הוועדה הרפואית התעלמה מחוות דעת הכירורג הפלסטי

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי שגתה כשלא נועצה במומחה לכירורגיה פלסטית לקביעת שיעור נכותו של נפגע עבודה בגין צלקת. 

קביעות ועדה רפואית

בידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מסור כוח רב. הוועדה קובעת מהו שיעור הנכות שיש לייחס למי שתובעים תגמולים בגין נכות, בעוד הזכאות לתגמולים וגובהם תלויים בהחלטת הוועדה. למרבה הצער, הניסיון מלמד, כי לעיתים מחליטה הוועדה שאין לייחס לתובע נכות או קובעת שיעור נכות נמוך מדי, מבלי להתייחס לעומק לנתונים שבפניה ומבלי להתבסס על ידע מקצועי רלוונטי.

מקרה מסוג זה נדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, בעקבות ערעור שהגיש נפגע תאונת עבודה שהופיע בפני הוועדה הרפואית. הוועדה קבעה למערער נכות אורתופדית בגין פגיעה בכתפו אך לא הכירה בנכותו בגין צלקת מכערת שנותרה בכתף, על אף שהמערער הציג בפניה חוות דעת של מנתח פלסטי שסבר כי יש לקבוע למערער נכות צמיתה של 10 אחוז בגין הצלקת.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את ערעורו של המערער על החלטת הוועדה, אך בית הדין הארצי, קיבל את ערעורו הנוסף וקבע כי היה על הוועדה להיוועץ במומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית לצורך קביעת אחוזי הנכות של המערער.

משהוגשה חוות דעת, חובה להיוועץ במומחה בתחום

בערעורו לבית הדין הארצי טען המערער, כי הוועדה הרפואית פעלה שלא כדין הן משום שלא התייעצה עם מומחה לכירורגיה פלסטית כדי לקבוע את אחוזי הנכות והן משום שהתעלמה כליל מחוות הדעת של המנתח הפלסטי שהוגשה לה. הדבר עולה מהחלטתה שבה הסתפקה באמירה כוללנית כי היא אינה מקבלת את חוות הדעת.

בתגובה טען הביטוח הלאומי כי במקרה זה לא היה צורך להתייעץ עם מומחה לכירורגיה פלסטית שכן בוועדה השתתפו פנימאי, אורתופד כירורג ופסיכיאטר, שהינם מומחים רלוונטיים, אשר די במומחיותם כדי לבחון אם יש להעניק אחוזי נכות בגין הצלקת. על כן אין להתערב במסקנת הוועדה כי "הצלקת אינה ונרפאה היטב".

בעוד שבית הדין האזורי קיבל נימוק זה של הביטוח הלאומי, בית הדין הארצי דחה את הטענה מכל וכול וציטט את ההלכה בעניין הביטוח הלאומי נגד סעדיה. בהלכה זו נקבע, כי כאשר מוגשת לוועדה הרפואית חוות דעת של מומחה בתחום ספציפי, כגון מומחה לכף היד, על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי שהינו מומחה באותו תחום צר. כמו כן, רשאית הוועדה להתייעץ במומחה בתחום צר, גם כאשר התובע לא הגיש חוות דעת של מומחה כזה.

בית הדין הבהיר כי רק כאשר חוות הדעת שהוגשה לוועדה כוללת קביעות שאינן בתחום מומחיותו של המומחה, יש הצדקה שלא להתייעץ במומחה מאותו תחום, אך לא כך במקרה הנוכחי, שבו "יש התאמה בין המומחיות לפגימה נשוא חוות הדעת". אין הצדקה, נקבע בפסק הדין, להחריג את תחום הכירורגיה הפלסטית מהלכת סעדיה, כפי שמבקש למעשה הביטוח הלאומי, ולכן, בענייננו היה על הוועדה להיוועץ במומחה לכירורגיה פלסטית, שכן הוגשה בפניה חוות דעת של מומחה כזה.

נוכח קביעתו זו, הורה בית הדין על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, כדי לקבוע מחדש את אחוזי נכותו, לאחר התייעצות עם מומחה לכירורגיה פלסטית.

[ברע (ארצי) 13618-06-17 סלומון בן ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך