החליק במדרגות ביתו במוצ"ש והוכר כנפגע עבודה

בית הדין לעבודה קבע שתאונה שאירעה למתווך נדל"ן עצמאי עת החליק במדרגות ביתו הפרטי במוצ"ש הינה תאונת עבודה.

נפילה בבית

לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה של עובד עצמאי הינה תאונה שאירעה לו תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. חובת ההוכחה כי התאונה שנגרמה לעובד אכן נגרמה לו תוך כדי ועקב עיסוקו, מוטלת על העובד.

כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה, היא אינה חייבת להתרחש במקום העבודה, ולכן, עקרונית היא יכולה להתרחש גם בתוך ביתו של העובד, בפרט שכידוע, לא מעט עובדים עושים לעתים את עבודתם גם בתוך כתלי ביתם הפרטי (וזאת במיוחד בתקופת הקורונה, אם כי מדובר כמובן בתופעה שהחלה הרבה לפני כן). בנוסף, לא מעט עובדים עצמאיים גם מנהלים את עסקם דרך קבע מתוך ביתם הפרטי. אולם, במקרים אלו מתעורר בפני העובד קושי מוגבר להוכיח שהתאונה שאירעה לו בתוך ביתו הפרטי לא הייתה תאונה ביתית רגילה, כי אם תאונת עבודה.

כך גם אירע למתווך נדל"ן עצמאי שביום 31.12.2016, במוצאי שבת, החליק בעת שירד במדרגות ביתו ונפגע ברגלו. המתווך הגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שמשרד התיווך שלו ממוקם במרתף ביתו, וזאת כבר החל משנת 2011, וכי הוא החליק בעת שהוא ירד במדרגות ביתו לכיוון משרדו על מנת לעבוד בו כפי שהוא נוהג לעשות בדרך כלל במוצאי שבת, וזאת כתוצאה מרטיבות שהייתה על המדרגות.

אולם, המל"ל לא מיהר להשתכנע מטענת המתווך, ודחה את תביעתו בטענה שהוא לא הוכיח שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו. המתווך החליט להיאבק על זכויותיו והגיש תביעה כנגד המל"ל בפני בית הדין האזורי לעבודה בב"ש, בטענה שדחיית תביעתו נעשתה באופן שטחי ותוך התעלמות מהעובדות הרבות שהוא הציג בפניו. המל"ל, מנגד, עמד על טענתו לפיה המתווך לא הוכיח שהתאונה שאירעה לו לטענתו, גם בביתו הפרטי וגם במוצ"ש, אכן התרחשה בדרכו לעיסוקו.

חובת ההוכחה המוגברת שמוטלת על עובד עצמאי שנפגע בביתו

כאמור, על מנת שתאונה של עובד תוכר כתאונת עבודה, על העובד (כל עובד, הן שכיר והן עצמאי) להוכיח שהיא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו, וזאת לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

כלומר, על העובד להוכיח שני תנאים נפרדים, לפיהם התאונה אירעה תוך כדי העבודה (מבחן הזמן), וגם עקב העבודה (מבחן הקשר הסיבתי).

עם זאת, וכדי להקל על העובד, קבע המחוקק את חזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק, לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". כלומר, די בכך שהעובד הוכיח את תנאי הזמן, לפיו התאונה שלו אירעה תוך כדי העבודה, כדי שייראו בו כמי שגם עמד בתנאי הקשר הסיבתי, לפיו התאונה שלו אירעה עקב העבודה, מבלי שהוא יצטרך להוכיח בפועל את קיומו של תנאי זה, וזאת אא"כ יוכח ההיפך.

לכאורה, חזקת הסיבתיות הנ"ל הייתה צריכה לעמוד גם לזכותו של המתווך במקרה זה. אולם, בית הדין הבהיר שבפסיקה נקבע שחזקת הסיבתיות אינה חלה גם על עובד עצמאי, אלא רק על עובד שכיר.

כתוצאה מכך, על העובד העצמאי מוטלת החובה להוכיח לא רק שהתאונה אירעה תוך כדי עיסוקו, אלא שהיא גם אירעה עקב עיסוקו. כדי להוכיח שהתאונה אירעה עקב עיסוקו, עליו להוכיח שהפעולה במהלכה נפגע נעשתה לצורך עיסוקו, וזאת בין שמדובר בפעולה ישירה ומהותית לעיסוק, ובין שזו פעולה שרק נלווית לעיסוק. עוד נקבע שהמבחן העיקרי להכרה בתאונה שארעה שלא במסגרת מקום העבודה וזמן העבודה כתאונת עבודה, הינו מבחן הקשר הסיבתי בין התאונה לבין העיסוק ("עקב עיסוקו"), ואילו מבחן הזמן ("תוך כדי עיסוקו") הינו מבחן משני שנובע ממנו (עב"ל 104/99 ברדה נ' המל"ל).

ואם לא די בכך, אזי הפסיקה אף החמירה לגבי עובד עצמאי שנפגע בתוך כותלי ביתו, תוך שהיא קובעת שעל עובד עצמאי שנפגע בכותלי ביתו מוטלת רמת הוכחה מוגברת וחמורה להוכיח שהתאונה ארעה תוך כדי ועקב עיסוקו, וזאת מאחר שבתוך בית המגורים, לא אחת העיסוק הפרטי והעיסוק המקצועי מתערבבים זה בזה, ולא תמיד קל להפריד ביניהם.

פגיעה בעבודה

המתווך עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו

למרות שחובת ההוכחה שמוטלת על עובד עצמאי שנפגע בביתו הינה כאמור חובה מוגברת, קבע בית הדין שהמתווך אכן עמד בחובה זו, גם בהתחשב בכך שמדובר בתאונה שאירעה במוצ"ש, וזאת בהסתמך על העדויות והראיות השונות שהוצגו בפניו.

ראשית, בית הדין קבע שמשרדו של המתווך אכן היה בקומת המרתף של בית מגוריו וכי משם הוא ניהל את עסקו, וזאת בהתבסס על הראיות הבאות: תמונות המשרד שהוצגו בפניו; עדותו העקבית של המתווך לכל אורך הדרך, וזאת בפני החוקר מטעם המל"ל (שהגיע בהפתעה לביתו), תצהירו, ועדותו בפני בית הדין; עדותם של אשתו ובנו של המתווך; אישור רואה החשבון של המתווך; ואף דו"ח החקירה של החוקר מטעם המל"ל בכבודו ובעצמו. כל אלו העידו ואישרו שמשרדו של המתווך אכן שכן בקומת המרתף של ביתו.

שנית, בית הדין קבע שהמתווך גם הוכיח שהתאונה אירעה כשירד ממדרגות ביתו לכיוון המרתף בו מצוי משרדו, אף זאת בהסתמך על עדותו העקבית והמהימנה של המתווך ועדותה של אשתו, שהעידה שהמתווך הודיע לה בערב התאונה שהוא יורד לעבוד במשרדו, אולם כעבור מספר דקות היא שמעה אותו צועק, ומצאה אותו שרוע ברצפה, מתפתל מכאבים. גם המסמכים הרפואיים שהציג המתווך מטעם מד"א ובית החולים ברזילי מאותו ערב תמכו בגרסתו.

ולבסוף קבע בית הדין שהמתווך גם הוכיח את הקשר הסיבתי שבין התאונה לעבודתו, מאחר שהוא שוכנע שהמתווך ירד למשרדו על מנת לעבוד בו, כפי שהוא נהג לעשות בדרך כלל במוצאי שבת, וזאת לאור העדויות העקביות והמהימנות של המתווך ואשתו שלא נסתרו. בהמשך נקבע שהירידה במדרגות לכיוון המרתף למשרדו של המתווך היא פעולה הנלווית לעבודתו, ומכיוון שהוא נפגע במהלך פעולה זו, אזי הוא הוכיח שהוא נפגע עקב עבודתו, ומכאן גם נובע שהוא נפגע תוך כדי עבודתו.

לאור כל האמור לעיל קבע בית הדין שהמתווך הוכיח שאירעה לו תאונה בביתו במוצ"ש 31.12.16 וכי תאונה זו אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, ולכן מדובר בתאונת עבודה ותביעתו מתקבלת.

[ב"ל (ב"ש) 26463-09-17 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי]

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך