תאונת עבודה: מי משלם משכורת?

עובד שנפגע בתאונת עבודה ועקב כך איבד את יכולתו לעבוד ולהשתכר למחייתו, זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה כתחליף למשכורתו וזאת מטעם המוסד לביטוח לאומי ובכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות לכך.

תשלום משכורת לנפגע

כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה שפגעה בכושר עבודתו באופן שאילץ אותו להפסיק לעבוד ולקבל משכורת מהמעסיק שלו, מתעוררת באופן טבעי השאלה מי משלם לו את המשכורת במקרה כזה, או, ליתר דיוק, מי משלם לו את התחליף למשכורת שנבצר ממנו להרוויח עקב תאונת העבודה.

ובכן, בדיוק (גם) לשם כך קיים המוסד לביטוח לאומי, ובדיוק (גם) לשם כך חלה על המעסיק של העובד החובה לשלם עבורו דמי ביטוח לאומי.

במקרה כזה, יהיה על העובד להגיש תביעה להכרתו כנפגע עבודה ולקבלת דמי פגיעה. דמי הפגיעה משמשים כמעין תחליף ראשוני למשכורתו של העובד, והם ישולמו לו למשך כל התקופה שבה ייבצר ממנו לעבוד עקב תאונת העבודה, אם כי עד ל-90 יום מקסימום. ככל שחלילה תיוותר לעובד נכות כלשהי מתאונת העבודה בתום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה, שאף היא אמורה לשמש כמעין תחליף למשכורתו.

תשלום דמי פגיעה

מהם דמי פגיעה? דמי הפגיעה הינם התשלום הראשוני שמשולם לעובד שעבר תאונה במסגרת העבודה בגינה נבצר ממנו להמשיך לעבוד, לא בעבודתו שלו ולא בעבודה מתאימה אחרת, ולהשתכר למחייתו.

עובד שלכאורה זכאי לקבלת הן דמי פגיעה והן לתגמולי מילואים עבור אותו פרק זמן, צריך לבחור בין שני התשלומים הללו (כלומר, אין כפל תשלומים במקרה כזה).

כמו כן, יש לשים לב שישנם מספר עובדים שאינם זכאים לקבלת דמי פגיעה:

  • עובד שחרף מגבלותיו הרפואיות וחוסר יכולתו לעבוד, כמפורט בתעודה הרפואית, עבד בפועל.
  • עובד שהיה מעורב בתאונה במסגרת שיקום מקצועי, או במסגרת הכשרה תעסוקתית, ולמעשה לא נגרם לו הפסדי השתכרות עקב התאונה.
  • אסיר / עציר, או כל מי שחוסה במעון על פי חוק הנוער.
  • עובד זר השוהה בישראל שלא בהתאם לחוק.

מה צריך לעשות כדי לקבל דמי פגיעה? מבחינה פרוצדוראלית, כדי לקבל את דמי הפגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה מתאים, אליו יש לצרף את כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, חתומה על ידי הרופא המטפל, הכוללת אבחנה רפואית ופרקי הזמן שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד בעקבות התאונה. בנוסף, יש לצרף אישורים רפואיים המעידים על הנזק הרפואי שנגרם ערב התאונה וטופס ויתור על סודיות רפואית.

את מסמכי התביעה ניתן להגיש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, או באופן פיזי לסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למגוריו של הנפגע, וזאת ישירות לתיבת השירות של הסניף או באמצעות משלוח בדואר או בפקס.

עד מתי ניתן להגיש את התביעה לקבלת דמי פגיעה? ככלל, יש להגיש את התביעה לקבלת דמי הפגיעה תוך שנה ממועד תאונת העבודה. עם זאת, רצוי כמובן להגישה סמוך ככל הניתן למועד התאונה וזאת על מנת להקדים ככל הניתן את מועד תחילת קבלת תשלום דמי הפגיעה, במיוחד למי שאין לו כל הכנסה אחרת שמאפשרת לו להתקיים בכבוד.

עד מתי משולמים דמי הפגיעה? דמי הפגיעה משולמים לעובד למשך כל התקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה שעבר, וזאת עד ל-90 יום מקסימום.

מהו סכום דמי הפגיעה? דמי הפגיעה אינם מהווים תחליף משכורת "מלא" לעובד, מאחר שהם משולמים רק בשיעור של 75% משכרו של העובד בשלושת החודשים שלפני מועד התאונה, אף זאת עד לשיעור התקרה היומי הקבוע בחוק. תקרה זו מתעדכנת מעת לעת, כאשר נכון לשנת 2021, הסכום עומד ע"ס של 1,114 ₪.

מי שנקבע לו אובדן כושר חלקי בלבד לפי אישור רפואי, כך שהוא המשיך לעבוד אולם מספר שעות עבודתו צומצם, יהיה זכאי לקבלת דמי פגיעה מופחתים ועבור לא יותר מ-8 שעות ליום.

גם מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בנוסף, דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה לצורך בחינת הזכאות לקבלת הבטחת הכנסה.

כיצד ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי דמי הפגיעה? מי שהגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, ואיננו שבע רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי זכאותו לקבלתם, רשאי להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת תוך שנה ממועד קבלת החלטת המוסד. לשם כך הוא גם זכאי לקבלת סיוע משפטי בחינם ממשרד המשפטים, וזאת ללא תלות במבחן הכנסותיו.

ככל שהחלטת המוסד דחתה את התביעה לקבלת דמי פגיעה, ניתן גם לפנות לועדת התביעות האזורית, ולבקש ממנה לבדוק החלטה זו פעם נוספת, אם כי יש לזכור שהועדה איננה רשאית לשנות את החלטת המוסד כי אם רק להמליץ לו לשקול אותה שוב. בנוסף יש לזכור פניה לועדת התביעות איננה דוחה או מעכבת את המועד להגשת הערעור בפני בית הדין לעבודה, כך שיש להקפיד גם לגביו במידה שהועדה המליצה למוסד לשקול מחדש את החלטתו, אולם הוא לא שינה אותה.

קצבת נכות מעבודה

בתום 90 ימי התשלום המקסימאליים לקבלת דמי הפגיעה, העובד לא יהיה זכאי עוד לקבלת תשלום דמי פגיעה.

אולם, אם בתום 90 הימים הללו תישאר לו נכות מתאונת העבודה בשיעור של לפחות 9%, ייתכן שהוא יהיה זכאי כעת לקבל קצבת נכות מעבודה בכפוף לתנאי הזכאות לכך.

מהי קצבת נכות מעבודה? קצבת נכות מעבודה הינה קצבה שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגע עבודה, קרי, מי שעבר תאונת עבודה או לקה במחלת מקצוע, שתביעתו לקבלת דמי פגיעה אושרה, ונותרה לו נכות בשיעור של לפחות 9% עקב הפגיעה. יודגש שגם עובד שחזר לעבודה או לא נעדר ממנה זכאי לקבל קצבה זו.

מה צריך לעשות כדי לקבל קצבת נכות מעבודה? מבחינה פרוצדוראלית, כדי לקבל את קצבת הנכות מעבודה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה מתאים, אליו יש לצרף את כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות מסמכים רפואיים נוספים שמעידים על הנכות שנגרמה לעובד עקב תאונת העבודה וכתב ויתור סודיות רפואית.

ניתן להגיש את מסמכי התביעה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, ניתן להגישם גם באופן פיזי לסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למגוריו של הנפגע, וזאת באמצעות הדואר, הפקס, או שיירות לתיבת השירות של הסניף.

עד מתי ניתן להגיש את התביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה? ככלל, יש להגיש את התביעה לקבלת גמלת נכות תוך שנה ממועד התאונה. עם זאת, וכמו לגבי התביעה לקבלת דמי הפגיעה, רצוי כמובן לא להתעכב גם עם התביעה ולהגישה סמוך ככל הניתן לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה, במיוחד למי שאין לו כל הכנסה אחרת שמאפשרת לו להתקיים בכבוד. עם זאת יודגש שאם לעובד הנפגע יש הכנסה מעבודה או מכל מקור אחר, היא לא תשפיע על שיעור הקצבה שמגיע לו.

כיצד נקבעת זכאותו של העובד לקבלת קצבת נכות מעבודה? לאחר הגשת מסמכי התביעה, המוסד לביטוח לאומי ישלח לעובד זימון לפגישה עם הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לצורך קביעת הערכת הנכויות ומשך תקופתן, קרי, קבועה או זמנית.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

כיצד משולמת קצבת הנכות מעבודה ועד מתי? קצבת הנכות משולמת לעובד לפי סוג הנכות שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית (זמנית או קבועה), ולשיעור האחוזים שנקבעו לו, וזאת כמפורט להלן:

  • מבוטח שנכותו הוערכה עד שיעור של 9%: אינו זכאי כלל לקבלת גמלת נכות מעבודה.
  • מבוטח שנכותו הוערכה באופן זמני בשיעור שבין 9% – 100%: זכאי לקצבה חודשית עד לתום תקופת הנכויות הזמניות שנקבעו.
  • מבוטח שנכותו הוערכה לצמיתות ובשיעור שבין 9% – 19%: זכאי למענק חד פעמי.
  • מבוטח שנכותו הוערכה בשיעור העולה על 20%: זכאי לקצבת נכות חודשית לכל ימי חייו (לאחר גיל פרישה ובהנחה שגמלת הנכות גבוהה מגמלת הזקנה, זכאי המבוטח לגמלת זקנה ותוספת גמלת נכה שתביא אותו לשיעור הגמלה ערב הפרישה).

כיצד ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית? ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית באמצעות הגשת ערר מנומק בפני הוועדה הרפואית לעררים, שחברים בה 3 רופאים מומחים שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. אם הערעור הוגש במועד אך ללא נימוקים, יוארך המועד להגשת הנימוקים ב-30 יום נוספים. יש לשים לב שלא רק העובד זכאי לערער על החלטת הועדה הרפואית כי אם גם המוסד לביטוח לאומי.

ניתן לערער גם על החלטת הועדה הרפואית לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה אם כי רק לגבי שאלה משפטית בלבד, וזאת תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך