התכחשה לתאונה למרות שפינתה בעצמה את שרידי הרכב

בית המשפט קיבל תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהוגשה כנגד חברת הביטוח הראל, שהכחישה את עצם התרחשות התאונה למרות שהיא פינתה בעצמה את שרידי הרכב.

שרידי רכב

כידוע, חברת הביטוח אינן "ששות" לשלם פיצויים למבוטחיהן, וזאת מטעמים מובנים. לשם כך הן נוהגות להשתמש בסיבות ונימוקים שונים ומגוונים, חלקם חוקיים ולגיטימיים, חלקם "יצירתיים", וחלקם לעתים אף גובל באבסורד.

כך גם אירע לתובע שעבד למחייתו בתיקון מכשירי טלוויזיה. בשנת 2009, בהיותו בן 56, נפצע התובע בתאונת דרכים עצמית, והגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה בפני חברת הביטוח הראל, וזאת בהתאם לפוליסת ביטוח הרכב המקיף שרכש ממנה.

התובע טען שתוך כדי נהיגתו ברכב במהלך עבודתו, הוא נכנס בטעות לכביש ארוך מאד וצר, ורק כשהגיע לסופו הבין שאין לו מוצא. לפיכך, הוא החליט לחזור ברוורס, ובמהירות גבוהה, מאחר שבמקום לא היה שום רכב ושום אדם, אלא שאז הוא התנגש בחוזקה בקיר בעומק של 20 ס"מ. כתוצאה מכך, הוא נחבל בגבו, ורכבו ניזוק לחלוטין ("טוטאל לוס"). לאחר התאונה, הזעיק התובע אדם שהזמין עבורו אמבולנס לצורך פינויו לבית חולים בעיר נצרת. לתמיכה בעדותו, הגיש התובע מסמכים שהעידו על פינויו מהמקום באמבולנס, ומסמך מטעם חדר המיון של בית החולים אליו פונה שבו צויין שלדבריו היה מעורב בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים שאירעה לתובע הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. אולם, חברת הראל דחתה את טענות התובע בתואנה שהוא לא הציג כל ראיה לעצם התרחשות התאונה, לא הציג מסמכים לגבי נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו, ואף נמנע מלהזמין לעדות את מי שהזמין עבורו את האמבולנס.

במסגרת ניהול שלב ההוכחות בתיק, העידו התובע בעצמו, אשתו של התובע שהעידה על מצבו הרפואי בעקבות התאונה, ורואה החשבון של התובע, שהעיד על היקף הכנסותיו.

לעומת זאת, הראל לא הביאה כל עדים מטעמה. תחת זאת היא הסתפקה בהגשת סרטון שצולם על ידי חוקר פרטי שלה, שבו נראה התובע הולך ומתפקד באופן רגיל. הסרטון הוגש מבלי שהתובע התנגד לו, ומבלי שהחוקר נחקר לגביו. בנוסף היא הגישה את פירוט התשלומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם לתובע בגין התאונה.

ניתן לקבל עדות יחידה של בעל דין במידה שניתן לתת בה אמון מלא

בית המשפט קבע שהוא מקבל את עדותו של התובע, מאחר שהוא התרשם שמדובר בעדות מהימנה, שגם נתמכה במסמכים שהוגשו על ידו, וזאת למרות שמדובר בעדות יחידה. לפי הפסיקה, ניתן להסתמך על עדות יחידה של בעל דין אם בית המשפט נתן בה אמון מלא, וזאת אף אם אין לה סיוע, קל וחומר כשיש לה כזה.

עוד נקבע שהתובע נמנע מלהזמין לעדות את מי שהזמין עבורו את האמבולנס, מאחר שהוא לא היה עד ראיה לתאונה, כך שממילא לא היה ביכולתו להעיד כיצד התובע נפגע.

יחד עם זאת, היה מקום לכאורה להצגת תמונות שיעידו על נזקי הרכוש שנגרמו לרכב של התובע. ואכן, במהלך חקירתו הנגדית, נשאל התובע מה קרה לרכבו, והאם הוא טרח לתקן אותו לאחר התאונה. אלא שאז הסתבר שהתובע לא תיקן את הרכב משום שלדבריו, חברת הראל, שכאמור הכחישה את עצם התרחשות התאונה, היא שפינתה, בכבודה ובעצמה, את שרידי הרכב מהמקום, וזאת כפי שנהוג כאשר רכב שמבוטח בביטוח מקיף נפגע באופן טוטאלי. חברת הראל בחרה להתעלם מטענה זו בסיכומיה.

בית המשפט קבע שעצם העובדה שחברת הראל לקחה בעצמה את שרידי הרכב, וככל הנראה אף פיצתה את התובע בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו, מהווה "הודאת בעל דין" מטעם הראל לגבי התרחשות התאונה.

בהתאם לכל האמור לעיל קבע בית המשפט כי הוא מקבל את טענות התובע לגבי עצם התרחשות התאונה שאירעה לו ונסיבותיה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

היקף הנזק

התובע טען כי בעקבות התאונה נגרמו לו בעיות אורטופדיות בגבו, בעיות אורולוגיות לגבי מתן שתן, ובעיות לגבי קיום יחסי מין.

לצורך קביעת היקף הנזק שנגרם לתובע בעקבות התאונה, מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, האחד אורטופד והשני נוירולוג.

המומחה האורטופדי קבע שלתובע ישנה כיום הגבלה בתנועות עמוד השדרה של גבו. לדבריו, לתובע הייתה בעיה רפואית מלידה בעמוד השדרה של גבו, אולם מתיקו הרפואי עולה שלא היה בו אף רישום על כאבי גב לפני התאונה, ולכן אין ספק שהתאונה האיצה באופן משמעותי את הגבלת התנועות של התובע וכאבי הגב שלו.   בהתאם לכך קבע המומחה ש-80% מבעיות הגב של התובע נגרמו עקב התאונה, וכי יש לו נכות בשיעור של 16% לצמיתות.

המומחה האורולוגי קבע שלתובע ישנה נכות בשיעור של 10%, לצמיתות, עקב בעיות במתן שתן, שנגרמו עקב הפגיעה בעמוד השדרה שלו, וכי תלונותיו בעניין בעיותיו האורולוגיות הינן מוגזמות. בנוסף שלל המומחה את טענות התובע לגבי אופן תפקודו המיני.

בהתאם לאמור לעיל קבע בית המשפט שלתובע ישנה נכות רפואית משוקללת עקב התאונה בהיקף של 24.4%, וכן קבע שיש לו נכות תפקודית בשיעור של 25%, מאחר שבסרטון המעקב התובע נראה הולך ומתפקד, ועל כן לא מן הנמנע שהוא יכול להשתלב בעבודה חרף גילו המבוגר יחסית.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע שעל הראל לשלם פיצויים לתובע בסך של 325,200 ₪, לאחר ניכוי התשלומים ששולמו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף נפסקו לו שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ, והוצאות משפט בסך של 6,000 ₪.

[ת"א (נצרת) 24690-07-10 א.ו. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 18 באפריל 2021 בשעה 15:22

    מעניין… בדיוק התעניינתי בביטוח רכב לפי קילומטראז' בהראל… תודה על האזהרה…

  • 17 במרץ 2021 בשעה 7:36

    חברת הראל המיץ של הזבל .
    סתם עושים פרסומים בטלוויזיה ובפועל כשממש צריך אותם הם מפנים את הגב .
    התנתקתי מהם לגמרי לפני 7 שנים והם עוד ממשיכים להטריד אותי בהודעות ומיילים שונים.
    ככה נררית חברה לפני פשיטת רגל !!

התגובה שלך