העליון הכריע: אופניים חשמליים אינם רכב מנועי

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי שאופניים חשמליים אינם בגדר "רכב מנועי" לפי חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים. משמעות קביעה זו הינה שרוכב אופניים חשמליים אינו מחוייב לערוך ביטוח חובה, ובמידה שהוא ייפָגע בתאונת דרכים על ידי כלי רכב, הוא יוכל לתבוע את מבטחת הרכב/קרנית ולקבל פיצוי לפי חוק הפלת"ד כמו הולך רגל, אולם במידה שהוא עצמו יפְגע בהולך רגל, הולך הרגל לא יוכל לתבוע ולקבל פיצוי לפי חוק הפלת"ד, אלא יצטרך להגיש נגדו תביעת נזיקין רגילה.

אופניים חשמליים

פסק הדין של בית המשפט העליון – שניתן בדעת רוב של השופטים עמית ומינץ, וכנגד דעתה החולקת של השופטת ברק-ארז – שם קץ לערפול שהיה קיים מזה שנים רבות בכל הקשור להגדרת מעמדם של האופניים החשמליים ביחס לחוק הפלת"ד, דבר שגרם לקשיים רבים, במיוחד נוכח השימוש ההולך וגובר באופניים חשמליים בשנים האחרונות, כמו גם היקף מעורבותם בתאונות עם כלי רכב והולכי רגל.

ערפול זה יצר דילמה חריפה לגבי האינטרסים המנוגדים שכרוכים בתאונות שמערבות אופניים חשמליים, ובמיוחד של רוכבי האופניים אל מול הולכי הרגל, ולפסיקות סותרות של בתי המשפט השונים שדנו בסוגיה זו, אם כי רובם פסקו שאופניים חשמליים אינם בגדר רכב מנועי. כתוצאה מכך, ומאחר שהמחוקק לא טרח לתקן את החוק באופן שיסווג ויגדיר במפורש את מעמדם של האופניים החשמליים, נאלץ בית המשפט העליון להכריע תחתיו בעניין זה, ולמעשה להעדיף את האינטרס של רוכבי האופניים החשמליים על פני האינטרס של הולכי הרגל. [על מורכבות המצב המשפטי שרר קודם לפסיקת העליון, ראו כתבה שפרסמנו: נפסק: אופניים חשמליים הם רכב מנועי, חרף הקושי לבטח אותם].

משמעות פסיקת העליון לפיה אופניים חשמליים אינם בגדר "רכב מנועי" לפי חוק הפלת"ד, הינה שרוכבי אופניים חשמליים אינם נדרשים לערוך ביטוח חובה – ביטוח שממילא אינו קיים כיום אצל חברות הביטוח – וכי במקרה של תאונה שמערבת רוכב אופניים חשמליים, יש להבדיל בין שני המצבים הבאים:

  • אם רוכב האופניים החשמליים נפגע מכלי רכב – הוא יהיה זכאי לתבוע את חברת הביטוח של כלי הרכב ולקבל פיצוי לפי חוק הפלת"ד, כמו הולך רגל (או מי שרכב על אופניים רגילים), וזאת ללא קשר לשאלת האשם של נהג כלי הרכב.
  • אם רוכב האופניים החשמליים פגע בהולך רגל – הולך הרגל לא יהיה זכאי לתבוע את רוכב האופניים ו/או חברת קרנית ולקבל פיצוי לפי חוק הפלת"ד, כמו הולך רגל שנפגע מכלי רכב ללא ביטוח חובה, אלא הוא ייאלץ להגיש תביעת נזיקין רגילה כנגד רוכב האופניים החשמליים, ולהוכיח את התרשלותו ואשמו של הרוכב כדי לקבל פיצוי, אף זאת בתנאי שזהותו של הרוכב ידועה ושניתן להיפרע ממנו. בכך נחשף הולך הרגל לסיכון לפיו הוא ייוותר ללא פיצויים כלל, במקרה שהוא לא יצליח לאתר את רוכב האופניים החשמליים (כלומר, תאונת פגע וברח), או במקרה שהוא יצליח לאתר אותו, אך רוכב האופניים לא ישלם לו את הפיצוי מכל סיבה שהיא, לרבות עקב העדר יכולת כספית.

כצפוי, פסק הדין עורר פולמוס משפטי-ציבורי נוכח הבעייתיות שנגרמת כתוצאה ממנו להולכי רגל שנפגעים מרוכבי אופניים חשמליים, ולא מן הנמנע שייתכן שתוגש בעניינו בקשה לעריכת דיון נוסף.

יצויין שהשופט עמית היה ער לבעייתיות שנובעת מהקביעה לפיה אופנים חשמליים אינם רכב מנועי, אולם הוא סבר שמדובר בקביעה נכונה, גם מכיוון שרוב הנפגעים מתאונות שמערבות אופניים חשמליים הינם רוכבי האופניים, שלרוב נפגעים באופן קשה, בעוד שהולכי הרגל מהווים רק 10% מכלל הנפגעים בתאונות אלו, ולרוב באופן קל יחסית.

מהם הנימוקים לקביעה לפיה אופניים חשמליים אינם רכב מנועי?

פסק הדין של בית המשפט העליון דן בעיקרו בשאלה האם אופניים חשמליים נכללים בהגדרה של "רכב מנועי" בחוק הפלת"ד, לפיה המדובר ב-"רכב שנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית…".

כאמור, פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן בדעת רוב של השופטים עמית ומינץ, כנגד דעת המיעוט של השופטת ברק-ארז, וזאת כפי שיוסבר להלן.

השופט עמית ציין כי האינטואיציה הראשונית מביאה לכאורה לסיווגם של האופניים החשמליים כרכב מנועי, מאחר שהם משלבים הפעלת כוח מיכני עם כוח פיזי, אולם סיווגם צריך להיעשות בעיקרו לפי מטרותיו של חוק הפלת"ד, שהינו חוק סוציאלי שמבוסס על גישת האחריות המוחלטת, ונועד להעניק לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים פיצוי מחברת ביטוח, וזאת מבלי להידרש לשאלת האשם והאחריות שבדיני הנזיקין. לפיכך, ומכיוון שגישת האחריות המוחלטת מתבססת על חובת עריכת ביטוח, ומאחר שבמצב המשפטי שנוהג כיום, אין חובה וגם לא ניתן לערוך ביטוח לגבי אופניים חשמליים, אזי מכאן נובע שלא ניתן לסווגם כרכב מנועי לגבי חוק הפלת"ד. שכן, בהעדר אפשרות לבטח אופניים חשמליים בביטוח, מתערער הבסיס להטלת אחריות מוחלטת לפי חוק הפלת"ד.

מצד שני, הגדרת האופניים החשמליים כרכב מנועי, והחלת חובת עריכת ביטוח חובה לגביהם כפועל יוצא מכך, תגרום לגביית פרמיה גבוהה מאד ביחס לעלות האופניים, דבר שייצור תמריץ שלילי לשימוש בהם (בשעה שהמדינה מעוניינת לעודד את השימוש בהם בהיותם "כלי ירוק"), וכן לתופעה של תת ביטוח לגביהם, כפי שקיים כיום לגבי אופנועים. שכן, כ-40% מכלל האופנועים בישראל כיום אינם מבוטחים, וההערכה היא שבשוק האופניים החשמליים התופעה של תת-ביטוח תהיה אף חמורה יותר.

כפי שצויין לעיל, השופט עמית היה מודע היטב לפגיעה שתיגרם להולכי רגל שנפגעו מאופניים חשמליים בעקבות סיווגם שכמי שאינם רכב מנועי, אולם הוא סבר שמדובר בקביעה מתבקשת נוכח ההשלכות הדרמטיות של סיווג זה על שוק הביטוח והתחבורה בישראל, וכן מאחר שרוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם, ולרוב באופן קשה, ואילו הולכי הרגל מהווים רק כ-10% אחוז מכלל הנפגעים, ולרוב באופן קל יחסית.

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, סבר השופט עמית שהמדיניות המשפטית הרצויה והתכלית הסוציאלית שעומדת בבסיס חוק הפלת"ד מובילות למסקנה שאין לסווג את האופניים החשמליים כ-"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.

השופט מינץ סבר אף הוא, כמו השופט עמית, שאופניים חשמליים אינם מהווים רכב מנועי לפי חוק הפלת"ד, אם כי מנימוקים שונים, שמבוססים בעיקרם על פרשנות לשונית. לדבריו, אופניים חשמליים אינם אופנוע עם מנוע חשמלי, אלא אופניים שעליהם מורכב מנוע עזר חשמלי, ומכאן שאין לראותם כ-"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

לעומת זאת, השופטת ברק-ארז, הגיעה למסקנה הפוכה, לפיה די במנוע שמותקן באופניים החשמליים כדי לקבוע שהם רכב מנועי לפי חוק הפלת"ד. יחד עם זאת היא גם סברה שבמישור המדיניות, ייתכן שקיימים טעמים טובים להחרגת האופניים החשמליים מהגדרת רכב מנועי לפי החוק, אולם ההכרעה בעניין זה צריכה להיות על ידי המחוקק, ולא על ידי בית המשפט, ועל כן היא גם הציעה לדחות את כניסתה לתוקף של מסקנתה על מנת להעניק לכנסת פרק זמן כדי לבצע את ההחרגה הנ"ל, ככל שהיא תמצא לנכון לעשות כן.

לסיכום, השופטים עמית ומינץ סברו שאופניים חשמליים אינם רכב מנועי (אם כי מנימוקים שונים), ואילו השופטת ברק-ארז סברה שאופניים חשמליים הינם רכב מנועי. עם זאת חשוב גם לציין שכל השופטים יחדיו סברו שמדובר במקרה שמצריך הכרעה לגבי חלוקת סיכוני המשתמשים בדרכים, וכי מן הראוי שההכרעה בעניין זה תיעשה על ידי המחוקק עצמו (קרי, הכנסת).

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

נסיבות פסק הדין של העליון

פסק הדין של בית המשפט העליון הכריע למעשה בערעורים שהוגשו במסגרת שני תיקים נפרדים.

תיק אחד עסק ברוכב אופניים חשמליים בשם גבריאל אסולין שבשנת 2013 נפגע בתאונת דרכים מכלי רכב, ונפטר זמן קצר לאחר מכן, כשהוא מותיר אלמנה וילדים בוגרים. האלמנה הגישה תביעה כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח שלו לפי חוק הפלת"ד, אולם בית המשפט פסק שאופניים חשמליים הינם בגדר רכב מנועי, ומאחר שלמנוח לא היה ביטוח חובה, כנדרש לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, אזי לעזבונו אין עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד.

התיק השני עסק בהולכת רגל שבשנת 2015 חצתה מעבר חציה באור ירוק ונפגעה מרוכב אופניים חשמליים שלא ציית לאור אדום. הולכת הרגל הגישה תביעה כנגד רוכב האופניים ותאגיד קרנית לפי חוק הפלת"ד, אולם בית המשפט קבע שאופניים חשמליים אינם בגדר רכב מנועי, ועל כן עליה להגיש תביעה כנגד הרוכב לפי פקודת הנזיקין.

כפי שניתן לראות, שני התיקים הללו מדגימים היטב את האינטרסים המנוגדים של רוכבי האופניים החשמליים והולכי הרגל בכל הקשור לסיווג של אופניים חשמליים כרכב מנועי לגבי חוק הפלת"ד. תוצאת הקביעה לפיה האופניים החשמליים אינם רכב מנועי, הובילה לכך שאלמנתו של אסולין, שנפטר לאחר שנפגע מכלי רכב בעודו רוכב על אופניים חשמליים, זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, בעוד הולכת הרגל שנפגעה מרוכב אופניים חשמליים אינה זכאית לפיצוי לפי חוק זה, אלא עליה להגיש תביעה כנגד הרוכב לפי פקודת הנזיקין, ולהוכיח את התרשלותו ואשמו כדי לקבל פיצוי.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שייתכן שהולכת הרגל לא תמהר להרים ידיים, ותחליט להגיש בקשה לדיון נוסף. במידה שהבקשה תתקבל, ותידון בהרכב שופטים מורחב, יתכן שפסק הדין בערעור אולי יתהפך במסגרת הכרעת הדיון הנוסף. לחלופין, ייתכן שהכנסת תפעל לתקן את חוק הפלת"ד כך שהוא יחריג את האופניים החשמליים מההגדרה של רכב מנועי. ימים יגידו.

[ע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

4 תגובות

  • 25 באוקטובר 2020 בשעה 20:39

    מהמם ..אחלה החלטה …הרצחת וגם ירשת??לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה וואלה יצא מורווח משני הכיוונים. החלטה הזויה

  • 25 באוקטובר 2020 בשעה 11:08

    שיספרו את זה למי שנדרס מה- סו קולד "אופנים"

  • 20 באוקטובר 2020 בשעה 13:29

    "מאחר שהם משלבים הפעלת כוח מיכני עם כוח פיזי" לכן נתקין בכל רכב ממונע (כולל אופנועים וקטנועים) מערכת פדאלים שכדברי השופט ישמש כמו באופנים חשמליים. ובכך יפתור עצמו מהצורך בביטוח.

  • 20 באוקטובר 2020 בשעה 13:14

    ביהמ"ש עשה כאן איזון בין מטרת חקיקת הפלת"ד לבין האינטרס שיש למדינה בשימוש באופניים חשמליים. אינני בטוח שזהו תפקידו של בית המשפט. שיקולים אלה מסורים למחוקק בלבד. על בית המשפט לפסוק לפי החוק הקיים גם אם הוא ייצור אנדרלמוסיה בחברות הביטוח ובכיסו של האוצר. אני מחזיק בדעתה של השופטת ברק ארז. כך למשל מחוקק המשנה (משרד התחבורה) קבע בתקנות שכלי שיט המונע במנוע חשמלי דינו כדין זה המונע במנוע שריפה פנימית, זאת למרות שלא ידוע על תאונה כלשהי שאירעה לקיאק מונע בחשמל, ולמרות שמרווח התנועה של כלי שיט כזה גדול מאד ואין בו הולכי רגל.

התגובה שלך