בדיקות בהריון

טופס הסכמה מדעת אינו פותר על הרופא או הממונים עליו מאחריות של חובת הגילוי בדבר סיכונים!

כבוד השופטת ברון צפורה, המכהנת כשופטת בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, קיבלה בחלקה תביעת רשלנות רפואית בלידה שהוגשה על ידי אוראל (קטינה) ושני הוריה. האירועים שהביאו להגשת התביעה האמורה החלו בפנייתה של אם הקטינה לרופא הנשים שלה, עת נכנסה להריון, נשוא תביעה דנן. רופא הנשים הגדיר את ההריון האמור כהריון בסיכון נמוך, זאת לאור העובדה שההריון הקודם של האם היה תקין והיא ילדה את עוברה ללא כל בעיה רפואית. בשבוע העשרים ואחת להריונה, לאחר שבמהלך ההריון ערכה האם שתי בדיקות אולטראסאונד שממצאיהם היו תקינים, בוצעה באם בדיקת אולטראסאונד נוספת וכן בדיקת לב העובר, בהתאם להנחיית רופא הנשים המועסק על ידי קופת חולים כללית. בגין ארבעת הבדיקות שנעשו לאם, כמפורט לעיל, הוגשה תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן.
הקטינה נולדה בלידה טבעית בשבוע השלושים ותשע להריון, כאשר היא סובלת ממום מולד בעיניה אשר גרם לעיוורונה. לטענת התובעים, הפרו הרופאים שערכו לאם את בדיקות האולטראסאונד ובדיקת לב העובר את החובות המוטלות עליהם במסגרת חוק זכויות החולה, שכן לא הסבירו לאם הניזוקה כי עסקינן בבדיקות המוגבלות לאיברים מסויימים, כך שהן לא כוללות את כל האיברים בגוף העובר בהם עלולים להיות מומים מולדים. התנהגות זו מהווה, לדידם של התובעים, רשלנות רפואית בלידה, אשר גם קופת חולים כללית המעסיקה את הרופאים חווה בגינה היות ולא דאגה לכך שהרופאים הללו יסבירו למטופלותיהם את מהות הבדיקות הנערכות על ידם והפגמים שלא ניתן לגלות במסגרתן.
כנגד טענת התובעים, הציגו הנתבעים, בין היתר, טופס הסכמה עליו חתמה כביכול אם הקטינה, עובר לעריכת הבדיקות האמורות. בקליפת האגוז יצויין כי במסגרת הטופס האמור מצהירה האם כי לא תהיה לה כל טענה ו/או תביעה כנגד הצוות הרפואי המבצע את הבדיקה וכי היא מודעת לכך שאין בידי הבדיקה לאתר את כל המומים האפשריים הקיימים בעוברה. לא למותר לציין כי אם הקטינה טענה כי הטופס האמור מעולם לא הוצג בפניה וכי החתימה המצוייה בתחתיתו היא לא חתימתה.
על מנת שלא יהא כל ספק מבהיר בית המשפט כי תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן איננה נוגעת לעצם היווצרותו של המום, אלא לאי גילויו על ידי הצוות הרפואי. לגופו של עניין קובע בית המשפט כי מהעדויות אשר הושמעו בפניו, סביר יותר להניח כי אימה של הקטינה אכן חתמה על טופס ההסכמה, זאת בניגוד לטענתה. יתר על כן, בית המשפט פוסק כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בלידה בעצם העובדה שהרופאים לא הפנו את האם לביצוע בדיקות מקיפות יותר, שכן מצב העובר לא הצריך זאת.
יחד עם זאת, בכל הנוגע לחובת הגילוי המוטלת על הרופאים מכוח חוק זכויות החולה, עולה כי האם לא הבינה את ההבדלים שבין הבדיקות הבסיסיות לבדיקות המורחבות, שכן אחרת הייתה בוחרת לבצע את הבדיקות המורחבות על חשבונה. מעבר לכך, על פי ההלכה הפסוקה, עצם העובדה שהאם חתמה על טופס ההסכמה מדעת, אין בה כדי לקיים את עיקרון ההסכמה מדעת. אשר על כן, בית המשפט קובע כי הופרו חובות הגילוי ועיקרון ההסכמה מדעת ובגין כך הוא מקבל את תביעת התובעים.