשיעור של לפחות 9%, וזאת בין אם המדובר בנכות קבועה ובין אם המדובר בנכות זמנית, הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה.
סיווג נכותו של העובד כזמנית או קבועה, וקביעת שיעורה באחוזים, נעשה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
מבחינה פרוצדוראלית, לשם קבלת ההכרה כנכה עבודה, סיווג הנכות, וקביעת שיעורה, על העובד להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי את מסמכי התביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה תוך שנה ממועד תאונת העבודה, אם כי מומלץ כמובן לא להתעכב יתר על המידה בעניין זה ולהגישם סמוך לתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה.
לאחר הגשת מסמכי התביעה, העובד יזומן לועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שמורכבת מרופא שאינו עובד של המוסד לביטוח לאומי, ועובד של המוסד שאחראי גם על רישום פרוטוקול הועדה.
הועדה הרפואית תבדוק את העובד ומסמכיו הרפואיים, ובהנחה שהיא תגיע למסקנה שאכן נותרה לו נכות כתוצאה מתאונת העבודה, היא תקבע את שיעורה באחוזים לפי רשימת הליקויים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), וכן את סוג הנכות: קבועה או זמנית.
ככל שתיקבע לעובד נכות זמנית בלבד, הועדה תיקבע גם את משך תקופת הנכות הזמנית. בדרך כלל מדובר בפרק זמן שאינו עולה על שנה.
חשוב להבין שעצם ההכרה בנכותו הזמנית של העובד פגה באופן אוטומטי בסיום התקופה שנקבעה לה. עובד שסבור שלא חל שיפור במצבו בתום תקופה זו או שהוא חלילה אף החמיר, צריך להגיש תביעה נוספת לקבלת קצבת נכות מעבודה, ואף להיבדק פעם נוספת על ידי הועדה הרפואית.
יש לקחת בחשבון שהועדה יכולה להגיע למסקנות שונות בעקבות בדיקתה החוזרת, החל מקביעת דרגת נכות קבועה לעובד, דרך הארכת תקופת הנכות הזמנית ושינוי אחוזי הנכות שלה, ועד למסקנה לפיה העובד למעשה כבר כשיר לעבודה ועל כן יש לבטל לחלוטין את אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו לו.
אופן תשלום קצבת נכות מעבודה
בעניין גובה קצבת הנכות מעבודה, אופן תשלומה, ובעיקר משך תשלומה, קיים הבדל מהותי בין עובד בעל נכות קבועה מתאונת עבודה לעובד בעל נכות זמנית מתאונת עבודה.
עובד שנקבעה לו נכות קבועה מתאונת עבודה בשיעור של 20% – 100%, זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה חודשית, בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, וזאת לכל ימי חייו; ואילו עובד שנקבעה לו נכות קבועה מתאונת עבודה בשיעור של 9% – 19.99%, זכאי לקבלת מענק חד פעמי בשווי הקצבה החודשית כפול 43.
לעומת זאת, עובד שנקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 9% – 100% זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה חודשית, בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, אולם זאת רק עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית (שכאמור אינה עולה על שנה, בדרך כלל).
לפיכך, עובד שנקבעו לו למשל 100% נכות זמנית מעבודה, זכאי לקבלת קצבת נכות חודשית מלאה. הקצבה החודשית המלאה מחושבת לפי דמי הפגיעה שמגיעים לעובד ליום כפול 30, ובכפוף לתקרת התשלום החודשי, שנכון לשנת 2021 הינה בסך של 33,431 ₪. דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מהשכר ששולם לעובד ברבעון שלפני התאונה.
עובד שנקבעו לו בין 9% – 99% נכות זמנית מעבודה, יקבל קצבה לפי שיעור אחוזי הנכות שלו מסכום הקצבה המלאה שהייתה משולמת לו אם היו נקבעים לו 100% נכות. לדוגמא, מי שנקבעו לו 50% נכות זמנית מעבודה, יקבל חצי מהקצבה שהוא היה מקבל אם הייתה נקבעה לוֹ נכות בשיעור של 100%.
עם זאת, ככל שמדובר בנכה כאמור שגם אינו מסוגל כלל לעבוד בעבודה כלשהי ואין לו הכנסה כלשהי מעבודה, יתכן שהוא יהיה זכאי לקבלת הכרה כנכה נזקק, שתאפשר לו לקבל קצבה חודשית מלאה בשיעור של 100%, וזאת כפי שיוסבר להלן.
הכרה כנכה נזקק
עובד (שכיר או עצמאי) שעבר תאונת עבודה שבגינה נקבעה לו נכות זמנית בשיעור שנמוך מ-100%, כלומר, בין 9% ל-99%, ואשר עקב נכותו הזמנית אינו מסוגל לעבוד בכל עבודה שהיא, וגם אין לו הכנסה כלשהי מעבודה, זכאי להגיש תביעה להכרתו כ-"נכה נזקק". הכרה זו תעניק לעובד דרגת נכות זמנית מעבודה בשיעור של 100%, אשר תאפשר לו לקבל קצבת נכות מלאה.
לשם כך, על העובד להגיש טופס ב.ל. 279 בדבר "תביעה להכרה כנכה נזקק" בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף המסמכים הנדרשים. עובד שכיר יידרש להחתים גם את מעסיקו על גבי טופס זה, במקומות המיועדים לכך.
תביעתו של העובד תידון ללא נוכחותו על ידי ועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי, שמורכבת מפקיד שיקום של המוסד, עובד מנהל נפגעי עבודה של המוסד, ורופא מוסמך. על הועדה להחליט האם אין לעובד סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב תאונת העבודה, ובהתאם לכך לדחות או לקבל את תביעתו.
אם תביעתו של העובד תתקבל על ידי ועדת הרשות, הוא יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מלאה, וזאת למשך תקופה של עד 4 חודשים. בתום תקופה זו, יהיה על העובד להגיש בקשה חדשה להכרתו כנכה נזקק.
קבלת הבקשה תקנה לעובד דרגת נכות זמנית מעבודה בשיעור של 100%, אשר תאפשר לו לקבל קצבת נכות מעבודה חודשית מלאה. עם זאת, יש לשים לב שעובד שהוכר כנכה נזקק, לא יוכל לתבוע דמי אבטלה בתקופת הכרתו כנכה נזקק, ואם הוא כבר מקבל דמי אבטלה, זכאותו לקבלתם תתבטל (כלומר, אין כפל תשלומים).
אם תביעתו של העובד תידחה על ידי ועדת הרשות, העובד יהיה רשאי לערער על החלטה זו באמצעות הגשת בקשה בכתב לבחינה נוספת של זכאותו על ידי ועדת הרשות, וזאת תוך 45 יום מדחיית הבקשה. העובד גם יהיה רשאי לטעון בעל פה את טענותיו בענין זה בפני ועדת הרשות, וזאת תוך 45 יום מדחיית התביעה הראשונה או תוך 45 יום מדחיית הבקשה השניה לאחר שנערכה בחינה נוספת של זכאותו.
בנוסף, העובד רשאי לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא זכאותו להכרה כנכה נזקק בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת תוך 12 חודשים מקבלת ההחלטה.
קבלת טיפול רפואי בחינם
עובד שהוכר כנכה זמני מתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאי לקבלת טיפול רפואי בחינם בנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, וזאת בהתאם לפרטי אישור ההכרה או פרוטוקול הועדה הרפואית שבדקה אותו.
לצורך קבלת הטיפול הרפואי בחינם, על העובד לדאוג למילוי טופס של הביטוח הלאומי: טופס ב.ל. 250 – לעובד שכיר (שימולא על ידי מעסיקו), וטופס ב.ל. 283 לעובד עצמאי (שימולא על ידי העובד עצמו).
טופס זה משמש כהפניה לקבלת הטיפול הרפואי, ועל העובד לגשת עמו לקופת החולים בה הוא חבר לצורך קבלת הטיפול. אם העובד נפצע מהתאונה באופן חמור שמצריך את פינויו המיידי לבית החולים, העובד יהיה זכאי לפנות עם הטופס לחדר המיון של בית חולים, לצורך קבלת הטיפול הראשוני באמצעותו, אולם את המשך הטיפול הוא יצטרך לקבל בקופת החולים שלו. סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על ידי רופאי קופת החולים.
החזר התשלומים שהעובד שילם עבור הטיפול הרפואי שניתן לו יבוצע על ידי קופת החולים שלו, אולם לשם כך על העובד להציג בפניה אישור הכרה בו כנפגע עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי. אישור זה יינתן לו לאחר שהוא יגיש בפני המוסד את התביעה להכרתו כנפגע עבודה וקבלת דמי פגיעה, וזו תתקבל על ידו, ולכן מומלץ להגישה בהקדם האפשרי לאחר קרות תאונת העבודה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
