איבד את אשכיו בעקבות אבחון שגוי של האורולוג

בית המשפט קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגיש אדם בוגר נגד רופא שבדק אותו בילדותו. נקבע כי הרופא התרשל בכך שלא זיהה שהתובע סובל מ"תסביב אשך" ובשל כך נפסקו לו פיצויים.

בעיות אורולוגיות

תסביב אשך הוא מצב שבו האשך מתפתל על צינור הזרע בתוך שק האשכים, וכך נוצרת חסימה של זרימת הדם לאשך. בעיה רפואית זו מופיעה לרוב אצל נערים, אך לפעמים גם בגילאים מוקדמים יותר, ומצריכה ניתוח דחוף להתרת התסביב, כיוון שהתסביב עלול לגרום לנמק באשך ולאובדנו.

מקרה של תסביב אשך עמד במוקד תביעת רשלנות רפואית שנידונה בבית משפט השלום בתל אביב והוכרעה לאחרונה. השופטת יעל הניג קיבלה את טענת התובע, גבר בשנות ה-30' לחייו, כי האשך השמאלי שלו נמק בעקבות התרשלות רופא מבית החולים "שיבא" בתל השומר, שבדק אותו בילדותו. השופטת קבעה כישלונו של הרופא לזהות כי התובע סובל מתסביב אשך הוא בגדר טעות בלתי סבירה, ופסקה לתובע פיצויים בסך 420 אלף שקלים בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

15 שנה לאחר הניתוח גילה כי אשכיו נמקו

לפי פסק הדין, בהיותו בן שלוש שנים, הגיע התובע עם אביו לרופאת המשפחה, בעקבות כאבי בטן שתקפו אותו. הרופאה מצאה כי האשך השמאלי של התובע חם ונפוח והפנתה אותו לחדר מיון, שם נבדק על ידי הרופא האורולוג התורן. האורולוג אבחן כי התובע סובל ממיימת, כלומר מהצטברות מים סביב האשך, ושחרר אותו לביתו עם המלצה לטיפול נגד עוויתות מעי. כעבור יומיים חזר התובע לבית החולים, כשהוא סובל מכאבים עזים ומנפיחות ובצקת בשק האשכים, ואז הוחלט לנתחו. בניתוח התגלה תסביב באשך של התובע, והתסביב הותר. הרופאים קבעו כי הניתוח עבר בהצלחה, ולא הנחו את התובע להמשיך במעקב. רק כשנבדק בלשכת הגיוס לפני גיוסו לצה"ל, הסתבר לתובע כי שני אשכיו נמקו, וכי איבד את פוריותו.

בתביעתו נגד בית החולים, אותה הגיש בשנת 2007 כאדם בוגר, ייחס התובע את אובדן האשך השמאלי שלו לרשלנות רפואית של האורולוג התורן. לטענת התובע, היה על האורולוג לחשוד כי הוא סובל מתסביב אשך ולהחיש אותו לניתוח בשלב מוקדם, שבו סביר שעדיין ניתן היה להציל את אשכיו ללא סיבוכים. אשר לאשך הימני, טען התובע כי אינו יכול לדעת מה גרם לנמק באשך זה, מאחר שלא נשלח למעקב רפואי. לטענתו, ייתכן כי הסיבה לכך היא העיכוב בגילוי התסביב, או לחלופין הקיבוע שבוצע באשכיו בעת הניתוח או הותרת האשך השמאלי הפגוע בגופו.

על פי הראיות וחוות הדעת הרפואיות שהוצגו לה, דחתה השופטת הניג את טענות התובע לגבי הנמק באשך הימני, וקבעה כי לא ניתן לקשור בינו לבין  האירועים המתוארים בתביעה, אך קיבלה את הטענות לגבי הנמק באשך השמאלי. היא קבעה כי מרישומי בית החולים עולה כי לא בוצעה לתובע בדיקה קלינית מקיפה מספיק, ופסקה כי האבחנה החד משמעית של האורולוג התורן בדבר מיימת "לוקה בחוסר סבירות". עוד קבעה כי התסמינים שנמצאו אצל התובע לא אפשרו לשלול קיומו של תסביב אשך. לדבריה "אפילו היה ספק, חובת הצוות הרפואי היתה להחיש את התובע לניתוח חוקר. מחדליהם עולים כדי התרשלות".

למרות הסטטיסטיקה, אחד האשכים היה בר הצלה

בהמשך להכרעתה, כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול הראשוני בתובע, בחנה השופטת אם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין אובדן האשך השמאלי של התובע.

בית החולים טען להגנתו כי ממילא ביקורו הראשון של התובע בחדר המיון אירע למעלה מ-24 שעות לאחר שהופיעו אצלו תסמיני התסביב, וסביר להניח שהנזק שנגרם לאשך כבר היה בלתי הפיך בשלב זה, אולם השופטת דחתה טענה זו. היא קבעה כי אמנם מרגע הופעת התסמינים מתחיל, על פי הסטטיסטיקה, מניינן של  24 "שעות הזהב" שבמהלכן הסיכויים להציל את האשך הם מיטביים, אך לא ניתן לקבוע מראש, כי לא ניתן היה להציל את האשך אחרי חלוף שעות הזהב.

השופטת ציינה כי "מחקרים וסטטיסטיקה לחוד, ומקרה קונקרטי לחוד וחובתו של בית המשפט לפסוק תמיד לפי הראיות שבפניו", וקיבלה את טענת התובע, כי יש סבירות של למעלה מ-50 אחוזים כי האשך השמאלי שלו היה בר הצלה בעת הביקור הראשון בבית החולים. לדבריה "העובדה שהתובע שוחרר לביתו, על אף הטעות באבחנה, מתיישבת יותר עם המסקנה שהתסביב טרם 'נכנס' לשלב מתקדם, אשר היה מתבטא באודם כהה, נפיחות וחום קיצוניים".

כמו כן, ציינה השופטת כי לאחר שקיבל תרופה נגד עוויתות מרופא בית, שככו כאביו של התובע, והחלו מחדש רק כשמונה שעות לפני שהגיע לראשונה לחדר המיון. על כן קיימת אפשרות כי נוצרה אצל התובע התרה ספונטנית של התסביב, וכי התסביב חזר שעות ספורות לפני שנבדק בבית החולים. בנסיבות כאלה, מניינן של שעות הזהב מתחיל מחדש עם חזרת התסביב, ויש להתייחס לביקורו הראשון של התובע בבית החולים כביקור שנערך בשעות הזהב.

בפסק הדין צוין כי בעקבות אובדן אשכיו סובל התובע מנכות אורולוגית-אנדוקרינית בשיעור של 20 אחוזים ומנכות פסיכיאטרית בשיעור של 10 אחוזים. עוד ציינה השופטת כי התובע התחתן בפעם שנייה והינו הורה לילדה אשר הגיחה לעולם בעזרת תרומת זרע, וכי התפקוד המיני שלו תקין, אך הוא תלוי בטיפול תרופתי דרך קבע וסובל מאי יציבות במצבו הנפשי. נוכח נתונים אלו פסקה לו 140 אלף שקלים פיצויים בגין אובדן השתכרות וגריעה מכושר השתכרות ו-280 אלף שקלים פיצויים בגין כאב וסבל.

[ת"א 18754-07 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות ואח']

איבוד אשכים ברשלנות

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

15 תגובות

  • 20 באוגוסט 2020 בשעה 21:12

    האם אין התיישנות במקרים מסוג זה?? אני שואל על מנת לדעת אם יש אפשרות לתבוע.

    • 24 באוגוסט 2020 בשעה 19:08

      תקופת ההתיישנות בדיני נזיקין הינה 7 שנים ממועד התגבשות עילת התביעה. ע"פ החוק, במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה אף אם חלפו 7 שנים ממועד האירוע הרשלני.
      כאשר מדובר בנזק שנגרם לקטין, אזי תקופת ההתיישנות (בת 7 שנים כאמור) מתחילה להימנות מהגיעו של הקטין לגיל 18.
      מכל מקום, על מנת להעריך את סיכויי תביעתך, מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום.
      בהצלחה!

  • 17 ביוני 2020 בשעה 17:05

    בניתוח שבר (קילה) שעברתי לפני מס רב של שנים ויום אחרי הניתוח שאני עדיין בבית החולים באישפוז קיבלתי כאבים באשכים הודעתי לצוות הרפואי שטיפל פי , בהתחלה נתנו תרופות הרגעה ואמרו לי שזה מהניתוח וזה יעבור, אחר כך האשכים התנפחו והיו לי כאבי תופת, המשיכו לתת לי תרופת הרגעה ואופזתי כשבוע ימים כשבדרך כלל ניתוח שבר מאושפזים 24 עד 48 שעות עד שירדה הנפיחות ושוחררתי מבית החולים.
    עברו ימים וראיתי שאשך אחד מצטמצם. עברו עוד מספר שבועות והאשך נעלם. הלכתי לרופא משפחה בדק אותי והפנה אותי לאורולוג ובבדיקה כניראה "מרחו" אותי. עד היום אני חי עם אשך אחד והתיפקוד המיני שלי ניפגע וגם האגו הגברי.

    • 22 ביוני 2020 בשעה 9:46

      אשר שלום,

      מתיאור המקרה, בהחלט נראה שהצוות הרפואי התעלם מתלונותיך שלא בצדק. על מנת לבחון את עילת תביעתך, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בתחום כדי שייוועץ עם מומחה רפואי בדבר טיב הטיפול שניתן לך והאם הייתה אפשרות למנוע את מצבך דהיום.

      בריאות והצלחה!

  • 9 ביוני 2020 בשעה 22:00

    לא יודע אם זה נקרא רשלנות רפואית אבל אני עברתי תאונת אופנוע קשה לפני 8 שנים ואושפזתי תקופה ארוכה בבית חולים ועברתי ניתוחים , ובעקבות ניתוח לקיבוע פלטינות באגן נוצר פקע מסובך וכשרציתי לעבור ניתוח לתיקון הפקע שאל אותי הרופא המנתח אם אני רוצה עוד ילדים, שבוע לאחר שעברתי את הניתוח הרגשתי כאבים עזים באזור האשכים, ושמתי לב שאחד האשכים התכווץ פנימה לתוך הגוף כאילו לא נמצא, הרופא המנתח הרגיע אותי ואמר שהכל יסתדר עם הזמן, וכלום לא הסתדר עד היום, וגם לא הצלחתי להביא יותר ילדים.

    • 10 ביוני 2020 בשעה 12:38

      כאשר התרחשו נזקים לאחר תאונת דרכים, לרבות בטיפול רפואי בעקבותיה, הרי שיש לתבוע אותם במסגרת תביעת הנזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ולא לפי פקודת הנזיקין), וזאת ע"פ סעיף 8 לחוק זה (ייחוד עילה).
      רק במקרים חריגים, כאשר ישנה רשלנות החורגת באופן שבו ניתק הקשר הסיבתי לתאונה, ניתן איפוא לתבוע בעוולת הרשלנות. מכל מקום, מומלץ להיוועץ בעוד" הבקיא בתחום.
      בריאות שלמה!

  • 5 במאי 2020 בשעה 23:00

    מעט מדי.. בשביל אובדן גדול מדי..

  • 7 ביוני 2019 בשעה 2:26

    אלמוני…. מה הקטע

  • 9 באוקטובר 2018 בשעה 0:18

    סיפור אמיתי שחוויתי שקשור.
    לפני עשר שנים הכרתי בחורה רווקה, ואני חיפשתי להתחתן.
    היה לי ניסיון מיני עשיר עם נשים
    ואותה בחורה לא רצה לקיים איתי יחסי מין לפני היכרות מעמיקה.
    אבל אחרי חודשיים זה נמאס לי שהיא לא מאפשרת לי לבחון את המיניות בינינו וחששתי שאולי היא מסתירה איזושהי בעייה, אז ביקשתי לנתק את הקשר.
    אני בחור מאד מיני בלשון המעטה
    וזה היה מתסכל אותי.
    באותו דייט שהודעתי לה שני מאחל לה בהצלחה,
    היא הפתיע אותי, שאלה אם מה שאני רוצה זה סקס, היא מוכנה לענג אותי
    אבל אז זה נראה לי פתטי ולא קשה להבין למה, וסרבתי.
    היא בצעד מוזר השפילה את עצמה, והפשילה את מכנסי והחלה לעשות מה שעשתה.
    היא דרשה ממני לא לעצור אותי ולהגיע לסיפוק מיני מלא, ומה שקרה שמיד בזמן השפיכה הרגשתי שאני שופך זרע ללא אורגזמה ומעולם לא קרה לי דבר כזה.
    חמישה ימים לאחר מהן היא באה אלי לשבת.
    ואז קרה דבר יותר הזוי, היא מיד העניקה לי מין אוראלי ברגע שנכנסה לדירה שלי כשהמזווה שלה לידה ואני בזמן האקט סיפרתי לה שאין אוכל לשבת מספיק, וצריך ללכת להזמין קייטרינג לשבת לפני שייסגר כי השעה כבר אחת וחצי והם סוגרים בשתיים. אז היא עצרה את מה שעשתה וזה היה רגע שהתחרטתי עליו, היה לי פחד להגיע לסיפוק מיני ורציתי לשמור את התשוקה , וכשהגעתי איתה לקייטרינג נתקפתי כאבי אשכים מטורפים, הגעתי הביתה והיא המשיכה, אבל אז כבר לא נהנתי, אלא הגעתי לסיפוק מיני מלווה בכאבים עזים והאשכים התנפחו בצורה מפחיד, וורידים בלטו, ואני נגשתי למיון בצאת שבת, עברתי שלושה אורלוגים גם בקופת חולים, גם אולרסאונד וכולם היו בטוחים שאני מדמיין ושהכל תקין אצלי.
    חצי שנה לא תיפקדתי לאחר אירוע זה, ובהדרה הכל הסתדר.
    עד היום אני לא ידוע מה זה היה,
    כמובן שאת הבחור הזו עזבתי, ומאז גם אני וגם אני התחתנו.
    וזה לימד אותי שרופאים כמעט לא יודעים כלום על גוף האדם.

  • 6 באוגוסט 2017 בשעה 21:50

    לנו קרה מקרה של רשלנות רפואית

    • 7 באוגוסט 2017 בשעה 15:36

      יהודה, נשמח לנסות לסייע ולעזור בהערכת המקרה וסיכוי ההצלחה בו. אנא שלח אלינו בהודעה פרטית את מלוא פרטי המקרה, וכן פרטים ליצירת קשר, ונחזור אליך בהקדם. תודה.

  • 6 באוגוסט 2017 בשעה 21:48

    מבקש ליצור קשר יש לי בעיה עם מחדל רפואי

  • 14 במאי 2017 בשעה 16:05

    אחרי כל האשפוזים בגלל אובדן שיווי משקל ,לא הבחינו שהבעיה היא פגיעה בחוט השדרה הצווארי.
    באיחור של חצי שנה התגלתה הטעות ומיד נותחתי,אך בשל העיכוב בהבחנה,הפכתי לנכה.
    האם זו רשלנות?

    • 15 במאי 2017 בשעה 9:20

      זהו בהחלט מקרה המחייב בדיקה והערכה מקצועית. איחור באבחון מחלה המסב בסופו של דבר נזק עשוי להקים במצבים מסוימים עילת תביעה. מומלץ לך לבחון את זכויותיך.

  • 6 במאי 2017 בשעה 17:46

    האורולוגים עושים לא מעט טעויות ואני אומר זאת מניסיון אישי שלי אם אחד כזה.

התגובה שלך