הפרעה דו קוטבית: מהן הזכויות המגיעות לך מהביטוח הלאומי

הפרעה דו קוטבית, שידועה גם בכינוי מאניה דיפרסיה, הינה מחלת נפש שגורמת למי שלוקה בה לתנודתיות חריפה במצבי הרוח ובאנרגיה, באופן שנע בין תחושות של אופוריה (מאניה) לתחושות של דיכאון עמוק (דיפרסיה). המוסד לביטוח לאומי מקנה זכויות שונות למי שלוקה במחלה זו בכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות.

זכויות הפרעה דו קוטבית

הפרעה דו קוטבית נחשבת למחלה כרונית שנמשכת כל החיים, אולם ניתן לעתים למנוע את התפרצויותיה באמצעות הקפדה של נטילת טיפול תרופתי ומעקב רצוף סדיר, ובכך לאפשר למי שלוקה בה לנהל אורח חיים תקין. יחד עם זאת, במקרים חמורים יותר הפרעה זו עלולה לפגוע קשות באורח החיים של מי שלוקה בה, ובין היתר לפגוע בתפקוד הנפשי, החברתי, וכושר העבודה שלו. במקרים חמורים במיוחד היא גם עלולה להצריך אשפוז פסיכיאטרי ממושך.

המוסד לביטוח לאומי מודע לקשיים שעמם נאלצים להתמודד אנשים שחולים בהפרעה דו קוטבית, כמו גם במחלות נפש נוספות, ועל כן הוא מקנה להם זכויות שונות, ובראשן קצבת הנכות הכללית. בנוסף, חולים אלו זכאים לקבלת סל שיקום מטעם משרד הבריאות ולזכויות נוספות מטעם רשויות המדינה, לרבות רשויות המס.

קביעת הנכות הנפשית בגין הפרעה דו קוטבית

קבלת הזכויות השונות מטעם רשויות המדינה מותנית בראש ובראשונה בקביעת הנכות הנפשית והיקף אחוזי הנכות בגינה. ככל שאחוזי הנכות הנפשית שייקבעו בגין ההפרעה הדו קוטבית יהיו גבוהים יותר, כך יינתנו זכויות רבות יותר למי שלוקה בה.

קביעת הנכות הנפשית נעשית על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (שכוללת גם פסיכיאטר) או על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. עם זאת, בעניין זה יש לשים לב שקביעת הנכות הנפשית על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תקפה לא רק לגבי המוסד לביטוח לאומי אלא לגבי כל יתר רשויות המדינה, לרבות משרד הבריאות, ואילו קביעת הנכות הנפשית על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות תקפה רק לגבי משרד הבריאות ולצורך קבלת סל השיקום ממנו.

קביעת הנכות הנפשית בגין הפרעה דו קוטבית נעשית לפי סעיף 34(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, שמכונה גם "ספר הליקויים".

סעיף זה עוסק בקביעת אחוזי נכות להפרעה דו קוטבית והפרעות נוירוטיות נוספות, וזאת לרבות בהתחשב בחומרת ההפרעה, היקף הרמיסיה (הפוגה בתסמיני המחלה), הצורך בטיפול תרופתי, הגבלת התפקוד החברתי או הנפשי, והגבלת הכושר העבודה של מי שלוקה בה.

ככל שההפרעה חמורה יותר, ומגבילה קשות את התפקוד החברתי וכושר העבודה של מי שלוקה בה, כך יינתנו בגינה אחוזי נכות גבוהים יותר:

  • הפרעה דו קוטבית שמאופיינת ברמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה – מקנה 0% נכות (כלומר, אינה מקנה כלל אחוזי נכות).
  • הפרעה דו קוטבית שמאופיינת ברמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה – מקנה  10% נכות.
  • הפרעה דו קוטבית שמאופיינת ברמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, צורך בטיפול תרופתי, הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה  – מקנה 20% נכות.
  • הפרעה דו קוטבית שמאופיינת ברמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, צורך בטיפול תרופתי קבוע, הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה ניכרת של כושר העבודה – מקנה 30% נכות.
  • הפרעה דו קוטבית שמאופיינת ברמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, צורך בטיפול תרופתי קבוע, הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה קשה של כושר העבודה  – מקנה 50% נכות.
  • הפרעה דו קוטבית אפקטיבית פעילה, עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך  – מקנה 70% נכות.
  • הפרעה דו קוטבית פעילה, עם צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא – מקנה 100% נכות.

זכויות המוסד לביטוח לאומי בגין הפרעה דו קוטבית

לאחר שהועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הכירה בהפרעה הדו קוטבית של מי שלוקה בה וקבעה את אחוזי הנכות בגינה, המוסד לביטוח לאומי יעניק לחולה מגוון זכויות בהתאם לתנאי הזכאות לכך והיקף אחוזי הנכות הללו.

זכויות אלו כוללות בעיקרן קצבת נכות כללית, סל שיקום מקצועי, וקצבת שירותים מיוחדים, וזאת כפי שיוסבר להלן.

קצבת נכות כללית

קצבת נכות כללית ניתנת לכל מבוטח שעומד בכל הקריטריונים המצטברים הבאים: נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של לפחות 60% או לפחות 40% מצטברים שכוללים לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25% לפי "ספר הליקויים" כאמור לעיל;  דרגת אובדן כושר עבודה בשיעור של לפחות 50%; וגובה ההכנסה שלו נמוך מ-60% מהשכר הממוצע. עקרות בית זכאיות לקצבה זו אם נקבעה להן נכות רפואית בשיעור של לפחות 50%, וכן לפחות 50% דרגת אובדן כושר לבצע עבודות בית.

הנכות יכולה להיקבע גם כנכות משוקללת, שמורכבת מליקויים נוספים מעבר להפרעה הדו קוטבית, כך שאין הכרח שכל אחוזי הנכות ייקבעו רק בגין ההפרעה הדו קוטבית.

לשם קבלת קצבת הנכות הכללית, על החולה לפנות לפסיכיאטר לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית שתקבע שהוא לוקה בהפרעה דו קוטבית, ולהגיש בקשה לקבלת הקצבה בפני המוסד לביטוח לאומי. לבקשה זו יש לצרף  את אותה חוות דעת פסיכיאטרית, וכל מסמך רלוונטי נוסף, לרבות רשימת תרופות והמלצות של מומחים רפואיים, מכתב סיכום ככל שהחולה אושפז,  וכן אישורים על מקומות העבודה שבהם עבד החולה והשכר שקיבל מהם אשר מעידים על הפגיעה בכושר השתכרותו, ככל שהיו כאלו.

לאחר הגשת הבקשה, החולה יזומן לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, שכוללת פסיכיאטר, וזאת לצורך ההכרה בנכות הנפשית שלו וקביעת ואחוזי הנכות שמוקנים לו בגינה לפי ספר הליקויים, וכפי שהוסבר לעיל.  בנוסף על הועדה הרפואית לקבוע גם את דרגת אובדן כושר העבודה שלו.

סל שיקום מקצועי

מי שלוקה בהפרעה דו קוטבית, ונקבעו לו לפחות 20% נכות רפואית משוקללת לצמיתות, וטרם הגיע לגיל פרישה (פנסיה), זכאי לקבל סל שיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי על מנת לסייע לו ללמוד ולרכוש מקצוע מתאים ולהשתלב בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים. מכאן נובע, איפוא, שגם מי שאינו זכאי לקבלת קצבת נכות כללית יכול להיות זכאי לקבלת סל שיקום מקצועי, ובלבד שנקבעו לו 20% נכות כאמור.

סל השיקום מקצועי כולל אבחון מקצועי, סיוע במימון הלימודים, מימון נסיעות וחומרי לימוד, ותשלום דמי כלכלה לתקופת הלימודים.

הסיוע במימון הלימודים נעשה באמצעות השתתפות במימון הלימודים (עד לתקרה) לסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות ומכללות)  ומוסדות לימוד והכשרה מוכרים המעניקים תעודה מקצועית ונמצאים בפיקוח ממשלתי (כגון משרדי החינוך, הכלכלה, והבריאות).

בנוסף, סל השיקום כולל גם מימון קורס פסיכומטרי, עלויות לימודים נוספות (ציוד לימודי, מכשירי לימוד ושיעורי עזר), הוצאות נסיעה למקום הלימודים, השתתפות בשכר דירה (אם המרחק ממקום המגורים למקום הלימודים עולה על 40 ק"מ), ועוד.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

קצבת שירותים מיוחדים

מי שלוקה בהפרעה דו קוטבית, מתגורר בביתו, הגיע למצב סיעודי שבגינו הוא זקוק לקבלת עזרה על מנת לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, או להשגחה מתמדת לשם מניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים, עשוי להיות זכאי גם לקבלת קצבת שר"מ – שירותים מיוחדים.

לשם כך עליו לעמוד באחד מבין שני הקריטריונים הבאים:

  • הוא מקבל קצבת נכות כללית, ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
  • הוא אינו מקבל קצבת נכות כללית, אך נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות, והוא עומד בשני התנאים הבאים: הוא איננו מקבל קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה מהביטוח הלאומי או תשלום עבור טיפול אישי/עזרה בבית לפי חוק כלשהו, והכנסתו החודשית מעבודה אינה עולה על 5 פעמים מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2021 מדובר בסך של 52,755 ₪).

יש לשים לב שאם הוא גם מקבל קצבת ניידות, שניתנת למי שמוגבל ברגליו, הוא יהיה זכאי לקבל גם קצבה לשירותים מיוחדים רק בתנאי שוועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100%, או שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, או שהוא מרותק למיטה. בכל מקרה אחר לא ניתן לקבל את שתי ההטבות הללו יחדיו, ועל החולה יהיה לבחור מביניהן.

לשם קבלת קצבת שירותים מיוחדים, יש להגיש בפני המוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לקצבת שירותים מיוחדים, בצירוף כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות מסמכים רפואיים ותלוש שכר של חצי השנה האחרונה  למי שהחליף מקום עבודה בשנה האחרונה. לאחר הגשת התביעה, החולה יזומן לעדה רפואית לשירותים מיוחדים לצורך קביעת זכאותו לקבלת הקצבה.

סל השיקום מטעם משרד הבריאות בגין הפרעה דו קוטבית

מי שלוקה בהפרעה דו קוטבית ונקבעו לו 40% נכות נפשית, עשוי להיות זכאי לקבל גם סל שיקום מטעם משרד הבריאות, וזאת בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס – 2000.

סל השיקום נועד לסייע למתמודדי הנפש להשתקם ולהשתלב בקהילה, באמצעות מגוון שירותי ייעוץ, ליווי ותמיכה בתחומי חיים שונים כגון תעסוקה, דיור, חברה ופנאי,

לכל זכאי מותאם סל שיקום אישי, שיכול לכלול אחד או יותר מהשירותים הבאים:

  • דיור: הוסטל, קהילה תומכת ודיור מוגן, סיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים.
  • תעסוקה: מועדון תעסוקתי, מפעל מוגן, מיזמים תעסוקתיים, ועוד.
  • השכלה: השלמת השכלה ולימודי מחשב.
  • חברה ופנאי: השתלבות בפעילויות ובחוגים בקהילה, פעילויות חברתיות לקבוצות של מתמודדים, וחונכות חברתית.
  • תיאום טיפול.
  • מרכזי ייעוץ למשפחות.
  • טיפולי שיניים.

לצורך קבלת סל השיקום, יש לקבל את אישור ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.

מי שלוקה בהפרעה דו קוטבית יכול לפנות לועדה זו לאחר שנקבעו לו 40% נכות נפשית על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי או על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. כפי שהוסבר לעיל, קביעת אחוזי הנכות על ידי הפסיכיאטר הנ"ל רלוונטית רק לצורך קבלת סל השיקום ממשרד הבריאות בלבד, וזאת בשונה מקביעת אחוזי הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שרלוונטית לגבי קבלת זכויות מכל רשויות המדינה.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך