על נכות ופגיעות צוואר בתאונות דרכים

צליפת שוט, אחת הפגיעות הנפוצות בתאונות דרכים, נחשבת לרוב כפציעה קלה למרות שהיא לא פעם מורכבת. כך למשל, נפסקו 425,000 שקלים לאדם שניזוק בצווארו. מה חשוב לדעת וכיצד נכון לפעול על מנת לממש את הזכויות? על כך, בכתבה שלפניכם.

נכות בצוואר

מהי "צליפת שוט"?

בין הפגיעות האורתופדיות הנפוצות של נוסעי רכב בתאונות דרכים מכונה "צליפת שוט" (Whiplash), אשר הפכה בעשורים האחרונים לאחת הפציעות השכיחות ביותר. מכאן, החשיבות הרבה שישנה בהכרת המושג, ובכלל זה הגורמים להתרחשותו ולהתמודדות עימו. מקור השם בתנועה המהירה קדימה ואחורה של הצוואר בעת הפגיעה מזכירה תנועת צליפת שוט. עמוד השדרה הצווארי מורכב משבע חוליות המחוברות זו לזו ע"י רצועות רבות המאפשרות את תנועת הצוואר, אך מונעות תזוזה מוגזמת בין החוליות. מתיחה או קרע של אחת או יותר מרצועות אלו יכולה להיגרם בשל תנועה חדה בצוואר ונקראת "צליפת שוט".

בהתאם לעוצמת הפגיעה, התסמינים של צליפת שוט עשויים לכלול: כאבים חזקים בצוואר, נוקשות של השרירים, ירידה בטווח התנועה, כאבי ראש, סחרחורות, פגיעה בשמיעה, טינטון, כאבי גב ולעיתים גם תחושת נימול בגפיים העליונות. לרוב הכאבים יופיעו בסמוך לפגיעה ולפעמים רק אחרי מספר ימים. מרבית הנפגעים יחושו הקלה בתוך ימים או שבועות, בדרך כלל תוך שלושה חודשים תגיע החלמה מלאה, למעט במקרים ייחודיים בהם ימשיך הנפגע לסבול מכאבים כרוניים, בעיקר במקרים של פגיעה עצבית, חולפת או קבועה.

רק רופא אורתופד יכול לאבחן פגיעת צליפת שוט ובמידת הצורך עשוי להפנות לצילום רנטגן, אולטרסאונד, או CT. ברוב המקרים הטיפול הטוב ביותר הוא מנוחה, פעם היתה מומלצת גם חבישת צווארון אך היא פחות מומלצת היום בעיקר משום שלאורך זמן היא מייצרת חולשת שרירים. הטיפול מגוון ולרוב מתבסס על משככי כאבים אנטי דלקתיים (NSAIDS) או תרופות להרפיית שרירים וטיפולי פיזיותרפיה. גם טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור, שיאצו, רפלקסולוגיה וטווינא, שימוש במכשיר TENS ופעילות לחיזוק השרירים יכולים לסייע בהחלמה.

מהם הגורמים הנפוצים ל "צליפת שוט"? הגורם השכיח הוא חבלת צוואר הנגרמת עקב תאונות דרכים בשל תנועת ישור יתר ומיד לאחריה כיפוף יתר פתאומיים הדומים לתנועת השוט כשמצליפים בו ומכאן שמה. יתכנו מנגנוני חבלה נוספים לצוואר שיגרמו להתרחשות הצליפה, אך שכיחותם נמוכה בהרבה.

כיצד מאבחנים "צליפת שוט"?

לשם אבחנת "צליפת שוט" יש צורך בהבנת מנגנון הפציעה (לדוג' עוצמת הפגיעה וכיוון הפגיעה של תאונות דרכים), זיהוי הסימנים האופייניים ובדיקה גופנית מדוקדקת בה נמדדים טווחי התנועה השונים בצוואר ובדיקת אזורי רגישות.

צילומי הרנטגן נועדו לשלול פציעות נוספות כמו שבר או פריקה בעמוד השדרה, שינויים ניווניים וממצאים אחרים.

מה הסימנים לאבחנה? "צליפת השוט" מתאפיינת באוסף רב של סימנים שיכולים להופיע בעקבות פגיעה במבנים שונים בצוואר:

  • מפרקים בין חוליות הצוואר
  • דיסקים צווארים
  • רצועות ושרירים המיצבים את הצוואר
  • שורשי העצבים
  • מרכזי שיווי המשקל בעמוד השדרה

הסימנים השכיחים של המחלה:

  • כאב צווארי, בעיקר בעורף המוחמר בתנועה
  • שיא הכאב 24 שעות לאחר החבלה
  • קישיון שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים
  • הגבלה בהנעת הצוואר
  • כאב ראש בעיקר בחלקו האחורי
  • סחרחורת, בחילות והקאות
  • עצבנות, קושי בשנה ובריכוז
  • תחושות נימול לאורך הגפיים העליונות

מה הטיפול הרפואי לאחר אבחנה?

ההחלמה מצליפת שוט היא הדרגתית ואיטית. יש הממליצים להשתמש בצווארון רך כדי לספק תחושת יציבות ולהקל על הלחץ על הרצועות הפגועות בזמן ההחלמה, אך אין הסכמה בדבר הנחיצות בשימוש בו.

משככי כאבים ונוגדי דלקת יכולים לסייע בהקלת הכאבים והורדת הנפיחות. מרפי שרירים יכולים לסייע בהפחתת הכווץ בשרירים הגורם לכאב. ביומיים הראשונים ניתן לבצע קומפרסים קרים להקלה על התגובה הדלקתית ואי הנוחות. לאחר מכן להתחיל בחימום מקומי להרפיית השרירים המכווצים.

טיפולים נוספים:

  • עיסוי נקודות רגישות
  • אולטראסאונד
  • מתיחה צווארית
  • תרגילים אירובים ואיזומטריים
  • טיפולי רפואה משלימה: דיקור, שיאצו, טווינא ועוד…

לרוב סימני צליפת השוט חולפים לאחר 4-6 שבועות, במקרים של פציעה קשה תתכן החלמה ארוכה יותר ובמקרים מסוימים אף עשויה להיוותר אצל הנפגע נכות צמיתה.

פציעת "צליפת שוט" כעילה לפיצויים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 מבטיח פיצויים בגין נזקי גוף לנפגעים, בלי קשר לשאלת האשמה בתאונה. זאת הסיבה לתשלומי ביטוח החובה שכל נהג בישראל מחויב בו – כיסוי נזקי גוף לו, לנוסעים ברכבו או לעוברי אורח שהרכב פגע בהם במסגרת תאונת דרכים. הנזקים שניתן לתבוע במסגרת זו הם בין השאר: כאב וסבל, הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, נסיעה [ראו בנוסף: כך נעשה חישוב הפיצוי בעקבות תאונה].

פציעת צליפת שוט, שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים, היא בהחלט עילה להגשת תביעת פיצויים לחברת הביטוח, בהתאם לדרגת החומרה. כאמור, על פי חוק, לא בוחנים האם נפגע זכאי לפיצוי, אלא את שיעור הנזק בתאונה בלבד.

פגיעת צליפת שוט חמורה עשויה להביא עמה פגיעה אמיתית בתפקוד היומיומי של הנפגע, הוצאות כלכליות ופגיעה באיכות החיים. במקרים של תביעה על התובע להציג את חומרת הפגיעה ולהראות את הקשר הסיבתי בין התאונה ובין הנזק. עניין זה נבחן על פי רוב בעזרת רופאים מומחים המתמנים על ידי בתי המשפט, ככל וישנה תשתית רפואית מתאימה. לכן יש חשיבות גדולה לתיעוד הרפואי והיא משמשת את בית המשפט גם בעת כימות הנזק.

עם זאת, מומלץ להמתין עם תביעת הנזק ולא לתבוע את חברת הביטוח מיד אחרי התאונה, על מנת לשלול התפתחות של בעיות רפואיות כתוצאה מהפגיעה בשבועות שאחרי הפציעה.

בפועל, אנו עדים בפסיקת בתי המשפט למקרים רבים בהם נפגעים פנו בתביעה לקבלת פיצוי על רקע צליפת שוט בתאונה. על אף שלמראית עין, נראות אלו כביכול פגיעות קלות, המציאות מציגה תמונה אחרת. כך בדיוק קרה לחגי, אדריכל צעיר שנפגע בתאונה.

פיצויים בסך 425,654 שקלים בגין צליפת שוט

בתביעה אזרחית שהגיעה לבית משפט השלום בחיפה נידונה סוגיית הפיצויים כתוצאה מצליפת שוט עקב תאונת דרכים. חגי, אדריכל שהיה בן 29 בעת התאונה, נסע ברכבו והתנגש ברכב שלפניו. כתוצאה מההתנגשות הוא סבל מחבלת "צליפת שוט". ב-2014 תבע את חברת הביטוח הפניקס בגין נזקי גוף וביניהם נכות של 10% בגין צליפת שוט, פגיעה באשכים ובעיות אורולוגיות שנגרמו מחבלה באגן עקב יישור אינסטינקטיבי של רגליו בעת התאונה והפסדי שכר. הפניקס טענה מנגד כי מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ולכן יש לקזז את תגמולי הביטוח הלאומי מתחשיב הפיצויים. עוד טענה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבעיות האורולוגיות מהן הוא סובל וכי הוא אינו סובל מבעיה תפקודית.

שני הצדדים הסכימו כי לתובע נותרה נכות אורתופדית קבועה של 10% ועיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב גובה הנכות הרפואית והתפקודית וגובה נזקי התובע.

לשאלת תאונת הדרכים שהיא גם תאונת עבודה קיבלה השופטת תמי לוי-יטח את טענת התובע וקבעה כי התאונה אינה תאונת עבודה אלא תאונת דרכים בלבד. לגבי חבלה באגן, כאבי האשך והבעיות האורולוגיות קבעה השופטת כי אין קשר סיבתי בין תלונות התובע לפגיעה בתאונת הדרכים בהסתמך על חוות דעתו של האורולוג המומחה, ד"ר אנגלשטיין ולמרות הסמיכות בזמנים בין התאונה לתלונות התובע. ואולם, בכל הנוגע לנזקיו בצוואר, כאבים ומגבלות על רקע צליפת השוט, העריכה השופטת את נכותו התפקודית כשיעור הנכות הרפואית, כלומר בשיעור של 10%. במילים פשוטות, נמצא כי לפגיעתו בצוואר השפעה ממשית על כושרו התפקודי וכי סביר שפגיעה זו תשפיע על יכולותיו בעתיד.

השופטת לא מצאה סיבה לקבוע פיצויים בגין השתכרותו בעבר, אולם לגבי אבדן כושר עבודה בעתיד נפסקו פיצויים לפי פוטנציאל השתכרות גבוה לאור השכלתו, עיסוקו וכישוריו. בתחשיב כולל נקבעו לתובע 425,654 שקלים.

מה חשוב לדעת לגבי צליפת שוט?

פגיעת צליפת שוט נחשבת לא פעם קלה, אולם היא מורכבת. לכן, חשוב לפנות לטיפול רפואי עם כל חשד לתסמינים, גם הקלים ביותר. חשוב לשים לב בעיקר במקרים של כאב, הגבלת תנועה צווארית, נוקשות שרירי הצוואר והעורף, כאבי ראש וסחרחורות גם בימים שאחרי התאונה. בפניה לרופא יש לציין את המעורבות בתאונה ולוודא שהערה זו תירשם גם בתיק הרפואי. יש לפעול לפי הוראות הרופא ולשמור על התיעוד הרפואי.

פניה לייעוץ משפטי מומלץ לעשות רק בגמר הטיפול הרפואי. שכן, הגשת תביעה בטרם התגבש הנזק ובירור מלא של היקפו, עשוי להותיר אתכם ללא קבלת פיצוי מלא.

[ת"א (שלום חי') 14677-06-14 חגי נחשון נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.