תאונת דרכים בה היה מעורב נהג קלנועית מבוגר הביאה את בית המשפט לדון בשאלה האם קלנועית תחשב לכלי רכב לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים והאם נדרש ביטוח חובה.
אי בהירות בחוק יכולה ליצור לא מעט בעיות, בעיקר כשהדברים באים לכדי משפט. במקרים בהם החוק אינו בהיר דיו, יפנו השופטים לפסיקת העליון, שיוצרת הלכה פסוקה לפיה מתיישרות כל ערכאות השיפוט הנמוכות. אולם מה קורה כאשר החוק אינו ברור ואין הלכה פסוקה? אז נוצר מצב בו על השופט לספק פרשנות לחוק בפסק דינו. כזה הוא גם המקרה של מר לוי, אדם מבוגר שנסע על קלנועית ונפגע בתאונת דרכים עם רכב ומצא את עצמו באמצעו של דיון משפטי בשאלה האם קלנועית היא כלי רכב וזאת כדי לקבוע אם הוא זכאי לפיצויים מתוקף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן הפלת"ד).
רכב מנועי או לא? – זו השאלה
מר לוי, בן 72, היה בדרכו מצומת אלום לצומת נהריה בקלנועית בת שלושת הגלגלים שלו כשמצא עצמו מעורב בתאונת דרכים עם רכב פרטי. מר לוי לא היה מבוטח בביטוח חובה באותה תקופה משום שקלנועית אינה מחויבת בביטוח חובה על פי חוק. מר לוי החליט לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף נגד הנהג האשם והחברה המבטחת, כלל חברה לביטוח.
נתון חשוב שיש לציין כבר עתה הוא כי הקלנועית של מר לוי לא בוטחה בביטוח חובה המכסה אירוע של תאונת דרכים. לאור זאת, ברצונו להיפרע בגין נזקיו עקב התרחשותה של תאונת קלנועית, הגיש מר לוי תביעה כנגד חברת כלל, חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב הפרטי בו התנגש. לטענת התובע, מר לוי, קלנועית היא "עגלת נכים" ולכן מוחרגת מהפלת"ד ואינה רכב מנועי ומשכך יש לראות בנהג הקלנועית כהולך רגל לפי לשון החוק. לכן, כהולך רגל שנפגע בתאונה על חברת הביטוח של הנהג האשם לפצות אותו בגין נזקי הגוף שנגרמו. לטענת הנתבעים יש לראות בקלנועית רכב מנועי בהתאם להגדרת הפלת"ד [ראו בנוסף כתבה: מהי תאונת דרכים?].
תביעה זו התגלגלה לפתח אולמה של השופטת שולמית ברסלב מבית משפט השלום בחיפה. כדי להכריע נדרשה השופטת למעשה להכריע בסוגיה האם קלנועית עונה להגדרת "רכב מנועי" לפי הפלת"ד, כדי לקבוע אם ניתן להכיר במר לוי כהולך רגל שנפגע בתאונת דרכים. לשם כך פרשה השופטת לפניה את הוראות החוק הרלוונטיות.
מדוע חשובה ההגדרה "רכב מנועי" לשאלה אם מגיעים פיצויים?
תאונת דרכים מוגדרת בפלת"ד כמאורע בו נגרם מזק גופני לאדם כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. הגדרה זו חשובה במקרה של מר לוי. כדי להוכיח את זכאותו לפיצויים, יש צורך בקשר ישיר בין שימוש ברכב מנועי למטרת נסיעה לבין הנזק שנגרם. כמו גם לקבוע אם הקלנועית היא רכב מנועי, אם היא רכב מנועי ואינה מבוטחת הרי שלמר לוי לא מגיעים פיצויים מכוח הפלת"ד ואם היא אינה רכב מנועי, ניתן לקרות במר לוי הולך רגל והוא זכאי לפיצויים לפי הפלת"ד בלי קשר לשאלת האשמה.
בתחילת הדיון נצמדה כבוד השופטת ברסלב לפרשנות דווקנית של סעיף 1 לפלת"ד, בו מוגדר מהו רכב מנועי, ובהשוואה להגדרות הקלנועית בתקנות התעבורה. לכן קבעה כי קלנועית היא רכב מנועי משום שהיא עונה להגדרה בחוק: "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית". עם זאת ולטענת התובע, קלנועית גם עונה להגדרה של עגלת נכים או כיסא גלגלים המוחרגים מהחוק בסוף הסעיף בחוק ואינם נחשבים "רכב מנועי".
כדי לבחון אם קלנועית עונה להגדרה של עגלת נכים או כיסא גלגלים, בחנה השופטת גם את ההגדרות המילוניות של כל מושג וקבעה כי ניתן למעשה להגדיר את הקלנועית כהתקדמות טכנולוגית של כיסא גלגלים או עגלת נכים ולכן אין להבדיל ביניהם. משום כך פסקה כבוד השופטת ברסלב שבכל זאת יש לראות במר לוי הולך רגל ומכאן שזכאי לתבוע פיצויים מהחברה המבטחת של רכב הנהג האשם לפי הפלת"ד.
פסק הדין ניתן, אך השאלות שהוא מעורר לא נפתרו
יש לא מעט בעיות עם פסק הדין והגדולה שבהן היא שהוא נתון לפרשנות. במקרה הזה פרשנות הביאה את השופטת לפסוק שקלנועית אינה "רכב מנועי", אך שופט אחר יכול לקבוע פרשנות אחרת ולשנות פסק דין של מצב דומה. לעובדה זו יש משמעות ציבורית ומשפטית והיא אינה עניין של מה בכך.
הפתרון הטוב ביותר כמובן הוא תיקון חוק בבית המחוקקים שיבהיר סופית כיצד יש להגדיר קלנועית. העובדה שאין קביעה מפורשת של המחוקק שקלנועית מוחרגת מההגדרה "רכב מנועי" בפלת"ד מעוררת תהיות ומייצרת פרשנות. אם אכן קלנועית היא בגדר התקדמות טכנולוגית של כיסא גלגלים או עגלת נכים, הרי שכל נפגע תאונת דרכים המערבת קלנועית יהיה זכאי לתבוע פיצויים מחברת הביטוח בה מבוטח הרכב המעורב ללא צורך בהוכחת אשמה.
לעומת זאת, אם קלנועית תוגדר ככלי "רכב מנועי", תחול עליה חובת ביטוח וכך ניתן יהיה למנוע מצב בו נתון נפגע תאונת דרכים לחסדי הפרשנות של מערכת בתי המשפט. בסופו של דבר כל בר דעת יכול להבחין בהבדלים שבין כיסא גלגלים ובין קלנועית, בעוד שהראשון מיועד לתנועה על מדרכות, קלנועית נוסעת על כבישים ולכן היא במידה רבה דומה יותר לכלי רכב. חובת ביטוח יכולה בהחלט מענה לצורך בכיסוי ביטוחי מתאים.
כך או אחרת, במצב הנתון בו הפרשנות נתונה לשופט ועשויה להביא לפסקי דין שונים בתכלית, מן הראוי היה שהנושא יוסדר אם בתיקון לחוק על ידי המחוקק ובאופן שיענה על תכלית החוק ואם על ידי פסיקה של העליון שתיצור הלכה פסוקה, שתחייב את כל הערכאות הנמוכות ממנו ותייצר אחידות בפסיקה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
