דילול עוברים: כשהרשלנות אינה בהליך אלא בהסבר

טרגדיה שהסתיימה במותם של ארבעה עוברים הובאה לדיון בפני בית המשפט העליון, שהותיר על כנה את פסיקת המחוזי, אשר דחתה את טענת הרשלנות והכירה בפגיעה באוטונומיה כראש נזק בר פיצוי. 

רשלנות דילול עוברים

העלייה הגבוהה בשיעור טיפולי פוריות, טיפולים להשראת ביוץ ובשכיחות תהליכי הפריה חוץ-גופית העלתה משמעותית את מספר ההריונות מרובי העוברים (שלושה עוברים ויותר). היריון מרובה עוברים הוא היריון בסיכון שלרוב אורכו קצר יותר מאורכו הממוצע של היריון עם עובר אחד. מעקב היריון מרובה עוברים הדוק יותר מאשר היריון רגיל, כולל מעקב גדילה תכוף יותר (ראו גם: פיצויים עקב טיפולי פוריות כושלים). בין הסיכונים העיקריים בהיריון מרובה עוברים ניתן לציין קיצור משך היריון, לידה מוקדמת ולידת פגים, סיבוכי היריון שונים (כמו רעלת היריון, או היפרדות שיליה ועוד) וסיבוכי לידה.

לעיתים ניתנת המלצה להפחתת מספר העוברים, המלצה כזו תמיד פרטנית ונעשית בבחינת כל מקרה לגופו. במקרים אלה, ההמלצה ניתנת על מנת לשפר את סיכויי העוברים הנותרים ולהפחית את הסיכונים לאישה ההרה ולמקרי פגות קיצונית. במידת הצורך על הצוות הרפואי לתת הסבר על הפעולה כולל הסיכויים והסיכונים הכרוכים בה. דילול עוברים בדרך כלל נעשה לקראת סוף השליש הראשון של ההיריון, או בתחילת השליש השני. למרות שזהו הליך סטנדרטי יש בו סיכון להיריון שיש ליידע לגביו את המטופלת ובן/בת זוגה, מי שאמורים להחליט בעניין.

האם היריון מרובה עוברים מעלה את הסיכון גם לרשלנות רפואית?

להתנהלות הצוות הרפואי יש חשיבות בכל מצב רפואי, בוודאי במצבים רגישים יותר. אך לא די בהתנהלות מקצועית של הרופאים, רשלנות יכולה גם להתבטא באי מתן הסבר מלא למטופלת על כל הסיכונים והסיכויים בקיום הליך או טיפול רפואי או באי קיומו (ראו בנוסף: רשלנות רפואית בדילול עוברים). למשל הסבר על דילול עוברים במקרה של היריון מרובה עוברים וזהו עניינה של תביעת הרשלנות הבאה.

פרשה טרגית זו מתחילה בטיפולים להשראת היריון שעברה המערערת נוהא פרוך במרפאתו של ד"ר מחמוד עמאר בחברון, שהסתיימו תוך פרק זמן קצר בהיריון בן ארבעה עוברים. האישה הופנתה להמשך מעקב היריון וטיפול בבית חולים ומכיוון שהיא תושבת חברון היא בחרה בבית החולים "מקאסד" וניתנה לה התחייבות. ב-6.1.1999 הגיעה המערערת לבית החולים עם תלונות על כאבים בגב התחתון ודימום והיא אושפזה במחלקה הטרום לידתית. חמישה ימים אח"כ החמירו כאביה ויום למחרת קבע רופא כי היא מצויה בלידה פעילה. היולדת הועברה לחדר לידה וכעבור כשלוש שעות נולדו ארבעת הפגים בשבוע ה-24 להיריון, כולם במשקל של כ-600 גרם כל אחד ואובחנו עם ניקוד אפגר נמוך. הילודים הועברו למחלקת הפגים, האישה שוחררה לביתה יום למחרת והילודים מתו בבית החולים, ככל הנראה זמן קצר לאחר הלידה, ללא תיעוד רפואי לגבי הטיפול שניתן להם.

 

נוהא ובעלה הגישו תביעת נזיקין כנגד בית החולים לקבלת פיצויים, בה טענו למספר רב של מחדלים, ביניהם: רשלנות רפואית בשל לידה מוקדמת ומות ארבעת העוברים זמן קצר לאחר הלידה, אי העלאת האפשרות לבצע דילול עוברים, אי ביצוע ניתוח קיסרי, טיפול רשלני וגרימת נזק. טענות אלה נדחו על ידי בית המשפט שקבע שטיפול הצוות הרפואי בהכנה ללידה, במהלך הלידה ואחריה היה סביר וכמוהו גם הבחירה שלא לבצע לידה קיסרית.

לשאלת דילול העוברים קבע בית המשפט כי היתה התרשלות באי יידוע התובעת על אפשרות הטיפול, אך לא מצא קשר סיבתי בין הרשלנות לבין מות העוברים.

פגיעה באוטונומיה כראש נזק בר פיצוי

עם זאת בית המשפט הכיר בפגיעה באוטונומיה, בעצם אי היידוע של התובעת ובעלה באפשרות דילול העוברים, כראש נזק בר פיצוי בשל הפרת זכויות החולה מכוח חוק זכויות החולה. ככלל, למעט חריגים, מחייב החוק את הצוות הרפואי לידע את המטופל בפרטי הטיפול הרפואי המוצע תוך הצגת הסיכונים והסיכויים הכרוכים במתן או באי מתן הטיפול וכן טיפולים חלופיים בנסיבות. זאת על מנת שיוכל המטופל לקבל עבורו החלטה עצמאית, מושכלת ומיטבית ככל הניתן, ובכך ליישם את הגישה כי לכל אדם הזכות להכריע על גופו ובענייניו הרפואיים. במקרה זה, אי יידוע המטופלת באפשרות דילול העוברים היווה הפרה של חובת הגילוי ופגע באוטונומיה שלה משום ששלל ממנה, הלכה למעשה, את אפשרות הבחירה. בית המשפט הכיר בפגיעה זו כראש נזק ופסק לפצות את התובעת בסכום של 150,000 שקלים, שנחשב היה משמעותי דאז, וחייב את בית החולים לשאת בהוצאת המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין.

על פסק דינו של המחוזי הוגש ערעור לעליון אשר דחה אותו ולא מצא לנכון להתערב בפסיקת המחוזי שממילא הכיר בפגיעה באוטונומיה כראש נזק בר פיצוי מתוקף הפרת זכויות החולה. בית המשפט העליון הותיר את פסיקת המחוזי על כנה ופסק כי כל צד יישא בהוצאותיו.

[ע"א (עליון) 6989/09 נוהא פרוך נ' מוקסאד ואח']

דילול עוברים אינפוגרפיקה

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

1 תגובות

  • 26 בדצמבר 2011 בשעה 10:25

    רשלנות רפואים בלידה

    ראשית אציין שוב כי רופא אינו " אלוהים " זאת לא אומרת שהוא יכול לתעות אבל…לדעתי השיקול של הרופאים לגבי העוברים עמדה ראשית הסכנה של היולדת! תמיד אפשר לכנס להריון אבל כשאין אמא אין הריון ולכן נהגו כפי שנהגו ולא דיללו ..אין צורך לפרט את הבדיקות שעברה היולדת לפני החלטה זו עם כול הצער צדק בית המשפט בפסיקתו

התגובה שלך