- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 11 שנים, 4 חודשים by .
-
דיון
-
הנני בן 61. בן לשארית הפליטה. את עיני פקחתי לקיום שהיום כולם נושאים כל כפיים אבל המציאות היתה שונה מן התעמולה הממשלתית כולל אושוויץ טורס. מלכתחילה הדאגה להורים בבדידות, התעלמות הממסדים ואי כיבוד ואפילו אי קריאת מחוייבויות ישראל בהסכם השילומים , כמובן שהרכיב המרכזי היה סלקציה זריזה מי מסוגל לדשרת בצבא ומי לא וכל השיפוט הערכי והניתוב של המעמס הנפשי היה בהתאם. אחרי שנים רבות, אשר במהלכן רופאים מעטים בים עוינות , גם מתוקף עריצות נאציונל-בולשוויקית ,לאמור מפא"י ההסטורית- ניסו להטות את גורלי בהתרשמות משפתי העשירה ומכישורים שמידתצ תרומיותם היתה ברורה אבל ניגפו בשיטנה הכללית שונאת הגלותיים. אחרי חיים שלמים, 35 שנים עדות בעל משקל פעלה לטיהורי אבל אני כבר לא רציתי להוושע בסארקזם ותרתי דרך החוצה, לעזב את המדינה הצוררת בשלל התבדרותה באמצעות הקמת מפעל חיים תרבותי שנרדף עד חורמה, בתוך כך נפלתי קרבן למשטרה אשר העמידה סייען שניקה את שארית חסכונותי אבל היה רק"ערבי" שעשה את שלו, הנקיצור סרבתי לקבל על עצמי את הרהבליטיציה הזנותית ללא הכרה בעוול ובאכזריות אשפוז כפוי ותופעות איומות שאיש לא היה להכיר, לפעול להשבת אמון בהכרה , בהבטחה שמעבר לחונטה בה איבדתי אמון שחיי יוכרו מעתה כקרבן פשעים נגד האנושות בפסיכיאטריית-מדינה, ברור שהממסד לא טועה לעולם והוא בעל כוחו מוחלט והכופר בו מעיד על מופרעותו. הדברים הגיעו לרדיםת תרבות ולהכשר רפואי בתקשורת שיזם ועודד וניהל אבדן בטחון קניין, פוגרום והחרבת תכולת בית תוך כדי גידופים ושיקוצים, כמאז ולתמיד. מדובר בכבוד אנוש, בדיאגנוזה אשר בראשית שנות השבעים הוחתמה כסרט נע, מדובר גם במאפיינים של חולשה גדולה ואי יכולת להמצא בחברת 007 ולעבוד במחיצת גברתנים ונפקות יוצאי צבא, שנאת חימה כלפי היהודי מהגטו טרפה את כל התמונה כולה. כעת אני גלמוד, שום גורם מחוץץ לממערכוות הזוועות לא מחלצני מקריסתי לתוך אותהו גהינום שנותר אוטיסטי כפי שהיה ואנשים עדיין מאמינים נשהוא מאזין למתייעצים עמו כאשר הוא בסך הכל שיטור מדיקאלי , ססיסמוגרף שמקשיב למשושיו ולא רואה אדם אלחא רמיסיה והחמרה במחלה שנמחקה, הושבה בצורת סדרת הפרעות , חלקן במינוח סובייטי באופן זול, ביוהרה ריקה ובעליצות מטופשת של נטולי הבנה בהסטוריה של עם ישראל שצלה הולך עמי כי גם אין חלי נפש חיה משלי במובן האותנטי וכי זאת איננה מדיתי, הגם שבה נולדתי ודבר לא קיים פה להיות שלי, בעיקר הדור שידדע את יוסף ולא רוצה לדעתו וקולו יכול היה להרתיע ולהתריע- בגילי אדם חשוף לצורך בבדיקות וכל המשתמע מנוכחות אנושית ועובדים סוציאליים הם כלבי ציד ומשפחתי הביטה בהפקת מחזה האבסורד "הכסאות" של אז'ן יונסקו לפני שהכנסת נכלאה במטוס בהשבת נחשול הארבה-מה האפשרויות בפני?
Im Geist der Beschuldigung nicht schuldig
ברוח תובנת הגהינום אינני חולה, אבל, צער, בידוד, השפלה, עמידה בדם קר מול אליחמות הורית שגרמה למותם בקיצור ימים, מוח נסחט מחרדה לאמא בתוך נישואין איומים, הכל-רק לא מה שנלקח מתיזות ופרדיגמות אמריקאיות והטיח את הסכמי השילומים לבל יפריעוהו לרצח