החליק על רצפת מסעדה שהיה אחראי לניקיונה וזכה לפיצוי

בית המשפט חייב בעלים של מסעדה לשלם פיצוי בסך של כ-200,000 ש"ח לעובד ניקיון שהחליק על כתמי נוזלים ושמנים שהיו על רצפת המסעדה, ונפגע עקב כך בידו, למרות שהעובד הוא שהיה אחראי על ניקיון המקום.

רטיבות ברצפת מסעדה

טענת בעל המסעדה שהעסיקה את העובד כי אין לייחס לה כל אחריות להחלקתו של עובד הניקיון על כתמי רצפת המסעדה, מאחר שהוא זה שהיה אחראי על ניקיון המקום, נדחתה.

בית המשפט קבע שאין בעובדה זו כדי לבטל את חובת המעסיקה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובד, בפרט שהיא יכלה למנוע את תאונת העבודה באמצעים פשוטים וזולים מאד למניעת הסיכון של החלקה בסביבה רטובה, כגון הצבת שטיח או יריעת פלסטיק שניתן לעמוד עליהם. יחד עם זאת, בית המשפט לא פטר לחלוטין את העובד מאחריות לתאונה שאירעה לו, וייחס לו אשם תורם, שנוכה מסכום הפיצויים שנפסק. אך אלו כללם של פרטים, ולהלן פירוטם ביתר שאת.

חובת המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה

תיק זה עסק בפליט מאריתריאה שהועסק כעובד לביצוע עבודות נקיון ושטיפת כלים במסעדה בשם "פנטזיה", השייכת לחברה בשם פלנט שוקולד בע"מ.

לקראת סיום יום עבודתו הארוך, בשעה 02:30 (לאחר חצות הלילה), החליק העובד על רצפת המסעדה, שהייתה מכוסה באותה עת בכתמי שמנים, נוזלים, ושאריות אוכל, ועקב כך שבר את ידו הימנית באופן מורכב. העובד עבר ניתוח תחת הרדמה כללית לשם קיבוע השבר על ידי פלטה, אולם הוא נותר עם כאבים וקושי בתפקוד ובפעולות עם מאמץ.

לדברי העובד, הוא ניקה את המטבח בתחילת יום עבודתו, אולם רצפת המטבח התלכלכה שוב במהלך היום בשל הפעילות שהתרחשה בו. בסוף היום הוא החל שוב לנקותה, ולשם כך גם שפך עליה מים ואקונומיקה, אולם הוא מעד והחליק על הרצפה, ושבר את ידו הימנית עקב כך.

המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע זה כתאונת עבודה, וקבע לעובד נכות לצמיתות בשיעור של 19% עקב הגבלת תנועה וצלקת ניתוחית.

גם המעסיקה של העובד לא חלקה על נסיבות התאונה, אך היא טענה שאין להטיל עליה כל אחריות לפיצוי העובד בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך, משום שהוא זה שהיה ממונה על ניקיון המקום, ועל כן יש להטיל עליו את מלוא האחריות לתאונה שנגרמה לו.

בית המשפט דחה טענה זו בהסתמך על ההלכה הותיקה והמושרשת לפיה מחובת המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, להגן עליהם מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובתהליך העבודה, להנהיג שיטות עבודה נאותות, ולפקח על ביצוען.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

בית המשפט קבע שהעובדה לפיה העובד הוא שהיה אחראי על נקיון המקום, איננה פוטרת את הבעלים של המסעדה מחובתה לספק לו מקום עבודה בטוח נטול סיכונים בלתי סבירים, כאשר אף בית המשפט העליון כבר קבע שהימצאות שמן על רצפת מטבח הינה בגדר סכנה 'בלתי רגילה', מאחר שהשמן יוצר סכנת החלקה חמורה ביותר.

המעסיקה היא שקובעת את סדר העבודה, ומחליטה לגבי כמות העובדים, שעות העבודה, והמטלות שעל העובד לבצע, ולפיכך האחריות ליצירת סביבה עבודה בטוחה מוטלת על המעסיקה מראשית הדברים ועד סופם, ולא על העובד. [ראו בנוסף: המחוזי: הפועל לא אשם בתאונת העבודה].

אמנם, לא ניתן לומר שהעובד אינו אחראי בכלל ליצירת התנאים שהובילו לפגיעתו במקרה זה, מאחר שהמים והאקונומיקה שהוא שפך על רצפת המטבח, נמהלו כנראה בשמנים ובלכלוך שהיו על הרצפה, והגבירו את סכנת ההחלקה עליה, אולם אין בעובדה זו כדי לאיין ולבטל לחלוטין את אחריות המעסיקה, אלא יש לתת לה ביטוי במישור האשם התורם של העובד.

בהמשך לכך קבע בית המשפט שהמעסיקה הפרה את חובתה לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, במיוחד מאחר שהיא הייתה יכולה למנוע או לצמצם את סכנת ההחלקה על ידי נקיטת אמצעים פשוטים וזולים מאד למניעת החלקה גם בסביבה רטובה, כגון שימת שטיח או יריעת פלסטיק שניתן לעמוד עליהם. לפי הפסיקה, ככל שהפער בין עלות מניעת הנזק, לבין חומרת התוצאה, הינו גדול יותר, כך תגדל הנטייה לראות במזיק כמי שהפר את חובותיו כלפי הניזוק, וזאת מאחר שדיני הנזיקין מבקשים לתמרץ נקיטת אמצעי זהירות שעלותם נמוכה מהיקף הנזק.

האשם התורם של העובד

למרות שבית המשפט קבע שהמעסיקה הפרה את חובתה לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, הוא גם מצא לנכון לייחס לעובד עצמו אשם תורם לתאונת העבודה שנגרמה לו, וזאת בשיעור משמעותי של 25%, שנוכה מסכום הפיצויים שנפסק לעובד.

בית המשפט הסביר שתאונת העבודה של העובד נגרמה כתוצאה מגזרת עבודה שהוא עצמו היה אחראי עליה, ולא מגורם חיצוני אחר שקשור במעסיק, כגון אספקת מכונה או כלי עבודה לא בטוחים. העובד נכח במטבח כדי לבצע עבודות ניקיון, והוא נפגע תוך כדי שטיפת הרצפה, ולאחר ששפך עליה מים ואקונומיקה, שכנראה נמהלו בשמנים ובלכלוך שהיו על הרצפה, והגבירו את סכנת ההחלקה עליה.

לפיכך, העובד נפגע ממחדלים שקשורים לעבודות הניקיון שהוא עצמו ביצע, ובשעה שהיה מצופה ממנו להיות ער ומודע לסיכוני ההחלקה שהוא היה אחראי על הסרתם, ולכן לא ניתן לפטור אותו מכל אחריות לתאונה שנגרמה לו.

היקף הנזק שנגרם לעובד עקב תאונת העבודה

כאמור המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה של העובד כתאונת עבודה, וקבע לו נכות לצמיתות בשיעור של 19%, עקב הגבלת תנועה וצלקת ניתוחית.

במסגרת ניהול התביעה, הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות סותרות לגבי שיעור הנכות שנותרה לעובד בעקבות התאונה, ועל כן בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שאף הוא קבע לעובד נכות רפואית בשיעור של 19%. בהמשך לכך קבע בית המשפט כי לתובע נגרמה נכות תפקודית בשיעור של 10%.

בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט לעובד פיצויים בסך כולל של 351,413 ₪, וזאת בגין נזק לא ממוני, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי הפרשות המעביד לפנסיה, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, והוצאות לעבר ולעתיד.

לאחר ניכוי האשם התורם של העובד בשיעור של 25%, וניכוי תקבולי המל"ל, נותרו לעובד פיצויים בסך של 202,678 ₪.

בנוסף נפסקו לעובד גם שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪, והוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

[ת"א (קריות) 52356-01-18 פלוני נ' פלנט שוקולד בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך