מפרצת במוח ורשלנות רפואית: מי זכאי לפיצוי?

מפרצת מוחית הינה תופעה רפואית שמתבטאת בהתרחבות אחד מכלי הדם שנמצאים במח, אשר במקרים חמורים עלול להיקרע עקב כך ולגרום לדימום מוחי, אשר גורם לנזקים קשים, נכות, ואף למוות, בהעדר אבחון וטיפול מהירים.

מפרצת מוחית

מפרצת במוח (Cerberal Aneurysm) הינה מצב רפואי שנובע מהתרחבות מקומית של אחד מכלי הדם המוחיים, בדרך כלל של עורקי בסיס המח, כתוצאה מהיחלשות מולדת או נרכשת (כגון עקב חבלה) של הדופן של כלי הדם.

בשל הלחץ של הדם הזורם באיזור ההתרחבות, נוצרת בו בליטה דמוית בלון. במידה שמדובר בבליטה קטנטנה, היא אינה גורמת לנזקים. אולם אם הבליטה מתרחבת ומתנפחת יתר על המידה, היא עלולה להיקרע ולהתפוצץ, להגיר דם, ולגרום לדימום מוחי מאסיבי (דימום תת עכבישי), אשר בהעדר אבחון וטיפול דחופים עלול לגרום לנזקים קשים, נכות, ואף למוות.

למעשה,5%-1%  מאוכלוסיית העולם סובלים ממפרצת מוחית, אולם למרבה המזל רוב המפרצות הינן קטנות,  ואינן מלוות בסימפטומים. ההערכה היא שרבים מהם יחיו איתה חיים ארוכים מבלי להיות מודעים כלל לקיומה, וללא הזדקקות לטיפול כלשהו.

הסכנה העיקרית נוצרת כשהמפרצת נקרעת, וגורמת לדימום מוחי. אמנם, רק כ-3%  מהמפרצות עלולות להיקרע ולדמם, אולם אז קיים סיכון של 30% – 50% שהחולה ימות לפני שיגיע לבית החולים.

ככלל, תופעה זו מופיעה אצל רוב האנשים מהעשור הרביעי לחיים, והיא שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

הסימפטומים של מפרצת במוח

התסמינים של המפרצת המוחית משתנים בהתאם לגודלה ומצבה.

כאשר מדובר במפרצת שמתבטאת בהתרחבות קטנה של כלי הדם המוחי, המפרצת לא תהיה מלווה בסימפטומים.

כאשר מדובר במפרצת שמתבטאת בהתרחבות משמעותית של כלי הדם המוחי, המפרצת תגרום לסימפטומים שכוללים כאבי ראש, כאבי צוואר, הפרעות בראייה (כגון איבוד ראייה או ראייה כפולה), קושי בהזזה של עין אחת, כאבי עיניים, ופרכוסים.

כאשר מדובר במפרצת שכבר נקרעה, היא תגרום לסימפטומים אשר הבולט שבהם הינו כאב ראש חזק מאד, שבדרך כלל מופיע באופן חד ופתאומי (מדובר בכאב ראש שאינו דומה לכאב ראש "רגיל" או למיגרנה, וכן אינו מגיב למשככי כאב). סימפטומים נוספים כוללים עורף נוקשה, בחילות והקאות, רגישות לאור, בלבול, פרכוסים, ואובדן הכרה.

מהם הגורמים למפרצת במוח?

הסיבות לגרימת המפרצת המוחית אינן ידועות בדרך כלל (למעט במקרים כגון חבלת ראש, למשל), אולם ידועים גורמי סיכון שונים, שמעלים את הסיכון להיווצרות מפרצת מוחית.

גורמים אלו כוללים: יתר לחץ דם, השמנת יתר, עישון, גיל מבוגר, צריכת אלכוהול מופרזת, צריכת סמים קשים, טראומה מוחית, מחלות גנטיות הפוגעות ברקמת החיבור של עורקי בסיס המח, ועוד.

לגבי יתר לחץ דם, ידועים גם גורמי סיכון שמעלים את לחץ הדם, ועל כן עלולים להגביר את הסיכוי למפרצת מוחית. גורמים אלו כוללים: נטילת תרופות מדללי דם, הבעת רגשות (כעס, בהלה, וכדומה) בעוצמה ניכרת, הרמת משאות כבדים, ומאמץ פיזי מוגבר.

כיצד מאבחנים מפרצת במוח?

אבחון מפרצת מוח נעשה כיום בעיקר באמצעות בדיקות הדמיה שונות, שכוללות בדיקת CT, בדיקת MRI, ובדיקת אנגיוגרפיה.

בדיקת CT, שהינה בדיקה היוצרת תמונות תלת ממדיות, הינה ברוב המקרים הבדיקה הראשונה שתערך כשיש חשש לדימום במוח. מדובר בבדיקה שאיננה מספיק רגישה לצורך אבחון מפרצת לא קרועה, ולכן היא משמשת בעיקר לאבחון מפרצת שכבר נקרעה ולאומדן היקף הדימום המוחי שנגרם עקב כך.

בדיקת MRI, שהינה בדיקה שמשתמשת בשדות מגנטיים ובגלי רדיו, הינה בדיקה רגישה יותר, שמאפשרת לאבחן לא רק מפרצת קרועה, אלא גם מפרצת לא קרועה.

בדיקת אנגיוגרפיה הינה בדיקת דימות ספציפית לכלי דם, שבמסגרתה מוזרק חומר ניגוד, ואשר מאפשרת לצפות בזרימת הדם ולקבוע את מיקומה המדוייק של המפרצת והיקף חומרתה. השימוש בבדיקה זו ייעשה בדרך כלל כאשר הבדיקות האחרות לא סיפקו מידע טוב ומספק דיו.

כיצד מטפלים במפרצת במוח?

הטיפול במפרצת מוח הינו בהתאם לגודל המפרצת ומצבה, וכן בהתאם לגילו של המטופל ומצבו הכללי.

  • ככל שמדובר במפרצת לא קרועה, מטרת הטיפול הינה למנוע את התרחבות המפרצת וקריעתה. אם הקוטר של המפרצת נמוך מ- 3 מ"מ ואין בנמצא גורמים נלווים לסיכון – הטיפול המניעתי יכלול מעקב רפואי באמצעות ביצוע תקופתי של בדיקת הדמיה לצורך אבחון מצב המפרצת, טיפול תרופתי להפחתת מדדי לחץ הדם, ושינוי אורח חיים שכולל ירידה במשקל הגוף והפחתת שיעור השומנים במזון. אם הקוטר של המפרצת עולה על 3 מ"מ ויש לפחות גורם סיכון אחד נלווה, או אם הקוטר של המפרצת עולה על 7 מ"מ – יש לערוך ניתוח קליפינג או הליך צינתור, על מנת להפסיק את זרימת הדם למפרצת ולאטום אותה. ניתוח קליפינג מתבצע בניתוח פתוח, תוך-גולגלתי, בהרדמה מלאה, שבמהלכו נקדח חור בעצם הגולגולת שבאמצעותו חושפים את אזור המפרצת, ולאחר מכן אוטמים אותה באמצעות כלי מתכתי. הליך הצינתור כולל החדרת צנתר דרך עורק המפשעה אל המפרצת, ולאחר שהצנתר מגיע לאזור המפרצת, מכניסים לחללה האזור קפיצים זעירים העשויים מפלטינה, אשר גורמים להיווצרות קריש דם בחלל המפרצת שחוסם את זרימת הדם למפרצת. שני ההליכים הללו כרוכים בסיכונים, לרבות דימום מוחי וירידה באספקת החמצן לרקמת המוח. זמן ההחלמה לאחר הליך הצינתור הינו קצר מלאחר הליך הקליפינג, אולם שיעור ההיווצרות מחדש של המפרצת הינו גבוה יותר בהליך הצינתור. הבחירה בהליך המתאים יותר נעשית לפי גודל ומיקום המפרצת, גיל החולה ונסיבות נוספות המשתנות ממקרה למקרה.
  • במידה שמדובר במפרצת קרועה, וכבר נגרם דימום מוחי, יש לערוך ניתוח חירום לצורך סגירת המפרצת, וזאת בהקדם האפשרי ותוך 24-12 שעות לכל היותר. יש לקחת בחשבון שמדובר בניתוח מסוכן, וכי רבים מהחולים אינם מספיקים כלל להגיע לשולחן הניתוחים.

עילות לרשלנות רשלנות לגבי מפרצת במוח

כמו בכל תחום רפואי, גם בכל הקשור לטיפול במפרצת מוחית עלולה להתרחש רשלנות רפואית, וזאת באופנים שונים.

מכיוון שמפרצת מוחית עלולה להיקרע באופן פתאומי וללא תסמינים מוקדמים, קיימת חשיבות רבה לעריכת מעקב רפואי, במיוחד על ידי רופא המשפחה, לגבי מטופלים בעלי גורמי סיכון להיווצרות מפרצת מוחית, כפי שפורט לעיל. במקרה כזה הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא בחוסר תשומת לב של הרופא לגורמי הסיכון, אי הפנייה לביצוע בדיקות הדמיה לאבחון מפרצת מוחית, מתן טיפול שהגביר את הסיכוי לקרע במפרצת או החמיר את מצבו של החולה (כגון מתן מדללי דם או מתן תרופות המעלות לחץ דם כתופעת לוואי לחולים בסיכון), וכיו"ב.

מקרים נוספים שבהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית כוללים פיענוח שגוי של ממצאי בדיקות ההדמיה, ביצוע מאוחר ו/או רשלני של ההליכים לטיפול במפרצת מוחית שאובחנה, אי מתן הנחיות מתאימות לאחר ביצוע הליכים אלו, וכדומה.

בכל מקרה שבו קיים חשש לרשלנות רפואית לגבי מפרצת מוחית, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחים בתביעות רשלנות רפואית, וזאת על מנת לבדוק את נסיבות המקרה ולבחון האם קיימת בגינן עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית ולקבלת פיצויים.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

כך, לדוגמא, במסגרת תיק ת"א 4344/02 יפה לוי נ’ ד"ר קתרין ברו, אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נדון מקרה חמור של רשלנות רפואית לגבי אי אבחון של מפרצת מוחית.  

תיק זה עסק בתביעה שהוגשה על ידי מטופלת של קופת חולים מכבי, אשר פנתה לשניים מרופאי המשפחה של הקופה 4 פעמים בחודש דצמבר 1998, בתלונה על כאבי ראש הולכים ומתגברים, כאבי גרון, שיעול, ונזלת.

רופאי הקופה איבחנו אצלה בתחילה דלקת גרון חריפה, ולאחר מכן סינוסיטיס חריף, והעניקו לה טיפול תרופתי. אולם, כעבור מספר ימים היא התעלפה והובהלה לבית החולים, שם אובחן אצלה דימום תת עכבישי עקב קריעת מפרצת מוחית וזאת באמצעות בדיקת CT מח ובדיקת אנגיוגרפיה.

התובעת עברה שורה של טיפולים רפואיים, אולם נותרה עם נכות נוירולוגית קשה בשיעור של 100%.

התובעת הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים מכבי ורופאיה בטענה שהם התרשלו בכל הקשור לאבחון המפרצת המוחית בה לקתה, וכי לו הם היו מאבחנים אותה בזמן, ניתן היה למנוע את דימום המפרצת ואת הנזקים הקשים שנגרמו לה בגינה.

בתביעתה טענה התובעת שהיא התלוננה על כאבי ראש הולכים ומתגברים בחלקו האחורי של ראשה בכל אחד מארבעת הביקורים שהיא ערכה אצל רופאי הקופה, ומאחר שאחת התופעות של היקרעות מפרצת מוחית הינה כאבי ראש חזקים, שנגרמים מדימום מוקדי של המפרצת למח, היה עליהם לערוך לה בירור נוירולוגי דחוף כפי שמתחייב בנסיבות העניין, ובאמצעותו לאבחן את מצבה מבעוד מועד.

בית המשפט המחוזי קבע שרופאי הקופה אכן התרשלו בתפקידם ולא אבחנו במועד את המפרצת המוחית, בין היתר בשל אי קיום רישום רפואי מסודר המתעד את התפתחות כאבי הראש, משכם, ועוצמתם, וכן מאחר שמיקום כאבי הראש בחלקו האחורי של ראשה של התובעת לא היה יכול להעיד על קיומו של סינוסיטיס (שבדרך כלל גורם לכאב הראש באזור הפנים והמצח), וכן מאחר שלתובעת לא היה חום, שאף הוא תסמין שמאפיין סינוסיטיס.

בהמשך לכך קבע בית המשפט שמיקום כאבי הראש, שאינו אופייני לסינוסיטיס, והעדר חום, שמאפיין סינוסיטיס, ותלונותיה המתמשכות של התובעת, היו צריכים להוביל את הרופאים להפניית התובעת לבירור נוירולוגי דחוף בבית החולים, וכי לו הייתה התובעת מופנית לחדר מיון, הייתה המפרצת המדממת מאובחנת ומטופלת מבעוד מועד, ונכותה הקשה הייתה נמנעת.

בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה כנגד הקופה, ופסק לתובעת פיצויים בסך של כ-3.5 מליון ₪, בגין הנזקים החמורים שנגרמו לה עקב רשלנותה הרפואית של הקופה.

קופת החולים הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון, אולם הערעור נדחה על ידו,  תוך הדגשה כי על רופאי המשפחה לשים לב באופן מיוחד לקיומן של תופעות החוזרות על עצמן תוך ימים אחדים, וזאת במיוחד כשמדובר במטופלת שלא הרבתה לפקוד את קופת החולים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך