נהיגה ללא רישיון

נהיגה ללא רישיון הינה עבירת תעבורה חמורה בעלת היבטים משפטיים וכספיים שונים, וזאת במישור הפלילי, הנזיקי, והביטוחי. 

נהיגה ללא רישיון

עבירת נהיגה ללא רישיון הינה עבירת תעבורה חמורה, שכוללת למעשה מספר עבירות שונות, כגון נהיגה ללא רישיון בכלל או נהיגה בזמן פסילה, ועוד. במידה שביצוע עבירת הנהיגה ללא רישיון היה כרוך גם בביצוע תאונה שגרמה לנזקי גוף ו/או רכוש, יהיו לעבירה זו השלכות גם מבחינת ההיבט הנזיקי והביטוחי, וזאת בנוסף להיבט התעבורתי-פלילי.

מהם הסוגים של עבירת נהיגה ללא רישיון?

מבחינת דיני התעבורה, נהיגה ללא רישיון הינה עבירה כללית שכוללת מספר עבירות ספציפיות, בעלות דרגות חומרה שונות ורמות ענישה בהתאם. המקור החוקי העיקרי לאיסור ביצוע עבירת נהיגה ללא רישיון הינו סעיף 10 לפקודת התעבורה, ולהלן פירוט העבירות העיקריות שכלולות בעבירה הכללית של נהיגה ללא רישיון:

נהיגה ללא רישיון בכלל. עבירה זו מתייחסת לנהג שלא קיבל רישיון מעולם, דבר שהופך אותו למסוכן במיוחד מבחינת הציבור, ואף מקנה לקצין משטרה את האפשרות להשבית את רכבו. העונש על עבירה זו כולל מאסר בפועל עד שנתיים ופסילת קבלת רישיון עתידי לתקופה של לפחות 3 חודשים.

נהיגה בזמן שלילת רישיון או בניגוד לתנאיו. עבירה זו מתייחסת לנהג שנתפס נוהג בזמן שלילת רשיונו או כשהוא נוהג בניגוד לתנאי הרישיון, וזאת כאמור בסעיף 67 לפקודת התעבורה. מטבע הדברים, גם עבירה זו נחשבת לחמורה ביותר, והעונש עליה הינו מאסר עד 3 שנים ו/או קנס כספי גבוה.

נהיגה ללא רישיון שמתאים לסוג כלי הרכב. עבירה זו מתייחסת לנהג שיש לו רישיון לרכב מסוג מסוים (כגון רכב פרטי), אולם הוא נהג ברכב שלגביו אין לו רישיון מתאים (כגון משאית). העונש על עבירה זו כולל קנס כספי ופסילת רישיון על תנאי, והוא נקבע לפי מידת הוותק והמיומנות של הנהג ביחס למיומנות שנדרשת לצורך נהיגה בכלי הרכב שבו נהג ללא רישיון מתאים.

נהיגה ללא רישיון בתוקף. עבירה זו מתייחסת לנהג שיש לו עקרונית רישיון נהיגה לכלי הרכב שבו הוא נוהג, אולם רישיונו איננו בתוקף בשל סיבות שונות, כגון מאחר שהוא שכח לחדש את הרישיון, או מאחר שהרישיון פקע בשל אי תשלום אגרה/קנסות נהיגה. מדובר בעבירה טכנית-פורמאלית במהותה, ועל כן היא גם נחשבת להרבה פחות חמורה. העונש על עבירה זו נקבע לפי משך התקופה שבה הרישיון אינו בתוקף: לתקופה של עד 6 חודשים -ברירת משפט/קנס; לתקופה שבין 6 חודשים לשנה – זימון למשפט, שבדרך כלל מסתיים בפסילה מותנית וקנס כספי; ולתקופה של מעל שנה – זימון למשפט, שגם בדרך כלל מסתיים בפסילה בפועל וקנס כספי, אך בנוסף לכך הנהג גם יצטרך לעבור מחדש את מבחני הרישוי (עיוני ומעשי), כדי לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה שלו.

נהיגה ללא רישיון שגרמה לנזקי גוף

אין חולק שביצוע עבירת נהיגה ללא רישיון הינה עבירה חמורה כשלעצמה, וזאת גם אם הנהג לא היה מעורב בתאונה בזמן ביצוע עבירה זו. אולם, גם אין ספק שנסיבות עבירה זו מסתבכות שבעתיים, במידה שהנהג היה מעורב בביצוע תאונה בזמן ביצוע העבירה, ובמיוחד אם אותה תאונה גם גרמה לנזקי גוף ו/או רכוש. להסתבכות זו ישנן השלכות ישירות בהיבט הנזיקי והביטוחי לגבי הזכאות לתבוע פיצויים וממי, בין השאר משום שפוליסות ביטוח הרכב מחייבות את קיומו של רישיון נהיגה תקף כתנאי מהותי למתן הכיסוי הביטוחי ותשלום הפיצויים לפיהן.

ככלל, כאשר ישנם נפגעים בגוף עקב תאונת דרכים, באפשרותם לתבוע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד"). האחריות לפיצויים לפי חוק זה הינה מלאה ומוחלטת, ללא רלוונטיות לשאלת האשם, כך שהיא חלה גם אם הנפגע עצמו היה אשם בגרימת התאונה. כדי לאפשר את מימוש עקרון האחריות המוחלטת לפי חוק הפלת"ד, חייב כל נהג לרכוש פוליסת ביטוח חובה, שמכסה מפני נזקי גוף שנגרמים לו עצמו או לצד ג' עקב תאונת דרכים.

יחד עם זאת, סעיף 7 לחוק הפלת"ד קובע שורה של סייגים שבהתקיים אחד מהם לא יהיו הנפגעים זכאים לקבלת פיצויים לפי חוק הפלת"ד. בין היתר, קובע סעיף 7(3) לחוק זה כי "מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה (עד שנה) או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967", לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי לפי החוק. לפיכך, מי שביצע עבירת נהיגה מהסוגים החמורים יותר, כגון נהיגה ללא רישיון כלל, או נהיגה ללא רישיון רכב מתאים, או נהיגה בפסילה או בניגוד לתנאי הרישיון, אינו זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד, וזאת מטעמים הרתעתיים, דהיינו, על מנת להרתיע את הנהגים שנוהגים ללא רישיון ובכך מגדילים את הסיכונים שבדרכים. לעומת זאת, המחוקק בחר להקל במקרים בהם העדר רישיון בתוקף נבע מאי תשלום אגרה או מגבלה שהוטלה על חייב הוצל"פ, מאחר שמדובר בנסיבות טכניות/כלכליות, שאינן קשורות לכשירות הנהיגה של הנהג, ועל כן הוא סבר שמן הראוי למנוע במצבים אלו את הסנקציה החמורה של שלילת זכאות לפיצויים לפי חוק הפלת"ד.

בנוסף, סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד קובע שגם "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב", אינו זכאי לקבלת פיצויים לפי חוק הפלת"ד. חברות הביטוח נוהגות להחיל את סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד גם על מצבים שבהם הנהג נהג ללא רישיון, מאחר שמדובר בנהיגה שמנוגדת לתנאי פוליסת ביטוח הרכב, ואשר מביאה לפקיעת תוקפה. מנגד, סעיף 12(א)(2) לחוק הפלת"ד קובע שנפגעים שנפגעו בתאונה שבה היה מעורב רכב שאין לו ביטוח חובה, יהיו זכאים לפיצוי מאת תאגיד קרנית. אולם, לפי הפסיקה, יש לפרש סעיף זה כך שהוא חל רק על נוסעים ברכב ללא ביטוח חובה, כך שרק הם יוכלו לתבוע את קרנית, אולם הוא לא יחול על נהג רכב ללא ביטוח חובה, שעל כן יהיה מנוע מלתבוע את קרנית. אולם, לכלל זה יש מספר חריגים: אם נהג רכב ללא ביטוח חובה קיבל את הרכב בהיתר מבעליו או המחזיק בו, ולא ידע שלרכב אין ביטוח חובה וגם לא היה סביר שידע על כך, הוא יהיה זכאי לתבוע פיצויים מקרנית (סעיף 7א לחוק הפלת"ד). בנוסף, גם התלויים של אותו נהג רכב ללא ביטוח חובה יהיו זכאים לתבוע פיצויים מקרנית (סעיף 8ב לחוק הפלת"ד).

יחד עם זאת, אם נהג רכב ללא ביטוח חובה נפגע בתאונה שנגרמה שלא באשמתו, אלא למשל באשמת רכב אחר שפגע בו, הוא אמנם עדיין לא יוכל להגיש תביעה כנגד קרנית, אך הוא יוכל להגיש תביעת נזיקין רגילה כנגד נהג הרכב הפוגע בגין עוולת רשלנות (או עוולה נזיקית רלוונטית אחרת), אם כי במקרה כזה יהיה עליו גם להוכיח את אשמו של נהג הרכב הפוגע, כפי שיש לעשות בכל מקרה של הגשת תביעת נזיקין. [ראו בנוסף: האם עבירה על הגבלות רישיון נהיגה שוללת זכאות לפיצויים?].

נהיגה ללא רישיון שגרמה לנזקי רכוש

כאשר ביצוע עבירת נהיגה ללא רישיון היה מעורב בתאונת דרכים שגרמה לנזקי רכוש, ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח במידה שקיים ביטוח מקיף או ביטוח צד ג' (שאינם מהווים בגדר ביטוח חובה).  אולם, גם במקרה כזה חברות הביטוח נוהגות להפעיל את התנאי ששולל ומפקיע את תוקף הפוליסה במידה שהמבוטח נהג ברכב ללא רישיון, ולרבות ללא רישיון תקף, ולטעון כי הן אינן חייבות בתשלום פיצויים במקרה כזה.

בעניין זה, נחלץ בית המשפט העליון לטובתם של נהגים ללא רישיון תקף, וקבע שכאשר חברת הביטוח מנסה להתנער מחובתה לשלם פיצויים לפי הפוליסה בטענה שהמבוטח נהג ללא רשיון נהיגה בתוקף מאחר שהוא הותלה או נפסל, יהיה עליה להוכיח שהמבוטח גם אכן ידע בפועל בעת התאונה שרשיונו אינו בתוקף [ראו למשל: פסק דין: הנהג לא ידע כי רישיונו נשלל ולכן הכיסוי הביטוחי תקף, וכן ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל]. לפיכך, במידה שחברת הביטוח לא תצליח להוכיח ידיעה ממשית זו, יהא עליה לשלם למבוטח את הפיצויים המגיעים לו לפי הפוליסה. [ראו בנוסף: איילון חויבה לשלם פיצוי למרות שהמבוטחת נהגה ללא רישיון].

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon
האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך