טיפול רפואי רשלני לאחר תאונה – מי אחראי לפיצוי?

כנגד מי מגיש נפגע תאונת דרכים אשר איתרע מזלו ומלבד לתאונה נקלע גם לטיפול רפואי רשלני? על סוגיה זו בכתבה הבאה.

רשלנות בטיפול לאחר תאונת דרכים

הכלל: תביעה תוגש כנגד מבטח החובה

שאלה מעניינת היא, מה הדין המשפטי, שעה שאדם נפגע עקב תאונת דרכים ונזקו מסתבך בהמשך הטיפול בו, בגין רשלנות רפואית של רופאיו. במצב זה, נשאלת השאלה כנגד מי יכול הנפגע להגיש תביעת פיצויים?

ובכן, ההנחה הבסיסית היא שהנפגע זכאי להגיש תביעת פיצויים. אולם לכאורה, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד), חל עקרון ייחוד העילה (עליו ניתן לקרוא בכתבה נפרדת), לפיו הנפגע לכאורה חסום מלהגיש תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית בזמן שהמקור לפגיעתו היא תאונה בדרכים.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט העליון, כי לחייבים על פי חוק הפלת"ד לא קמה עילת שיפוי או עילה של תביעת פיצויים כלפי מי שברשלנותו גרם או תרם לנזק הגוף של נפגע תאונת דרכים.

לאור האמור, ניתן לומר, כי על נפגע אשר נזקו הוחמר בגין רשלנות רפואית, לתבוע את נזקיו הכוללים (תאונת דרכים + רשלנות רפואית), במסגרת תביעת פיצויים נגד מבטחת החובה של הרכב בו הוא נפגע.

הסייג לכלל: מקרים בהם ניתק הקשר לתאונה

יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון בעניין אחר, כי יש לבצע מבחן של קשר סיבתי משפטי בין התאונה לבין הנזק, אשר ייקרא מבחן הסיכון. כוונה היא, שככל שהנזק יכול להיות במסגרת הסיכון האפשרי עקב תאונת דרכים, הרי שיראו בו כנובע ממנה. בהתאם לכך נפסק, כי רשלנות רפואית, הנה סיכון קיים שנכנס לתוך מעגל הסיכון ועל כן נחשב כנובע מתאונת הדרכים.

למרות האמור, במצב שבו הנזק שנגרם עקב הטיפול הרשלני הנו חמור ביותר, באופן אשר ניתן לומר לגביו, כי הוא מנתק את הקשר הסיבתי לתאונת הדרכים, אז ייתכן ויוכל הנפגע להגיש תביעת פיצויים על בסיס עילת תביעה של רשלנות רפואית, בלא כל קשר אל תביעת פיצויים עקב תאונת דרכים.

ישנם לא מעט מקרים בפסיקת בתי המשפט בהם נקבע כי על אף כלל ייחוד העילה הנ"ל, יש לקבל את תביעת הרשלנות הרפואית.

גברת חנוקייב חוותה על בשרה עד כמה מדובר בסוגיה מורכבת, אשר חשוב בנסיבותיה לשכור את שירותיו של עורך דין הבקיא בתחום דיני הביטוח והנזיקין וכן הרשלנות הרפואית מיומן. רק עורך דין הבקיא בשני ענפי המשפט, ובהתאם מכיר את הכללים המשפטיים הקבועים בחוק ובדין, יוכל לממש את הזכויות המשפטיות נאמנה.

דוג' לדחיית תביעה  על רקע כלל ייחוד העילה

במקרה של גברת חנוקייב הוגשה תביעתה ברשלנות רפואית, כאשר במסגרתה נטען כי בעקבות ניתוח שעברה ברגלה בבית החולים "סורוקה" נגרמו לה נזקים רבים, ובין היתר פגיעה באונוטמיה שלה על גופה.

במסגרת תביעתה, טענה כי בעקבות תאונת דרכים שעברה, נוצר לה גוש זר בירך. בעקבות כך, היא הופנתה על ידי בית החולים לניתוח להסרת הגוש, כאשר עובר לעריכת הניתוח לא סיפק לה הצוות הרפואי הסברים על סוג הניתוח והסיכונים הכרוכים בו. בפועל, הניתוח גרם להופעת צלקות ברגלה ולשקע בירך. לעניין הוכחת העובדות העוסקות ברפואה, צירפה התובעת חוות דעת של מומחה רפואי, כפי שהייתה צריכה לעשות והעריכה את סך הפיצוי שמגיעה לה בגין הטיפול הרשלני מצידו של בית החולים בסך של מיליון שקלים.

עם קבלת התביעה, ביקשו עורכי הדין של בית החולים להורות על דחיית התביעה מן הטעם שכלל לא קמה לה עילת תביעה נזיקית. לטענתם, עיקרון ייחוד העילה, המנוי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד) שולל מניזוק שנפגע בתאונה, כאמור בחוק, להגיש תביעה בגין עילה נזיקית אחרת בגין אותם נזקי גוף. בתגובה לכך, השיבו באי כוחה של גב' חנוקייב כי עיקרון ייחוד העילה אינו חל בעניינה שכן עילת התביעה של פגיעה באוטונומיה איננה מכוסה על ידי חוק הפלת"ד ועל כן היא היתה רשאית לתבוע בעילה כאמור.

בית המשפט נדרש לסוגיה, וקבע בהחלטתו כי כל מהותו של עיקרון ייחוד העילה הינו מתן פיצוי נפגעי תאונות דרכים, תוך הימנעות מהצורך לדון בשאלת האשם של בעל הדין שכנגד. זאת ועוד, מן המפורסמות היא כי הוראות החוק שוללות את זכות הניזוק להגיש כל תביעה נזיקית בגין נזקי הגוף שנגרמו לניזוק בתאונה, שכן ממילא קיימת לניזוק זכות לדרוש פיצויים אף בגין החמרת הנזקים בעקבות טיפול רפואי רשלני.

אשר על כן, נדחתה טענת הגב' חנוקייב לפגיעה באוטונומיה כעילת תביעה עצמאית.

ודוק, אמנם הפסיקה הכירה בפיצוי בגין ביצוע טיפול רפואי שנעשה תוך הפרת עיקרון ההסכמה מדעת, כפיצוי נפרד מהפיצוי הניתן לניזוק בגין נזקיו, אולם פיצוי זה נדרש במסגרת הפיצוי הכללי שביקשה בתביעתה ולא כנזק העומד בפני עצמו. לא כל שכן, הרי שאילו היה נדרש הפיצוי בגין הפגיעה האמורה באופן עצמאי, ייתכן והדבר היה מצריך מהתובעת לשלם אגרה בגין תביעת אותו נזק, השונה מהאגרה ששילמה בעבור תביעת הנזק הכללי.

על כן, היות והתביעה הוגשה כתביעת נזקי גוף ולא תוקנה בשום שלב הורה בית המשפט על מחיקתה על רקע עיקרון ייחוד העילה.

סיכום

כאמור, למרות שבדוג' הנ"ל הורה בית המשפט על מחיקת התביעה על רקע כלל ייחוד העילה, ישנם מקרים רבים בהם ניתק הקשר שבין התאונה והטיפול הרפואי הרשלני, באופן המצדיק הגשת תביעה בעילה נזיקית. לכן, מומלץ בכל מקרה לבחון את הזכויות בעזרת עורך דין הבקי בתחום דיני הביטוח והנזיקין, לרבות רשלנות רפואית.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עו"ד, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר. ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי מוקדם על ידי עורך דין תאונת דרכים עשוי לשפר את מצבכם המשפטי והגדלת שיעור הפיצוי.
         
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה מחייבת.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום תאונות דרכים

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך