- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 7 שנים, 11 חודשים by .
-
דיון
-
סבתי נפטרה שלשום בביה"ח לאחר אשפוז ממושך בעקבות ניתוח שבמהלכו עברה פעולות פולשניות רבות, וכאשר שאלת הנתיחה עמדה על הפרק התקשר הרופא המטפל העיקרי (שגם חתום על תעודת הפטירה) לאבי והפעיל עליו לחץ כבד להימנע מנתיחה שלאחר המוות תוך שימוש בביטויים כמו "זה לא יביא תועלת לאף אחד" ו-"באמת אין בזה שום היגיון". למרבה הצער הלחץ הצליח ואבי נמנע מביצוע הנתיחה (אם כי הגופה עדיין לא נקברה).
האם אני צודק באבחנתי שמבחינה מקצועית ואתית מצופה מרופא מטפל דווקא להפעיל לחץ על בני משפחה כדי כן לבצע נתיחה שלאחר המוות משלל סיבות טובות וידועות (קידום הידע הרפואי ובריאות הציבור, שיפור איכות הטיפול במוסד, בקרה עצמית על תקלות ואף גילוי מחלות תורשתיות שעשויות לפגוע בבני משפחה נוספים) ולעומת זאת רופא שמפעיל לחץ כבד כדי להימנע מנתיחה הוא לכאורה מתנהל בצורה לא מקצועית ולא אתית וכאשר מדובר ברופא המטפל העיקרי אז גם מעלה חשד שהוא מאוד מעוניין להסתיר משהו?
האם התנהלות שכזאת בפני עצמה די בה כדי להעביר את נטל ההוכחה לכך שלא בוצעה רשלנות רפואית אל הנתבעים?
האם לדעתך התנהלות זו מצדיקה תלונה לביה"ד של ההסתדרות הרפואית ולנציב התלונות במשרד הבריאות נגד הרופא הנ"ל בגין התנהלות לא מקצועית ולא אתית?האם לפי תקנות בריאות העם (הודעה על פטירה) לא חל כאן הסעיף "אירעה פטירה כאמור בתקנה 2(א)(4) יסביר מנהל המחלקה, או מי שהוא הסמיכו לכך, לאחד מבני משפחת הנפטר כי במקרה האמור נחוץ לבצע בגוויה נתיחה."? האם מעצם העובדה שעל אף הלחץ שלו נגד נתיחה הרופא הודיע לאבי שאם הוא יגיע למחלקה ויחתום על הסכמה אז הנתיחה תבוצע אין בעצם הודאה בכך שיש נחיצות רפואית בביצוע הנתיחה, לאור העובדה שהחוק בישראל לא מתיר לבצע נתיחה שאינה מוצדקת רפואית גם אם המשפחה מבקשת זאת?