תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה

תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה הינה מסמך שמונפק על ידי רופא קופת חולים לעובד שנפגע בתאונת עבודה ואשר משמשת לצורך הכרתו של העובד כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי וקבלת דמי פגיעה ממנו.

תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה

תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד שכיר או עצמאי תוך כדי ועקב עבודתו. עובד שנפגע בתאונה בעבודתו  זכאי לקבלת זכויות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי, לרבות קבלת טיפול רפואי חינם, תשלום דמי פגיעה, ותשלום גמלת נכות מעבודה ככל שנותרה לו נכות מהתאונה.

על מנת שעובד שנפגע בתאונת עבודה יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ויהיה זכאי לקבל את הזכויות השונות שמוענקות לו בהתאם להכרה זו, לרבות קבלת הטיפול הרפואי ותשלום דמי הפגיעה, עליו להגיש למוסד לביטוח לאומי מסמכים שונים, וביניהם "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שתונפק לו על ידי רופא קופת החולים שבה הוא חבר, וזאת בהתאם לשלבי ההליכים שיפורטו להלן.

1. מילוי והגשת טפסי ב.ל. 250 / ב.ל. 283 לצורך קבלת טיפול רפואי בחינם

בתחילה על העובדים לדאוג למילוי טפסים של הביטוח הלאומי שמשמשים כמסמכי הפניה לקבלת טיפול רפואי עקב תאונת העבודה. על העובד השכיר לדאוג למילוי טופס ב.ל. 250, שימולא וייחתם על ידי המעסיק שלו, ואילו על העובד העצמאי למלא ולחתום בעצמו על טופס ב.ל. 283 עבור עצמו.

במסגרת טפסים אלו יש לתאר את פרטי תאונת העבודה ונסיבותיה, דבר אשר משמש כגרסתו הראשונית של העובד לנסיבות התאונה ומהווה ראיה חשובה להכרתו כנפגע תאונת עבודה, ועל כן חשוב מאד להקפיד על תיאור מדויק ומלא של פרטים אלו.

יודגש כי טפסים אלו משמשים את העובד שנפגע בתאונת עבודה בעיקר לצורך קבלת טיפול רפואי בקופת החולים שבה הוא חבר, וכי ניתן לפנות עמם לחדר מיון של בית חולים או שירות רפואי אחר רק במקרים של תאונות עבודה חמורות שמעוררות צורך דחוף בפניה לחדר המיון ולשם הגשת עזרה ראשונה בלבד. המשך הטיפול הרפואי יינתן לעובד אך ורק על ידי קופת החולים שלו, שגם תחזיר לו את הוצאותיו עבור קבלת הטיפול הראשוני. ככל שיינתן לעובד טיפול רפואי נוסף על ידי גורם שאינו קופת החולים, לא יינתן עבורו החזר הוצאות לעובד, וכן לא יוחזרו לעובד הוצאות טיפול רפואי פרטי.

לפיכך, על העובד לגשת עם טופס ב.ל. 250 או טופס ב.ל. 283 לקופת החולים שבה הוא חבר או לחדר מיון של בית חולים בהתאם לחומרת פגיעתו עקב תאונת העבודה. כלומר, רק ככל שמדובר בפגיעה חמורה שמצריכה טיפול דחוף בבית החולים, עליו לגשת לבית החולים. בכל מקרה אחר, עליו לגשת לקופת החולים.

עוד יובהר כי ההחזר על תשלומים שהעובד שילם עבור הטיפול הרפואי שניתן לו בשל תאונת העבודה יבוצע רק לאחר שהעובד יקבל מהמוסד לביטוח לאומי הכרה כנפגע עבודה (כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן), וזאת רק לגבי מרכיבי הטיפול הרפואי שיינתן לו בגין הליקויים שהוכרו כקשורים לתאונת העבודה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. מרכיבים אלו כוללים כל טיפול שנדרש לצורך ריפוי, החלמה ושיקום רפואי ומקצועי של העובד, ולרבות אשפוז (כולל אשפוז סיעודי או טיפול סיעודי בבית הנפגע), בדיקות רפואיות, צילומים, ניתוחים, תרופות, אספקת מכשירים אורטופדיים, וכן אבזרים רפואיים אישיים.

2. קבלת טופס תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה

על העובד לפנות עם טופס ב.ל. 250 או טופס ב.ל. 283 למחלקת תאונות עבודה בקופת חולים שבה הוא חבר, למסור את הטופס לרופא, ולקבל ממנו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שבה יצוינו (בין היתר) פרטי תאונת העבודה לפי תיאור העובד, האבחנה הרפואית של העובד, הטיפול הרפואי שניתן לו, ומשך התקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, לא בעבודתו שלו ולא בעבודה מתאימה אחרת, לדעתו של הרופא.

3. הגשת טופס תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ומסמכים נוספים לצורך קבלת הכרה כנפגע עבודה ודמי פגיעה

כעת מגיע השלב שבו על העובד לפנות למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל ממנו הכרה כנפגע עבודה, דמי פגיעה, ויתר הזכויות המגיעות לו כנפגע עבודה.

לשם כך, על העובד להגיש למוסד לביטוח לאומי את המסמכים הבאים:

  • תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס ב.ל. 211).
  • תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה שהוזכרה לעיל או דו"ח חדר המיון של בית החולים שבו העובד טופל מייד לאחר הפגיעה במקרה של צורך דחוף בכך.
  • אם הפגיעה בעבודה נגרמה עקב תאונת דרכים שמוגדרת כתאונת עבודה, יש לצרף גם דו"ח מהמשטרה על התאונה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
  • עובד שכיר אשר נעדר מעבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה וזאת מסיבות שאינן תלויות בו, כגון מחלה, מילואים, אבטלה וכיו"ב, צריך לצרף גם אישורים על היעדרו מעבודה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

ניתן להגיש את המסמכים הללו באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או בהגשה ידנית/פקס/דואר בסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום מגוריו של העובד.

יש להגיש את מסמכי התביעה לתשלום דמי פגיעה תוך שנה ממועד התאונה, אם כי עדיף כמובן להגישה סמוך ככל הניתן למועד התאונה.

ככל שהתביעה לתשלום דמי פגיעה תאושר ותתקבל על ידי המוסד לביטוח לאומי, העובד יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה בגובה של 75% מהשכר היומי של העובד. השכר היומי מחושב לפי ממוצע השכר החודשי של העובד בשלושת החודשים שקדמו לעבודה, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום, שמתעדכנים מעת לעת. נכון לשנת 2021, מדובר בסכום בסך של 1,114 ₪.

דמי הפגיעה משולמים לעובד למשך כל התקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד ועד ל-90 יום מקסימום (כשלושה חודשים). בתום תקופה זו, העובד לא יהיה זכאי עוד לתשלום דמי פגיעה. אולם, אם נותרה לו חלילה נכות כלשהי עקב תאונת העבודה, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה בהתאם לתנאי הזכאות לכך.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך