קיבל את תוצאות האבחון בדואר – והתאבד

חולה סרטן גילה כי המחלה עדיין מקננת בגופו באמצעות מכתב שנשלח מבי"ח רמב"ם ולא בשיחה עם רופא. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית ופסק פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים לשאיריו. 

התאבדות בשל רשלנות

בנסיבות מסוימות, חשיפת מטופל לבשורות קשות אודות מצבו הרפואי עשויה להיחשב לרשלנות רפואית. כך עולה מפסק דין שניתן בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.

בית המשפט קיבל תביעה שהגישו אלמנתו וילדיו של מטופל שהתאבד אחרי שקיבל בדואר מביה"ח רמב"ם תוצאות מיפוי לאבחון סרטן. המטופל אובחן עוד קודם לכן כחולה סרטן, אך המיפוי העיד שהסרטן עדיין מקנן בגופו. בפסק הדין נקבע כי בית החולים היה מודע לכך שהמטופל נמצא במצב נפשי רעוע, וכי התרשל בכך שלא נקט דרכים זהירות יותר כדי להודיע למטופל על מצבו. בהמשך לכך, חויב משרד הבריאות לפצות את התובעים ב-700 אלף שקלים בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

תלה את עצמו למחרת קבלת המכתב

הפרשה הטרגית החלה כאשר אובחן אצל המטופל המנוח סרטן ריאות בשנת 2008. בעקבות זאת עבר ניתוח וכן טיפולי הקרנות בבית החולים רמב"ם. לפי המתואר בפסק הדין, טיפולי ההקרנות הובילו להחמרה משמעותית במצבו הנפשי של המנוח ועקב כך הוא נבדק על ידי פסיכיאטרית שהמליצה לו על טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי.

כחצי שנה אחרי תחילת ההקרנות עבר המנוח מיפוי, בו נמצא כי עדיין קיים גידול סרטני בבלוטת לימפה בבית החזה שלו. למנוח הוצא זימון למרפאה האונקולוגית בבית חולים, אך כעבור 12 יום מביצוע המיפוי ויומיים לפני ביקורו הצפוי של המנוח במרפאה, הוא קיבל בדואר מכתב ובו פענוח תוצאות המיפוי. לפי המתואר, אחרי שקרא את המכתב, קרא המנוח כלפי אשתו: "ואת אמרת לי שאני בריא!" ונצפה על ידי אשתו במהלך הלילה כשהוא מכונס בעצמו ולא רגוע. בבוקר גילתה האלמנה כי המנוח תלה את עצמו על עץ בחצר ביתם. בן 52 היה במותו.

בתביעה שהגישה כנגד משרד הבריאות טענה האלמנה כי הצוות הרפואי שטיפל במנוח היה מודע למצבו הנפשי הרעוע, ושהוא היה בסיכון גבוה להתאבדות, אך בחר לעצום את עיניו ולא לנקוט באמצעי זהירות פשוט של תיווך תוצאות המיפוי למנוח באמצעות הרופאה האונקולוגית שלו.

מנגד, טען משרד הבריאות להגנתו כי המנוח עבר טיפול נפשי מחוץ לבית החולים וכי הצוות הבין מהמנוח ומאשתו כי מצבו הרפואי של המנוח השתפר עם הזמן. כמו כן, טענה ההגנה כי המטופל כבר ניסה להתאבד בעבר וכי אין קשר סיבתי בין קריאת המכתב לבין התאבדות המנוח. לבסוף נטען כי פענוח המיפוי שנשלח למנוח בדואר אינו מהווה "בשורה מרה", המצריכה זהירות מיוחדת, שכן זו אינה הבשורה הראשונית שקיבל המנוח בדבר מחלת הסרטן שלו.

היה צריך לתווך את "הבשורה מרה"

השופט, ד"ר מנחם קליין, שדן בתיק, קיבל את טענות האלמנה התובעת ודחה אחת לאחת את טענות משרד הבריאות.

ראשית, קבע השופט כי על פי הראיות, הצוות הרפואי אכן היה מודע למצבו הנפשי הרעוע של המנוח. כך למשל, התברר כי חודשים ספורים לפני ההתאבדות דיווחה האלמנה לאחות בבית החולים כי המנוח "מדבר על ניסיון אובדני", וכי מספר ימים לאחר מכן, הרופאה האונקולוגית שטיפלה במנוח, המליצה לו על המשך טיפול פסיכיאטרי.

שנית, קבע, כי לא ניתן היה לדעת מראש מה יהיו תוצאות המיפוי, ולכן הממצא שהתקבל במיפוי בדבר קינון סרטן בגופו של המנוח אכן מהוות "בשורה מרה". על כן, ובהיותו מודע למצבו הנפשי הרעוע של המנוח, הפר בית החולים את חובת הזהירות שלו כלפיו. "במקרה שכזה", נאמר בפסק הדין, "ראוי לאמץ דרכים זהירות יותר למתן הבשורה למטופל".

כמו כן, ציין השופט את סעיף 18(ג) לחוק זכויות החולה, הקובע כי מטפל רשאי למנוע מידע רפואי ממטופל אם המידע עלול לגרום למטופל נזק נפשי או גופני חמור או לסכן את חייו. בפסק הדין נקבע כי היה מקום להפעיל סעיף זה ולמנוע את תוצאות המיפוי מהמנוח, וכי גם אם בחר בית החולים להעביר את המידע הרפואי למטופל, היה עליו לעשות זאת, "תוך תיווך המידע – תוצאות המיפוי – על ידי הרופא המטפל".

לבסוף, ציין השופט כי על מנת שיתקיים קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות, אין צורך כי ההתרשלות תהיה הגורם היחידי שהשפיע על התוצאה, אלא די בכך כי מדובר ב"סיבה מהותית להתרחשותו של הנזק". במקרה זה, נאמר בפסק הדין, "התביעה הוכיחה בראיות מספיקות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות שהסיבה המהותית להתרחשות מותו של המנוח לא היתה אחרת מאשר קבלת המכתב הנדון".

בעקבות הכרעתו במחלוקת לטובת התובעים, חייב השופט את משרד הבריאות לפצות אותם בסך של 250 אלף שקלים על כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ובסך של 320 אלף שקלים על הפסדי הכנסה. כמו כן, נפסקו לתובעים פיצויים בסך 100 אלף שקלים על "אובדן שירותי אב ובעל" ו-10,000 שקלים פיצויים על הוצאות קבורה. בנוסף, נפסקו לאלמנה פיצויים בסך 20 אלף שקלים בעבור הוצאות טיפול נפשי שנזקקה לו עקב האירוע הטרגי.

[ת"א (ת"א) 11123-06-11]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

29 תגובות

  • 12 באוגוסט 2020 בשעה 20:14

    לא מבין בכלל את הטמטום שבפיצוי.
    ואם היה מטלטל יום שלם הלוך חזור ושומע את הפענוח מפי רופא ואז פולט 'אמרתם שאני בריא' אז לא היה מתאבד למחרת?!
    הרופא העמוס שהיה מקריא לו את התוצאות היה מסוגל לקבל פתאום נבואה ומאשפז אותו בכפיה?! (ואז החולה היה מגיש תביעה על האישפוז הכפוי – ושוב זוכה…)
    לא חושב שזה שיא הרגישות, אבל תגובת ביה"ח הגיונית. הבן אדם רעועה נפשית, אם כבר זה אחריות אשתו שידע הכל, ראתה את בעלה ולא השגיחה.
    אחראית פי אלף אלפים מהבי"ח.
    אבל היום הכי קל ומקובל לתבוע ולהאשים את כל העולם חוץ מעצמך,
    אז כמובן שהאשה, שידעה על עברו הנפשי, ראתה את הקושי שהוא חווה, מעיזה לתבוע ולקבל פיצוי על שנתנה לבעלה ליפול לאובדנות.

  • 8 באוגוסט 2020 בשעה 13:34

    ומה אם הרופא היה מודיע לו את התשובה פנים מול פנים והאיש היה מתאבד? ומה אם בדיקת דם שגרתית שמופיעה בה תוצאה חריגה ובד"ר גוגל זה סופני ומבחינה רפואית החריגה חסרת משמעות מה אז? כלומר אם לא מוסרים מידע הרופאים אשמים ואם כן נמסר מידע הרופא אשם. מה יהיה?

  • 27 ביוני 2020 בשעה 14:26

    במקרים של בשורה מרה מזמנים את החולה למרפאה או מחלקה ונעזרים בעובדת סוציאלית לבשר. כי היא הוכשרה לכך והיא יכולה גם באותו רגע לעשות התערבות חד פעמית ובמידה שמבחינה שיש מחשבות או דניות מפנה למי שצריך, פסיכיאטר או היא עצמה אם יש הכשרה

  • 27 במאי 2020 בשעה 6:14

    יש דברים בגו. מערכת הבריאות לא אופטימלית. יש בה מעידות.

  • 22 במאי 2020 בשעה 21:23

    אני אבא לשני רופאים אחד קרדיולוג ואחד אונקולוג שתדעו המדינה לא מפקחת על המנהלים שגורפים כמעט חצי מליון שקל לחודש ומתמחה עובד 26שעות עם משכורת רעב אך לא יקרו טעויות אך לא ימותו אנשים אני תקווה שהכל ישתנה לטובה

  • 13 באוקטובר 2019 בשעה 18:07

    אכן סיפור קשה וליבי עם המשפחה. יחד עם זאת צריך לבחון את הסוגיה מכמה הבטים. אתן דוגמה. החוק מחייב לשלוח למטופל תשובה של ביופסיה. לעיתים, רחוקות אמנם , יכול להווצר מצב בו המטופל מקבל את התוצאה לפני שהגיע לרופא בבית החולים לשיחה. זה מצב לא תקין אך הוא ריאלי לחלוטין בהינתן שקיים עומס רב תורים ארוכים וריבוי מטופלים לכל רופא. לא יתכן שמצד אחד המערכת תחייב שליחת תשובה למטופל ומנגד תתנער מכך כאשר רופא או מוסד רפואי נתבע על כך שהוא עשה את מה שהחוק מחייב אותו לעשות. השופטים נוטים תמיד לרצות את זה שנפגע אבל מה בין זה לבין רשלנות.

  • 2 באוקטובר 2019 בשעה 14:19

    זה נראה כמו בולשיט אחד גדול. אם אתם חושבים שהחולה לא יודע במדויק על מצבו אתם פשוט טועים. החולה הוא הראשון תמיד לדעת על מצבו הרפואי. כל זאת לפני בני המשפחה הקרובה. חלק מהעניין זה כדי לתת לו ורק לו להחליט על רצונו בהמשך טיפול או כל עניין ודבר אחר. או סוג הטיפול הרצוי או המועדף. לצערי יש לי ניסיון עם שני הוריי שנפטרו מהמחלה הארורה הזו. זה שההורים מסתירים מאיתנו, ומשחקים אותה הכי בריאים וחזקים בעולם, זה כדי שלא נדאג יתר על המידה. רק שהמשפחה הקרובה מיד לאחר ידוע החולה גם מקבלת דווח מדויק על פי דרישתם ואז קורה דבר מצחיק שגם הם לוקחים החלטה להסתיר העניין מהחולה. (שכבר יודע הכל ) וככה נחמד לכולם. לגבי עניין הרגישות האם לשלוח מכתב או לדווח פנים אל פנים? זה כבר עניין אחר אליו אני לא נכנס. כל אחד רואה העניין בצורה שונה. אני למשל לא רואה כאן שום בעיה. נהפוך הוא לפעמים לגורם הזמן יש משמעות גדולה בעניין הטיפול וסיכויי החלמה. ואני לא רואה שום בעיה אם החליטו שמכתב מגיע הרבה יותר מהר מאשר תור לרופא.

  • 8 בספטמבר 2019 בשעה 21:48

    תפסיקו להשמיץ את הרופאים או את בית החולים. אנשים משקיעים את כל כספם, זמנן.ושנותייהם היפות כדי ללמוד מקצוע שיעזור לאנשים. אחר כך הם עובדים סביב השעון כדי לרפא, להקל, להרגיע..לעזור!! אתם כפויי טובה. צר לי על המשפחה ועל החולה אבל כשעושים דברים ויוזמים אז גם עושים טעויות. מה הייתם עושים בלי הרופאים הללו?! איפה הייתם עכשיו?! תודה לכם.רופאים מצילי חיים!!! תודה להנהלת רמב"ם ועובדיו על כל האכפתיות והמאמצים לעזור ולהציל!! יהי ה'עמכם עלו והצליחו.

  • 23 במאי 2019 בשעה 18:23

    וכמה אנשים התאבדו בגלל שופטים, בעיקר שופטי משפחה, מי יפצה אותם?

  • 5 בדצמבר 2018 בשעה 7:30

    יש בעיה קשה בשקיפות של משרד הבריאות. רופאים מתחנכים על חוסר שקיפות להתגונן ללא הרף מהמטופל שחלילה לא יחשוף את חוסר הידע והרשלנות במערומיהם ויבקש פיצויים שמגיעים לו. בושה וחרפה שמשרד הבריאות נזקק למשפט בשביל לקבל על עצמו אחריות. בנושא החיסונים ישראל אחת המדינות המפותחות הבודדות שבהם לא ידועים החיסונים שחשודים שגרמו לנזקים ולא ידועים מקרי תביעה של אנשים שנפגעו מחיסונים לקויים ופוצו. כל הזמן ניסיונות לטיוח ואחרי זה מתפלאים שהציבור מפחד להתחסן. בושה וחרפה. חיסון שהתחסנתי בו לפני 8 שנים לשפעת החזירים ירד מהמדפים חודש אחרי ואף אחד לא קישר או היה שקוף בנושא הסיבה. שקרנות של מנהלי המערכת ורופאים עלובים.

  • 17 בנובמבר 2018 בשעה 23:58

    גם אשתי שנפטרה קיבלה סי.טי. עם תוצאות קשות בדואר. זה חוסר אחריות.

    • 18 בנובמבר 2018 בשעה 11:16

      מומלץ לבחון את הזכויות. שלא תדעו עוד צער. אמן.

  • 28 בפברואר 2018 בשעה 9:09

    המקרה מצער אך מוכיח שוב את הבעייתיות שמערכת בריאות ציבורית. מה הסיפור הזה קשור למיסים שלנו? למה הרופא מקבל משכורת מהמדינה ולא מהפציינטים שלו?

    • 21 במאי 2020 בשעה 21:56

      קיצור החיים הוא לא משמעותי במקרה כזה. כנראה שבכל מקרה לא היה מאריך ימים אחרי כישלון טיפול בניתוח והקרנות. מה לעשות, סרטן ריאות הוא מאוד קטלני בהרבה מקרים. רק לאחרונה יש טיפולים מתקדמים שיכולים להציל חולים. בתקופה המדוברת זה היה סופני

  • 18 באוקטובר 2017 בשעה 0:26

    הרשלנות הרפואית חוגגת במלא בתי חולים בארץ אשר מביאות לאובדן בנפש טרם עת אבל רוב המקרים מכוסים בצורה שהמשפחות לא יכולות להתמודד עם המערכת שנקראת משרד הבריאות כל הכבוד לבית המשפט שהוציא רק חלק קטן לאור של הרבה כאב סבל ואומללות של משפחות רבות בישראל מה שיש לי לאחל לכולנו שלא נזדקק להם כי באותו רגע אנחנו רגל אחת ב…

    • 20 במרץ 2019 בשעה 9:16

      לא ידידי, המצב גרוע יותר, על קיצור החיים השופט פסק 250 אלף, כל השאר זה נזקים כלכליים… 🙁

  • 13 באוקטובר 2017 בשעה 16:10

    עוד משהו – הפיצויים מאוד נמוכים – זה המחיר של חיי אדם …….

  • 13 באוקטובר 2017 בשעה 16:06

    לסגור דחוף את בית החולים רמב"ם !!!! בזמן האחרון מופיעים המון סיפורי רשלנות רפואית בבית החולים הזה. תוסיפו לזה גם יחס מבזה לחולים ובני משפחותיהם.

    • 17 באוקטובר 2019 בשעה 9:53

      מכתבי פיענוח לא נשלחים בדואר. ממש מוזר. הם נשארים במקום וצריך לבוא לאסוף אותם. הם נשלחים דרך מערכת שדורשת כניסה עם קוד או שהם נשלחים לרופא. בכל מקרה אסור שמכתבים כאלה יגיעו ישירות למטופל ובמחשבה שניה גם לקבל אותם דרך קוד סודי יש לאפשר רק כשהתשובה היא ב.מ.פ

  • 8 באוקטובר 2017 בשעה 14:54

    איציק, גם אם זה מהמיסים שלנו חייב להרתיע. לא שולחים כזה מכתב. מדובר בחוסר חמלה מובהק. חוק זכויות החולה מדבר על כך.
    כן מגיע למשפחה לקבל לפחות פיצוי כספי.

    • 26 במרץ 2020 בשעה 13:10

      במקום שילך לאחמד שילך למישפחה ישראלית

  • 19 ביולי 2017 בשעה 15:30

    כל אלה שמרוצים מהפסיקה, וסכום הפיצויים, תבינו זה לא ממש משרד הבריאות משלם, זה אני ואתם משלמים, מאפה אתם חושבים שמגיע הכסף למשרד הבריאות, זה מהמיסים שאנחנו משלמים…. זה 700,000 מהכיס שלי ושלכם

  • 18 ביולי 2017 בשעה 9:54

    הטראגי גם שבדרך כלל לדואר ישראל לוקח שבועות להעביר מכתב ליעדו ודווקא הפעם הגיע מהר

  • 10 ביולי 2017 בשעה 14:08

    מי שלומד על חוסר חמלה וחי מחונך במדינה שמוסר וחלה רחוקים ממנה יכול להגיע למצב ששולח גזר דין מוות במכתב.
    קהות החושים וחוסר ההתחשבות האנושית הבסיסית הם החומר ממנו נשלח מכתב זה.

  • 23 ביוני 2017 בשעה 7:11

    כל הכבוד לשופט. עם כל הצער שלי על המשפחה, יש צדק. הגיע הזמן לדפוק את המערכת הזאת שנקראת משרד הבריאות.

    • 14 באוגוסט 2019 בשעה 21:32

      ליבי עם המשפחה השכולה.
      א י מקווה ששאר בתי החולים וקופות החולים יפנימו את המסר של השופט

    • 23 במרץ 2020 בשעה 13:15

      מי בכלל מאמין למערכת הבריאות. אני לפני מס שנים עברתי כפל ראייה ולאחר אשפוז שכשבועיים שכללו בדיקות אינסופיות החליטו לשחרר אותי ללא טיפול. לאחר כשנתיים הרגשתי חולשה ברגל שמאל ופניתי למיון ולאחר בדיקת סי.טי ראש נאמר לי שהכל תקין אך חייב אישפוז להשגחה. אושפזתי למשך שבועיים כשהטיפול למקרה שלי ולא תאמינו היה טיפול פסיכיאטרי. לאחר כשבועיים במחלקה החליטו להעביר אותי לשיקום כביכול שלאחר אירוע מוחי ושוב הטיפול היה כדורים פסיכיאטרים .כשפניתי למנהל המחלקה בשאלה למה אני מטופל בכדורים פסיכיאטריים אז הוא טען שעברתי אירוע מוחי ולכן זה הטיפול שלאחר האירוע. ובנוסף לכך בתום האישפוז הודיע למשרד הבריאות על איסור נהיגה. למרות שיש בידיי בדיקות השוללות אירוע מוחי ולאחר שתי בדיקות אצל נוירולוגים שגם הם שללו אירוע מוחי שלא היה ולא נברא. ביום השחרור ביקשתי ממנהל המחלקה תשובה לשאלה איך הוא קבע שעברתי אירוע מוחי אז הוא ענה לי בחוסר עניין ונזף בי כביכול אני מפריע לו בעבודה ואף איים לקרוא לאנשי ביטחון והתנהג אליי כחפץ פסול. כאמור יש בידיי מסמכים השוללים אירוע מוחי ולא לפי השערה של מנהל המחלקה לפי מראית עין הוא החליט שזה אירוע מוחי. וכשביקשתי מסמך בכתב ידו שכך זה היה אז הוא מסר לי סיכום רפואי ובו נכתב שהיגעתי אליו מבית חולים לגמרי שלא הייתי מאושפז בו וביקשתי ממנו לתקן את הסיכום שבעצם נכתב עיי אח מהמיעוטים שלא ידע לכתוב עברית וכל הסיכום היה בלתי קריא ועים שגיאות לגבי תאריך לידה שלי ותאריך עלייתי ארצה. ולכן אני בטוח שיש במדינה שלנו אחוז מאוד גבוה שעברו מקרים לא פחות נעימים ואין למי לפנות .ולכן אני (וכנראה יש עוד אזחים רבים ) לא מאמין במערכת הבריאות בישראל ובפרט ברופאים בכלל.

    • 28 במאי 2020 בשעה 17:40

      בבית חולים שערי צדק, יש רופא עיניים שנתן טיפות לחולה שהגיעה על הרגלים, למרות שהיה אסור לתת לה את הטיפות וזה היה כתוב בתיק הרפואי שלה, והיה לה צמיד על היד, הוא נתן לה את הטיפות צוהרג אותה במקום… ע"פ הפרסום הוא נחקר וטען שזה הייתה אחות שנתנה את הטיפול שהוא רשם ולא הוא עצמו, וכמובן הוא עדיין ממשיך לעבוד כרגיל ! זה אם ככה מתנהג רופא אין פלא שולחים כאלו מכתבים בדואר

    • 18 ביולי 2020 בשעה 11:14

      אחרי כל ארוע כזה אנו רואים כמה המערכת איבדה את הרגישות לאנשים והפכה לאטומה .

התגובה שלך