טעות של בית החולים באבחון המום ברחם גרם לצעירה שלא להיכנס להריון

צעירה לא הצליחה להיכנס להריון בשנות ה – 20 לחייה. אבחנה שנעשתה בבית החולים התדרדרה לכדי אובדן כל שנות פוריותה.

עת הייתה ג' בת 24, החליטו היא ובן זוגה לנסות ולהיכנס להריון. חוסר הצלחה בנושא זה הוביל את ג' לבקש ייעוץ רפואי ולנסות להבין מדוע אינה מצליחה. בתחילה, סברה ג' כי מדובר בחוסר מזל או אולי בבעיה רפואית זניחה שהינה ברת טיפול מיידי.

רק כיום, כאשר ג' כבר בת 55, היא מבינה שהיא הייתה קורבן לרשלנות רפואית חמורה מטעם המערכת הרפואית. רשלנות רפואית שמנעה ממנה לממש את שנות הפוריות שלה.

המערכת הרפואית נתנה פתרון?

כאשר פנתה ג' למערכת הרפואית בתלונותיה שאינה מצליחה להיכנס להריון, הצוות הרפואי למעשה נתן לה מענה שנראה היה כהגיוני. נמסר לג' כי היא סובלת ממום רחמי שנקרא רחם דו קרני, אשר במצב כזה יש מקום לנסות ולהיכנס להריון באמצעות הפריה חוץ גופית. יחד עם זאת, נמסר לג' כי המום הינו שכיח ומוכר וכי התהליך יצלח ברוב המקרים ואין כל סיבה לדאגה.

ג' שנתנה אמונה ברופאים ביצעה עשרות טיפולים, הוציאה כספים רבים, אך בסופו של יום לא הצליחה להיכנס להריון. השנים חלפו וג' החלה להיות מוטרדת. אך הצוות הרפואי המשיך באותה הגרסה ובאותה האבחנה.

לא היה רופא אשר לרגע אחד עצר וביקש לבחון את עצם האבחנה והאם למעשה ייתכן שישנה טעות משמעותית שמונעת מג' להיכנס להריון. לצערה של ג', כאשר אובחנה הטעות הזו היה זה כבר מאוחר מדי.

הפתרון האמיתי שהגיע באיחור רב

לאחר שנים רבים של סבל רב, פיזי ונפשי, הגיע יום בו ביקרה ג' אצל רופא מומחה חיצוני לבית החולים שביצע לה בדיקה, במסגרתה מסר לה כי המום שיש לה ברחם אינו רחם דו קרני. הרופא מסר לג' כי היא למעשה סובלת מרחם עם מחיצה וכי מה שהיה צריך לעשות, כ – 20 שנים קודם לכן, הוא לכרות את המחיצה ולאחר מכן לנסות להיכנס להריון.

ג' לא ידעה כיצד להגיב לבשורה זו. התסכול הרב על השנים שאבדו לא נתן לה מנוח. יחד עם זאת, הגם והיא איבדה את האפשרות להיכנס להריון מביציות שלה, לא וויתרה ג' ופעלה להסיר את המחיצה ולנסות להיכנס להריון באמצעות תרומת ביצית.

וכך, לאחר הסרת המחיצה צלחה ג' להיכנס להריון מה שהבהיר מיידית כי המקור להיעדר הצלחה קודמת, הוא ברשלנות הצוות הרפואי שמסר לג' כי היא סובלת מרחם דו קרני. ג' אמנם הצליחה להביא לעולם 2 בנות מדהימות. אך התסכול על כך שלא יכלה להביא ילדים מביציות שלה, לרבות הכעס הרב שלה על הצוות הרפואי, גרם לה להגיע למשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא העוסק ברשלנות רפואית ולבקש לפתוח בהליך משפטי נגד בית החולים.

טענות כתב התביעה

במסגרת כתב התביעה שהוגש לבית המשפט נטען נגד בית החולים שפעל בצורה רשלנית ביותר. המסמכים הרפואיים שהוגשו הראו כי למעשה כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה לג' עלתה האבחנה שמדובר ברחם עם מחיצה. יחד עם זאת, לג' לא נמסר דבר, ואף חמור מכך – בהמשך, שונתה האבחנה לרחם דו קרני ללא כל הסבר רפואי.

כך, בהינף יד, בטעות אדירה של רופא, איבדה ג' את יכולתה להביא ילדים מביציותיה שלה.

במסגרת התביעה אף נטען כי בית החולים לא רק שלא לקח אחריות את הטעות אלא המשיך לטעון ולצדד באבחנה השגויה שנים רבות. בית החולים אף הגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו, במסגרתה המשיך לטעון כי האבחנה של רחם דו קרני הייתה הנכונה בנסיבות.

הנה כי כן, גם לאחר שהוגשה התביעה, לא התנצל בית החולים ולא ביקש לפצות את ג', אלא ניסה להצדיק את התנהלותו הרשלנית משך כ – 20 שנים (!).

פסק דינו של בית המשפט

בבית המשפט נחקרו כל העדים הרלבנטיים. נחקרה ג' והמומחה מטעמה, וכן נחקרו הרופאים שהובאו לעדות על ידי הנתבעת, לרבות המומחה מטעמה. בית המשפט היה ער במהלך הדיונים לכל הסתירות שהובאו מטעם בית החולים. שאלות שנשאלו על ידי בית המשפט במהלך הדיון נותרו ללא תשובה ועושה היה רושם כי בית המשפט הבין את העוול שנעשה לג'.

לאחר תום הדיונים, ניתן פסק דין במסגרתו קבע בית המשפט שיש לקבל את תביעתה של ג'. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל באופן משמעותי בכך שלא התייחס לאבחנה הראשונית שהוא בעצמו כתבת לגבי קיומה של המחיצה. בית המשפט קבע כי בית החולים לא יכול היה להסביר מדוע אבחנה זו שונתה לרחם דו קרני ומדוע למעשה נדרשה התובעת לבצע טיפולים לא נכונים תוך שכל שנותיה בהן יכולה הייתה להיכנס להריון – חלפו.

בית המשפט פסק כי על בית החולים לשלם לג' פיצוי בסך של 800,000 ₪ לפני ניכויים, ובתוספת הוצאותיה לרבות שכר טרחת עו"ד.

[פסק הדין המלא: ת.א 56275-03-15 פלונית נ' מדינת ישראל ואח]