טיפול טחורים כושל

חדר ניתוח

באוגוסט 2002, סבלה הגברת רחל לוי (שם בדוי) מאי נוחות בפי הטבעת, ועברה ניתוח לכריתת טחורים (ראו גם כתבה – רשלנות רפואית מחלות כלי דם). כתוצאה מסיבוכים שנתגלו אחרי הניתוח נאלצה רחל לעבור שני ניתוחים נוספים, שלאחריהם נותרה פגועה בגופה ובנפשה. ניתוחי טחורים מבוצעים כחלק מהענף הרפואי החוקר את מחלות מערכת העיכול – הגסטרואנטרולוגיה.

הגסטרואנטרולוגיה, המכונה גם גסטרולוגיה, עוסקת במחלות הקיבה, הוושט, התוספתן, המעי הגס והמעי הדק. אדם הפונה לגסטרואנטרולוג, יעבור לרוב בדיקה גופנית באזור הבטן, ולעיתים אף בדיקה רקטלית, שמטרתה להעריך הימצאותם של טחורים. תחת ענף זה מבוצעות גם בדיקות הגסטרוסקופיה שמטרתה להדגים את מערכת העיכול העליונה, והקולונוסקופיה, שמטרתה להדגים את מצב המעי הגס.

תביעה: בחרו בשיטת טיפול שגויה

רחל תובעת את הרופאים שניתחו אותה בנזיקין בגין רשלנות רפואית בטענה ששיטת הטיפול בה בחרו לנתחה המכונה "שיטת המכלב", הייתה באותה התקופה חדשה יחסית (נתגלתה רק 4 שנים קודם למקרה, בשנת 1998) ולא היה זה נכון לטפל בה בשיטה זו מכיוון שטרם נצבר לגביה די ניסיון.

יש לציין כי יתרונותיה של שיטת המכלב, בכך שהייתה כרוכה בהחלמה מהירה יותר וכואבת פחות מאשר השיטה המסורתית, כמו כן, רק ב-2 מתוך 30 חולים שטופלו בשיטה זו נתגלו לאחר הניתוח סיבוכים. לאור זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת התביעה שאסור היה לרופאים להציע לרחל לעבור את הניתוח בשיטה זו.

פסק דין: הרופאים הפרו את החובה לפרט אודות הטיפול

עם זאת, בית המשפט בחן את הממצאים והעדויות, ומצא, כי לרחל לא ניתן כל הסבר על שיטת הניתוח שבה ביקשו לנתחה, ואף לא הוצגו לה החלופות האפשריות, כגון הניתוח בשיטה הקלאסית. מעבר לכך, על הרופאים הייתה החובה ליידע את רחל גם על עצם עובדת היותה של השיטה חדשה יחסית, ולקבל את הסכמתה לכך שתנותח בשיטה זו, ואף זאת הם לא עשו.

על פי המקובל בפסיקה בישראל בנוגע לחובת הגילוי של הרופא, ככל שמדובר בניתוח קריטי שחייב להתבצע באופן מיידי, כך פוחתת הדרישה מן הרופא ליתן הסבר מפורט לגבי הטיפול, ולהפך, ככל שדחיפותו של הניתוח נמוכה יותר, כך גוברת חובת הרופאים להסביר באופן מפורט יותר על הפרוצדורה הטיפולית. במקרה דנן, אין מדובר בניתוח מציל חיים, אלא בניתוח שמשמעותו היא נוחיות המטופל. במצב דברים זה, חובת הפירוט של הרופאים הייתה גבוהה מאוד, והם ללא כל ספק הפרו את חובתם זו.

בית המשפט הסיק כי הייתה התרשלות מצד הרופאים המנתחים ועבר לבחון את שאלת הנזקים הגופניים והנפשיים. שיעור נכותה הרפואית של רחל נקבע על 30% בגין הפגיעה בשמיעה, ו-10% בגין הטינטון. לגבי התחום הנפשי, בית המשפט שכלל את כלל הנתונים וקבע כי נכותה עומדת על 30%. בתחום הנכות התפקודית בית המשפט העמידה על 40% נכות לצמיתות.

בשאלת ראשי הנזק והפיצויים, בית המשפט זיכה את רחל בתשלום פיצויים בגין העזרה הרבה לה נזקקה לאחר הניתוחים בסך 350,000 ש"ח. על הפסד ההשתכרות קיבלה סך של 50,000 ש"ח. לגבי הוצאות על טיפולים נפשיים קיבלה רחל 95,000 ש"ח. לגבי הוצאות רפואיות ונסיעות קיבלה 100,000 ש"ח. לגבי כאב וסבל 450,000 ש"ח. מכל זה נוקה שיעור גמלאות המל"ל שקיבלה ועתידה לקבל, וסך הפיצויים שקיבלה עמד על כ-722 אלף ש"ח (לא כולל שכר טרחת עו"ד).

תא (ת"א) 21927/08

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

1 תגובות

  • 8 בנובמבר 2011 בשעה 0:34

    טיפול טחורים כושל

    מעיון במאמר נראה שהצדק יצא לאור, למרות שהפיצוי הכספי, גם לו הוכפל, לא יכול לתקן את הנזק הגופני והנפשי שנגרם לנערה.

    מכל מקום יצויין לשבח עורך הדין שייצג אותה והשיג עבורה את המירב שהחוק מאפשר.

    ברוך הלוי-סגל

התגובה שלך