תביעות בגין "אבחון יתר"

"איתור" מחלה שלא קיימת אצל מטופל או אבחון יתר עשוי להיחשב לרשלנות רפואית, כפי שעולה בפרסומים בתקשורת מהתביעה שהגיש הזמר אמיר פרישר גוטמן, שאובחן בטעות כחולה סרטן. 

אבחון יתר

הזמר והמוזיקאי אמיר פרישר גוטמן (40), שנודע כחבר בלהקת הבנים "היי פייב", עלה לכותרות לא מעט בשנה האחרונה. בתחילה, באפריל 2016, פורסם כי הזמר אושפז בבית החולים איכילוב בעקבות כאבים עזים מהם סבל, וכי שם אובחן אצלו סרטן מסוכן מסוג לימפומה של תאי T, המופיע בעור ומשתייך לקטגוריית לימפומה שאינה הודג'קין. בעקבות אבחנה זו, עצר הזמר את פעילותו המקצועית ועבר סדרת טיפולים כימותרפיים, שלאחריה אף הורו לו רופאיו לעבור השתלת מח עצם. ואולם, כעבור מספר חודשים ביולי 2016, חזר פרישר גוטמן לכותרות, ופורסם כי מומחים שונים בארץ ובארה"ב ערערו על האבחנה כי הוא לוקה בסרטן ובהמשך שללו אותה סופית. לבסוף, הסתבר כי הזמר אינו סובל מסרטן אלא ממחלה דלקתית נדירה בשם "קיקוצ'י", שאינה נחשבת קטלנית.

בימים אלה, הגיש פרישר גוטמן תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים איכילוב, על סך מיליוני שקלים בה נטען, כי האבחנה שניתנה לו באיכילוב הייתה רשלנית ושגויה מיסודה, וכי כתוצאה מהתרשלות בית החולים, ספג נזקים רבים. בתביעה נמנים נזקים גופניים שנגרמו לפרישר גוטמן, ובהם צלקות כתוצאה מביופסיה, פגיעה בכלי הדם, איבוד מסת שריר, נשירת שיער וקיצור תוחלת חיים. עוד נטען, כי הזמר ספג נזקים נפשיים ונגרם לו אובדן הכנסה בסך מיליון שקלים.

לא ברור עדיין מה יעלה בגורל תביעת הענק של פרישר גוטמן, אך זו אינה תביעת הרשלנות הרפואית הראשונה שהוגשה בעילה של אבחון יתר, כלומר איתור שגוי של מחלה שאינה קיימת בפועל אצל מטופל או הגדרת מחלה מסוימת אצל מטופל כמסוכנת יותר מכפי שהיא בפועל.

כריתת שד שלא לצורך

במקרה אחר שפורסם בתקשורת לפני מספר שנים, הגישה אישה בת 35 תביעה נגד בית החולים הדסה עין-כרם בירושלים בעקבות כריתת שד מיותרת שעברה, לטענתה. לפי הפרסומים, נמצא אצל האישה גוש בשד השמאלי, שאמנם בבדיקת ממוגרפיה שנערכה לה בבית החולים הוא אובחן כשפיר, אך בעקבות ביופסיה שבוצעה בגוש נקבע כי הוא סרטני דווקא ונאמר לאישה כי עליה לעבור כריתת שד בדחיפות. יומיים אחרי שעברה את הליך הכריתה, בישרו הרופאים למטופלת כי ככל הנראה הדגימה מהגוש בשד שלה הוחלפה בטעות עם דגימה מגוש אחר, וכי למעשה אין לה סרטן.

במקרה הנ"ל מדובר היה, לכאורה, באבחון יתר שאירע בשל החלפה בדגימות, אך לפי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, יש ריבוי מקרים של אבחון יתר בתחום סרטן השד גם מסיבות אחרות, ובהן פענוח שגוי במהלך בדיקת ממוגרפיה, או נטייה ליתרה להמליץ לנשים לעבור כריתת שד גם כשהתגלה אצלן סרטן שנחשב לבלתי-פולשני ולכן לכזה שאינו מסכן את חייהן כשלעצמו.

אך לא רק תחום סרטן השד מועד לאבחון יתר. לפני כארבע שנים פורסם על תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה, אף היא בת 35, נגד בית החולים השרון בפתח תקוה. בתביעה טענה האישה כי אחד מרופאי בית החולים, מתמחה בתחילת דרכו, אבחן אצלה שנתיים לפני כן סוג מסוים של סרטן דם קטלני, אך רק לאחר שעברה טיפולים כימותרפיים, שגרמו לה לתופעות לוואי קשות, ובהן הקאות, שלשולים, נשירת שיער וירידה דרסטית במשקל, נערך דיון בעניינה בבית החולים, שבסופו הוטל ספק באבחון המקורי, ומספר שבועות הופסקו הטיפולים הכימותרפיים שבוצעו למטופלת. במסגרת המעקב שנערך למטופלת בהמשך, לא נמצאה כל עדות לסרטן הדם שאובחן אצלה בתחילה.

טיפולי שיניים מיותרים וחסרי-תוחלת

אבחון שגוי הוא אחת העילות הנפוצות להגשת תביעות רשלנות רפואית, והפסיקה הכירה לא אחת באבחון שגוי כרשלנות רפואית המצדיקה פיצוי, אם כי במרבית המקרים מדובר על הימנעות מזיהוי מחלה או בעיה רפואית כלשהי אצל מטופל והימנעות מטיפול במחלה עקב כך או מתן טיפול בלתי-מספיק או בלתי-רלוונטי (ראו למשל המאמר: "איבד את אשכיו בעקבות אבחון שגוי").

עם זאת, אבחון יתר הוכר אף הוא בפסיקה, במקרים מסוימים, כרשלנות רפואית. כך למשל, בית משפט השלום בירושלים (תא (י-ם) 19750/93) קיבל את תביעתה של מטופלת נגד רופא שיניים, בה טענה המטופלת, כי פנתה אל הרופא במטרה שיעשה לה סתימות בשני חורים בשיניה הקדמיות, אך בפועל ביצע הרופא טיפולי שיניים רבים ומיותרים שכללו עקירת שיניים, טיפולי שורש, התקנת כתרים והתקנת גשר קבוע שנפל והוחזר מספר פעמים. התובעת טענה כי טיפולים אלה גרמו לה לכאבים עזים בחניכיים, הפריעו לתפקודה הרגיל והסבו לה סבל רב.

בית המשפט קבע, כי אכן הטיפולים שבוצעו היו "רדיקליים ורחבי היקף" וכי הרופא התרשל בכך שלא ערך לתובעת את הבדיקות הנדרשות ולא ווידא מהו מצב חניכיה בטרם הטיפול. המסקנה המתבקשת מחומר הראיות, נאמר בפסק-הדין, היא כי "כל הטיפולים שביצע הנתבע בפי התובעת היו מיותרים, חסרי תוחלת ונועדו מלכתחילה להיכשל". בהמשך לכך, נפסקו לתובעת פיצויים בגין עלות הטיפולים ובגין כאב וסבל.