האם איחור באבחון גידול בראש הוא רשלנות?

קטין שאובחן באיחור כסובל מגידול שפיר במוחו, נותח ונותר נכה. בתביעת הפיצויים שהגיש נתבעו קופת החולים ובית החולים על רשלנות ובית המשפט נדרש להחליט.

גידול ראש

גידול במוח הוא למעשה קבוצה של תאים שמייצרת מבנה זר של תאים במוח שמפריע למבני המוח הקיימים. נהוג לסווג גידולים במוח כשפירים או ממאירים וגם כראשוניים, כלומר שמקורם ממקור תא ברקמת המוח, או שניוניים, שמקורם בגרורות של גידולים סרטניים ממקום אחר בגוף. מיקומו של הגידול, סיווגו וגודלו ישפיעו על התסמינים שיורגשו ולכן התסמינים במקרים של גידול במוח שונים מאדם לאדם.

עם זאת ישנם מספר תסמינים נפוצים, שנובעים מהלחץ התוך-גולגלתי הנוצר בשל הגידול, כמו: כאבי ראש, בחילות, כפל ראייה, הקאות, חולשה ועד לפרכוסים ועוד. ישנם מקרים בהם תסמינים החריפו בהדרגתיות ומצד שני מקרים בהם תסמינים חריפים הופיעו פתאום. מכיוון שתסמינים אלה יכולים גם לאפיין מחלות או מצבים רפואיים אחרים, לא פעם נבדקות אפשריות אחרות לפני שנבחנת האפשרות לגידול במוח. כאשר מתעורר אצל רופא המשפחה חשד לגידול במוח, עליו לשלוח לאבחון אצל נוירולוג. הבדיקה הראשונית תהיה במרפאה ואחר כך, אם יש חשד לגידול יישלח המטופל להדמיה בהתאם לדרישת הרופא. ברור לכל כי ככל שאבחון יתרחש מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה של המטופל גדולים יותר.

מגיל 9 ובמשך יותר מ-5 שנים התלונן על כאבי ראש ולא אובחן

אסף יונסי אובחן רק בגיל 14 כסובל מקרניופרינגיומה, גידול שפיר הנמצא בבסיס המוח ליד יותרת המוח, ושישה ימים לאחר האבחון כבר היה על שולחן הניתוחים. אלא שהניתוח בו נעשתה כריתה כמעט מלאה של הגידול גם הותיר אותו עם מוגבלויות שונות כמו פגיעה בראייה וקשיים קוגניטיביים ופסיכו-מוטוריים. כשנה לאחר הניתוח הגיש הקטין והוריו תביעת פיצויים נגד קופת החולים וההסתדרות המדיצינית הדסה (האחראית על המרפאה בה טופל הקטין).

במהלך הדיון בתיק נדרש בית המשפט לבחון את היסטוריית הטיפול וזה מה שעולה מהדברים: הקטין יונסי טופל עד לשנת 1998 על ידי רופא ילדים אחד ויולי 1998 על ידי רופא ילדים אחר, שניהם באותה מרפאה. החל מנובמבר 1994 התלונן הקטין יונסי על ריבוי במתן שתן וכאבי ראש, שני תסמינים שיכולים להעיד על גידול במוח אצל ילדים. עד לאבחון במאי 2000, הגיע הקטין למרפאת הרופא המטפל וגם לבית החולים הדסה בתלונה חוזרת ונשנית על כאבי ראש שלא קיבלה התייחסות ראויה. בשנת 1999 החל הקטין יונסי לסבול הופיע גם מטשטוש בראייה, הוא נשלח למיון אך לא נמצאו ממצאים חריגים בבדיקתו. מאוחר יותר באותה שנה הצטרפו לתלונותיו גם כאבי צוואר וגב. בסוף אפריל 2000 הופנה התובע שוב למיון, שם נערכה לו בדיקת CT ונתגלה כי הוא סובל מקרניופרינגיומה, כלומר גידול שפיר במוח. 6 ימים מאוחר יותר נותח הקטין יונסי בבית החולים ע"ש סוראסקי בתל אביב, שם בוצעה כריתה כמעט מלאה של הגידול. לאחר 6 שבועות של שיקום הוא שוחרר לביתו כשהוא סובל מתסמונות שונות הקשורות לפגיעה ביותרת המוח ולהפרשת ההורמונים עליהם היא אחראית.

הקטין הגיש תביעת רשלנות רפואית המתבססת על רישום לקוי

מכתב תביעת הרשלנות שהגישו הקטין יונסי והוריו עולה מטענת התובעים שלאור תלונותיו צריך היה לגלות את הגידול מוקדם יותר וכי האיחור באבחון הוביל לנזקים החמורים מהם סובל הקטין, נזקים שיש לשער שהיו נמנעים לו אובחן בזמן. יתרה טענו התובעים כי יש להפוך את נטל ההוכחה הואיל ורופאי שתי הנתבעות ניהלו רישום לקוי וחסרים של הטיפולים שעבר הקטין לאורך השנים ובכך הסבו נזק ראייתי אשר מקשות על התובע בהוכחת טענותיו. לטענת הנתבעת הראשונה, קופת החולים, הרישומים מייצגים נאמנה את כל ביקורי הקטין במרפאה וכי הרישום אינו לקוי.

בית המשפט דן בפסק דינו גם בשאלת הרשומות הרפואיות וגם בשאלת אחריותן של הנתבעות. הדיון בטענת הנזק הראייתי מתחיל בחובת התיעוד מהלך הטיפול הרפואי כמתחייב מסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, הרואה בקיומו של תיעוד רפואי הבטחת טיפול מיטבי בחולה וסיוע באבחון אם וכאשר מתעורר הצורך. לרישום והתיעוד הרפואי יש גם חשיבות משפטית רבה, לכן במקרה שבו הרישום של הרופא או המוסד הרפואי לקוי, נוטה בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע, צעד זה נקרא היפוך הוכחה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

הגידול המולד נחשב אשם תורם

בית המשפט קבע שהרישום הרפואי במקרה זה אינו עולה בקנה אחד עם הרישום המתחייב כחוק ומן ההנחיות השונות לעניין רישום ותיעוד רפואי. מעדויות הקטין ואמו עולה כי הם ביקרו במרפאה פעמים רבות יותר ממספר הפעמים שתועדו בפועל ומזה עולה חשד שלא כל הביקורים במרפאה תועדו ודי בכך כדי להטיל ספק ברישומים, לראות בהם חסרים ולהעביר את נטל ההוכחה לנתבעות.

השאלה השנייה בה דן בית המשפט היא שאלת הרשלנות אם היתה באבחון הגידול. מכיוון שאבחון הגידול נעשה בתחילתו בעקבות תלונות על תסמינים, בוחן בית המשפט את ההתנהלות לגבי בדיקת כל אחד מהתסמינים ומגיע למסקנה כי הרופאים התרשלו באבחון הגידול על רקע התלונה של ריבוי שתן. לגבי כאבי הראש, בית המשפט קבע כי לאור טיב התלונות וטווח הזמן, על הרופא הסביר היה לשלוח את התובע להדמיית CT כבר בתקופה הראשונה של התלונות ומשלא עשו זאת התרשלו בתפקידם באופן שבו בחרו לברר את מקור התלונות שלו.

בית המשפט פסק פיצויים של כמעט מיליון שקלים

משנקבעה רשלנות, נותר על בית המשפט לבחון קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, כלומר בין אי ההפניה לבירור תלונות התובע ובין האבחון המאוחר. בית המשפט מצא כי יש חוסר וודאות לגבי הסיבתיות בין הניתוח המאוחר ובין הנזק ולכן השתמש בעקרון חלוקת הנזק והערכת הסיכויים. מכיוון שהגידול ממנו סבל התובע נובע ממום מולד, העריך בית המשפט את החלק הזה של הנזק ב-20%. האיחור באבחון הוביל לכ-80% מהנזק, מהם 50% ניתן לקבוע שהם בגין הנתבעות, כלומר בסך הכל 40% מהנזק, כאשר קופת החולים תישא ב-75% מסך כל הפיצוי ובית החולים ב-15 האחוזים הנותרים, אחרי ש10% הורדו בשל האשם התורם של התובעים. בסך הגיע הפיצוי לסך של כ-750,000 שקלים לתובעים.

[ת"א (מחוזי י-ם) 3248/01 פלוני נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית]

איחור באבחון

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך