רשלנות רפואית תסמונת נונאן

מהי תסמונת נונאן והאם היא יכולה להיגרם עקב טיפול רפואי רשלני מצד הצוות הרפואי. על כך בכתבה ובדוגמה הבאה מהפסיקה.

תסמונת נונאן היא מחלה התפתחותית שמאופיינת בגובהו הנמוך של החולה בה, מבנה פנים יוצא דופן, פגמים בלב וליקויים בעיניים. הופעת התסמונת באופן חמור אף עלולה להביא לחוסר פוריות של זכרים ולפיגור שכלי. זוהי תסמונת המועברת בגנים ועל כן ניתן לאבחנה במעוד מועד, על ידי עריכת בדיקות גנטיות מתאימות.
על הרופא המטפל קיימת חובה לשלוח אישה הרה לביצוע בדיקות שמטרתן לאבחן את המחלה, כאשר הוא מזהה ממצאים מחשידים במהלך בדיקת אולטרא סאונד. כך למשל, קיומן של ממצאים ציסטיים (בדומה לדוג' להלן), אמורים לעורר חשד אצל הרופא המחייב התייחסות ומתן טיפול רפואי.
ביצוע בדיקה לקויה ו/או אי איבחון של ממצאים מחשידים ו/או אי הפנייה לביצוע בדיקות כאמור עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית בטיפול.
חשוב לדעת, כי פעמים רבות המחלה מאובחנת רק בשלב מאוחר.
בכל מקרה של אבחון המחלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית ביחס לאפשרות איבחון המחלה בשלבים המוקדמים של ההריון ואפשרות של מתן טיפול רפואי לקוי העולה כדי רשלנות רפואית.
באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר או בטל 03-5117722, ואנו נדאג שעורך דין מצוות האתר יצור עימכם קשר בהקדם האפשרי. פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.
רשלנות רפואית תסמונת נונאן בפסיקה:
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעת רשלנות רפואית תסמונת נונאן על ידי קטינה ואם.
על פי תיאור העובדות בפסק הדין, היה זה הריונה השני של האם התובעת. במהלך ההריון נבדקה היולדת בבדיקת אולטראסאונד שגרתית, במהלכה אובחן כי קיים שק הריון נוסף, בו נמצא עובר ללא דופק ובנוסף התגלו ממצאים ציסטיים בשליותיה. בהמשך לכך נעשו באם עוד מספר בדיקות והאם הופנתה לביצוע בדיקות אקו-לב לעובר שנותר בחיים.
הלידה של הקטינה הייתה טבעית, אולם כבר עם לידתה התברר כי היא סובלת מתסמונת נונאן חריפה. לאור הנזקים עימם נולדה, אשר ילוו אותה במהלך כל ימי חייה, הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי שעקב אחר התפתחות ההריון וביצע את הבדיקות המפורטת לעיל באימה של הניזוקה.
הטענה העיקרית של התובעים הינה כי במועד בו נערכה בדיקת האקו לב לניזוקה, ניתן היה לאבחן את המום הלבבי ממנו סבלה ואשר יש בו כדי להעיד על הימצאותה של תסמונת כלשהי בעובר (במיוחד כשנתון זה מצטרף לממצאי הציסטות שהועלו בבדיקות קודמות, כאמור). לדידם של התובעים אין זה משנה אם האיבחון היה נוגע לתסמונת הנונאן באופן ספציפי היות ובכל מקרה של גילוי מומים בעובר, הם היו בוחרים להפסיק את ההריון.
הנתבעים מכחישים את קיומה של רשלנות רפואית מצידם וטוענים כי לא היה ניתן לאתר את המום בליבה של הניזוקה במועד בו נערכה לה בדיקת האקו לב. בכל מקרה, ממשיכים הנתבעים, אף אם היה מתגלה אותו מום במהלך ההריון, הרי שבכל מקרה לא היה ניתן להפסיקו בשלב בו בוצעה הבדיקה ועל כן לא מתקיים כל קשר סיבתי בין רשלנות רפואית (המוכחשת כאמור) לנזקי הקטינה. לסיום, טוענים הנתבעים, באמצעות חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעמם, כי מדע הרפואה אינו מכיר בכלים המאפשרים לאתר את תסמונת הנונאן בעובר ועל כן ברי כי אין מדובר במקרה של רשלנות רפואית תסמונת נואנן.
בית המשפט המחוזי דוחה את כל טענות הנתבעים ומאמץ את חוות הדעת שהוגשו על ידי התובעים, לפיהן היה על הרופא שביצע את בדיקת האקו לב לאתר את המום בליבה של הקטינה. בית המשפט מוסיף כי לכל הפחות הייתה מוטלת על רופא האמור חובה לגלות תסמינים נוספים בליבה, אשר יש בהם כדי לעלות את חשדו לקיומה של תסמונת כלשהי בליבה ובהמשך לכך, להפנות את האם לביצוע בדיקות מקיפות לאישוש או שלילת החשד האמור.
בשל העובדה שהרופא לא נהג כמצופה ממנו בנסיבות העניין, יש לראות במחדלו רשלנות רפואית תסמונת נונאן. זאת ועוד, בית המשפט פוסק כי קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי האמור ללידתה של הניזוקה, שכן אפילו אם קיימות אסכולות שונות בעניין האפשרות להפסיק את ההריון, יש לאפשר להורי העובר את האפשרות לבחור באחת האסכולות, או לכל הפחות ליידע אותם על קיומן.
ת.א 755/95