פסק דין: המועצה תפצה במאה אלף ש"ח נער שנפל במגרש

בן 17 שיחק כדורגל ונפל כתוצאה משקיעה במגרש בעומק של 10 סנטימטר. בית המשפט קבע כי יש לפצות את הנפגע אך להפחית מהפיצוי 30 אחוז בשל אשם תורם.

נפילה במגרש כדורגל

האם אדם ששיחק במגרש כדורגל שיש בו שקיעות וזכוכיות, ונפצע כתוצאה ממעידה לתוך שקיעה, יכול לטעון כי נפל קורבן לרשלנות של המועצה המקומית שהמגרש נמצא בשטחה? בשאלה זו דן בית משפט השלום בקריות בעקבות תביעה שהוגשה נגד המועצה המקומית כפר יאסיף.

התובע טען כי בהיותו בן 17, שיחק במגרש הקט רגל בכפר יאסיף ונפל כתוצאה משקיעה של 10 סנטימטר שהייתה במגרש. עוד טען כי בעקבות הנפילה נפגעה ידו השמאלית וכי כף ידו השמאלית נחתכה משברי זכוכית שהיו על המגרש. בימים אלה קיבל בית המשפט  את התביעה ופסק, כי המועצה אכן אחראית לנזק שנגרם ולכן עליה לפצות את התובע בסכום של 144 אלף ש"ח. עם זאת גובה הפיצוי הופחת ב-30 אחוז בנימוק שגם התובע אחראי במידה מסוימת לנזקו.

ממה נגרמה הפציעה?

מחלוקת מרכזית אחת שעמדה לדיון בבית המשפט נגעה למישור העובדתי. בעוד התובע טען כי הפציעה בידו השמאלית נגרמה בעקבות נפילתו במגרש הקט רגל, המועצה המקומית טענה, כי הפציעה נגרמה בנסיבות אחרות וכי קיים חשד כי הנפילה במגרש הינה אירוע "מבוים".

המועצה התבססה על כך שבמסמכים הרפואיים שהציג התובע, המתעדים, כביכול, את הטיפול שקיבל בעקבות פציעתו, נרשם תאריך הגעה שאינו תואם את גרסתו. כך, בעוד התובע טען כי נפצע בערב ה-16.7 וקיבל טיפול בלילה שלאחר מכן, בתיעוד הרפואי נרשם כי קיבל טיפול ב-16.7 לפנות בוקר, ולא ב-17.7, כלומר לפני מועד הפציעה הנטען. כמו כן, הצביעה המועצה על כך שהתובע היה מעורב בתאונה בעת שרכב על "ווספה", וייתכן כי בשל כך נפצע בידו.

לאחר בחינת המסמכים והעדויות בתיק, הכריע בית המשפט לטובת התובע במחלוקת העובדתית. אשר ל"תאונה" עם הווספה קבע, כי לא היה מדובר בתאונה אלא במרדף משטרתי אחר רוכב ווספה שלא הוכח כי הינו התובע, וכי ממילא עפ"י תעודת עובד ציבור, האירוע התרחש שנתיים לאחר התאונה הנטענת במגרש. אשר לסתירה בין גרסת התובע לבין התיעוד הרפואי, נקבע כי סתירה זו אכן מעוררת קושי, אך יש לקבל את גרסת התובע, לאור עדויות חבריו שנכחו במגרש בעת התאונה, המחזקות את גרסתו, ולאור עדות נציג המועצה כי המגרש היה פרוץ וכי היו בו שקיעות וזכוכיות.

מי אחראי לנזק?

המחלוקת השנייה בתיק נגעה למישור המשפטי, נוכח טענתה החלופית של המועצה, כי היא ממילא אינה אחראית לנזקו של התובע או אחראית רק במעט, גם אם  התאונה במגרש אכן התרחשה. טענתה העיקרית של המועצה הייתה, כי מצב המגרש היה מוכר היטב לתובע ולחבריו וכי כיוון שהמשחק היה וולונטרי, הם יכלו להימנע מלשחק במגרש, אם היו בו שקיעות וזכוכיות, או לחלופין לדאוג לניקיונו. לכן יש להטיל על התובע אשם תורם גבוה מאוד ביחס להתרחשות התאונה.

מצד אחד, קיבל בית המשפט בעניין זה את עמדת התובע, כי המועצה אכן אחראית לתאונה ולנזק נוכח מצב התחזוקה הגרוע של המגרש ונוכח העובדה כי היה פתוח הלכה למעשה למרות הגידור סביבו. מצד שני, התקבלה חלקית גם טענת המועצה בדבר האשם התורם של התובע.

בפסק הדין נקבע, כי התובע ידע היטב, כי מדובר במגרש פרוץ שיש בו שקיעות וזכוכיות ולכן לצורך הכרעה בשאלת האחריות, יש לקחת בחשבון כי "הכיר את הסיכונים במשחק הכדורגל במגרש שכזה על כל המשמעויות הנובעות מכך". לפיכך, נקבע כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 30 אחוז, ובהתאם לכך יש לנכות 30 אחוז מסכום הפיצוי לו הוא זכאי בגין נזקו. בסיכומו של דבר, נפסק לתובע פיצוי בסך של כ-103 אלף ש"ח, בגין נכות תפקודית בשיעור של חמישה אחוז שנגרמה לו עקב פציעתו ובגין הוצאותיו הרפואיות, בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

[תא (קריות) 29305-05-13 עוואד נ' מועצה מקומית כפר יאסיף]