נפלה מאופניים באמסטרדם והוכרה כנפגעת עבודה

בית הדין לעבודה הכיר בנפילה של בעלת עסק עצמאי מאופניים באמסטרדם כתאונת עבודה, לאחר שקבע שהנסיעה לשם הייתה בעיקרה נסיעה עסקית, ולא למטרת נופש.

תאונת אופניים בחו"ל

בעלי עסקים עצמאים רבים נוהגים לבצע נסיעות לחו"ל למטרות עסקיות, ולשלב באותה הזדמנות פעילות למטרות הנאה ופנאי. חלקם נקלעים לעתים לתאונות שונות במהלך נסיעתם לחו"ל. על רקע זה מתעוררות לא פעם מחלוקות בין המוסד לביטוח לאומי לבין בעלי עסקים עצמאיים, שטוענים שנסיעתם לחו"ל הייתה נסיעה עסקית בעיקרה, כך שתאונה שאירעה להם במסגרתה היוותה תאונת עבודה, בעוד שהמוסד טוען שמדובר היה בנסיעת נופש בלבד.

גם בעלת העסק העצמאי שהגישה את התביעה בתיק זה טענה שנסיעתה להולנד הייתה למטרה עסקית בעיקרה, וכדי לקדם את פיתוח העסק שלה. לדבריה, היא נפלה מאופניה לאחר שהיא יצאה מפגישה עסקית שקיימה בסניף בנק באמסטרדם, שבו היא ביקשה לפתוח חשבון לצורך מכירת המוצרים של העסק שלה ברשת אמזון, ועל כן המדובר בתאונת עבודה.

המוסד לביטוח לאומי דחה טענה זאת, וטען שנסיעתה להולנד עם בעלה וילדיה הייתה למטרת נופש משפחתי בלבד, וכי נפילתה מהאופניים הייתה במסגרת טיול אופניים שלא היה קשור כלל לעסק שלה, ועל כן אין המדובר בתאונת עבודה.

בית הדין קיבל את טענות התובעת, וקבע שהיא הוכיחה שמטרתה העיקרית של נסיעתה לאמסטרדם הייתה מטרה עסקית ולצורך קידום העסק שלה, בעוד ששילוב משפחתה בנסיעה היה מטרה משנית בלבד, וכי פציעתה בתאונת האופניים אכן אירעה בדרכה חזרה מפגישה עסקית שהיא קיימה בסניף הבנק, ועל כן המדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין.

גדר המחלוקת: מה הייתה מטרת הנסיעה לחו"ל?

תיק זה עסק בתובעת המנהלת, יחד עם בעלה, עסק עצמאי ליצירת מוצרי ילדים וקמפינג במפעל בסין, ומכירתם באמצעות אתר האינטרנט של אמזון.

באוגוסט 2016 נסעה התובעת עם בעלה ושלושת ילדיה לאמסטרדם שבהולנד, לשהות שארכה שבועיים.

לדברי התובעת, המדובר היה בנסיעה עסקית בעיקרה, שנועדה להגשים מספר מטרות שקשורות לקידום העסק שלה ושל בעלה. מטרות אלו כללו פתיחת חשבון בנק אירופאי לעסק (מאחר שאמזון דורשת חשבון בנק אירופאי או אמריקאי בלבד לצורך שליחת כספי הלקוחות, להבדיל מחשבון בנק ישראלי), מציאת מחסן לצורך אחסון הסחורה של העסק שמגיעה מסין ומיועדת לאמזון, וכן קיום פגישות עסקיות עם בעלי חברות הולנדיות שונות לצורך בדיקת האפשרות של מכירת מוצרים ושיתופי פעולה עסקיים.

יומיים לפני שהתובעת שבה לארץ, היא הגיעה עם בעלה (ללא ילדיה) לסניף הבנק באמסטרדם שבו היא ביקשה לבדוק אפשרות לפתוח חשבון עסקי, ואשר נמצא סמוך לדירה שהם שכרו בעיר. התובעת ובעלה הגיעו לפגישה זו כשהם רוכבים על אופניים, כמקובל באמסטרדם. לאחר שהשניים יצאו מהפגישה בסניף הבנק, התובעת עלתה שוב על אופניה, אולם היא מעדה ונפלה מהם, ועקב כך נחבלה בגבה וברגלה. למחרת שובה לארץ כעבור יומיים, היא פנתה לאורטופד, ששלח אותה לצילום דחוף, ממנו עלה שהיא סובלת משבר בעצם הזנב.

המוסד לביטוח לאומי דחה את טענת התובעת לפיה נסיעתה הייתה למטרה עסקית, וטען שנסיעתה לחו"ל, עם בעלה ושלושת ילדיה, הייתה למטרת חופשה משפחתית בחו"ל בלבד, ללא כל קשר לעסק של התובעת, וכי גם נפילתה מהאופניים הייתה במהלך טיול אופניים שלה ושל בעלה, וללא שום קשר לעסק שלהם.

התנאים להגדרת נסיעה לחו"ל כנסיעה עסקית

לפי חוק הביטוח הלאומי, כדי שתאונה של עצמאית תיחשב לתאונת עבודה, עליה להראות שהתאונה אירעה תוך כדי משלח ידה ועקב משלח ידה.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שפעולה שנעשית "עקב משלח היד", יכולה להיות הן פעולה ששייכת מהותית לעיסוק עצמו, והן פעולה שנלווית לעיסוק. כאשר מדובר בפעילות נלווית לעיסוק מסוג של נסיעה לחו"ל, יש להראות שקיימת זיקה בין הנסיעה לחו"ל למשלח היד, שהנסיעה לחו"ל תרמה למשלח היד ונחוצה לו, ושהפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת שנפגע מהתאונה הייתה חלק אינטגראלי מהנסיעה לחו"ל.

בהמשך לכך קבע בית הדין שהתובעת הוכיחה שמטרתה העיקרית של נסיעתה להולנד הייתה אכן מטרה עסקית, לצורך קידום העסק שלה, ואילו מטרתה המשנית בלבד הייתה נסיעה משפחתית.

בית הדין ביסס את קביעתו הנ"ל על ראיות שונות שהתובעת הציגה, ושמהם עלה שנסיעתה של התובעת להולנד הייתה למטרה עסקית ולצורך קידום פעילות העסק שלה. ראיות אלו כללו, בין היתר, התכתבויות שונות במייל עם גורמים עסקיים שהתובעת ניהלה הן לפני נסיעתה להולנד והן בזמן שהותה שם, ולרבות התכתבויות עם סניף הבנק באמסטרדם לצורך תיאום הפגישה עמו לשם פתיחת החשבון העסקי, התכתבויות עם בעלי חברות הולנדיות לתיאום פגישות ליצירת שיתופי פעולה עסקיים, והתכתבויות עם המפעל שלה בסין. בנוסף הציגה התובעת ראיות לפגישות עסקיות שהיא קיימה בפועל במהלך שהותה בהולנד.

עוד קבע בית הדין שנפילתה של התובעת מהאופניים באמסטרדם אכן אירעה לאחר שהיא יצאה מסניף בנק ING שבו היא קיימה פגישה כדי לפתוח חשבון בנק אירופאי לעסק שלה.  אמנם, התובעת לא הצליחה להציג אישור על קיום פגישה זו מהבנק עצמו, שטען שהוא שומר אישורים על פגישות שהתקיימו בו באופן אוטומטי במשך חודש וחצי בלבד, וכי לאחר מכן אין אפשרות להוציא אישור כזה. ואולם, בית הדין החליט לקבל את טענת התובעת בעניין זה, בהסתמך על העדויות העקביות שלה בפני בית הדין ובפני חוקר המוסד לביטוח הלאומי, עדות בעלה של התובעת, ראיות שהתובעת הגישה בדבר תיאום הפגישה בבנק ובדבר מטרת הנסיעה, מסרונים שהתובעת החליפה עם חברתה ועם אמה, והודעות מייל שהיא כתבה למפעל שלה בסין בעת שהותה בהולנד. מכל הראיות הללו, שלא נסתרו על ידי המוסד לביטוח הלאומי, עלה שהתובעת קיימה פגישה בסניף הבנק לצורך פתיחת חשבון בנק לעסק שלה, דבר שמהווה פעילות נלווית שקשורה קשר מקצועי הדוק למשלח ידה של התובעת.

בהתאם לכך קבע בית הדין שהפגישה של התובעת בסניף הבנק באמסטרדם הינה פעילות שמהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית של נסיעתה העסקית לאמסטרדם, וכי נפילתה מהאופניים לאחר יציאתה מהסניף הינה תאונה שאירעה תוך כדי משלח ידה ועקב משלח ידה, ועל כן היא מהווה תאונת עבודה.

בנוסף נפסקו לתובעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

[עב"ל (ב"ש) 13261-10-17 שלומית ארבל נ' המוסד לביטוח לאומי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך