רשלנות רפואית בהריון | דילול עוברים

תביעת רשלנות רפואית עשויה להתקבל גם כאשר נפגעה אוטונומיית הפרט של המטופל, כמו במקרה של המצורף. פנו אלינו לבחינת עניינכם.

לאחר שעברה טיפולים לזירוז היריון, הרתה נוהא, וברחמה גדלו ארבעה עוברים. כבר בשלב מוקדם של ההיריון, אושפזה נוהא במחלקת טרום לידה בבית החולים, לאחר שסבלה מכאבי גב עזים ומהפרשה וגינאלית דמית. בימי האשפוז, התחזקו הכאבים ונמשכו ההפרשות, עד שהרופא קבע כי נוהא מצויה במצב של לידה פעילה.

הניסיונות לעכב את הלידה לא הועילו, ונוהא הועברה לחדר לידה, שם נולדו ארבעת הפגים. הלידה אירעה כבר בשבוע ה-24 להיריון, ומכיוון שמשקלם של הפגים היה נמוך מאוד, 500-600 גרם, סיכויי העוברים לשרוד היו מועטים. ואכן, למרבה הצער, נפטרו ארבעת העוברים בסמוך ללידה.

נוהא הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים, וטענה למספר רב של מחדלים. כך, היא טענה כי לא הועלתה בפניה האפשרות לבצע דילול עוברים, לא בוצע ניתוח קיסרי, ההכנות ללידה והלידה בוצעו בצורה רשלנית ועוד.

בית המשפט דחה טענות אלו. הוא קבע כי הטיפול שהוענק לנוהא היה ראוי וסביר, וכך גם בחירת הרופאים שלא לבצע ניתוח קיסרי.

בשאלת דילול העוברים, אמנם הייתה התרשלות מצד בית החולים והיה עליו ליידע את נוהא על אפשרות הטיפול הנוספת, אך בית המשפט סבר כי לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות בית החולים לבין מות העוברים, כלומר גם אם נוהא הייתה יודעת על אפשרות הטיפול ובוחרת בה, התוצאה הטרגית לא הייתה נמנעת. בדומה לכך, בסוגיית ההכנות ללידה, נקבע כי בית החולים אמנם לא התכונן כפי שצריך, אך גם כאן לא התקיים קשר סיבתי בין עובדה זו לבין מות העוברים.

על אף זאת, נבחנה בבית המשפט שאלה נוספת ? היא שאלת הפגיעה באוטונומיה. בישראל, פרט למקרים חריגים, מוטלת על הרופא החובה ליידע את המטופל על הסיכונים והסיכויים של הטיפול, וכן על האפשרויות הנוספות העומדות בפניו, לרבות טיפולים חלופיים. חובה זו באה מתוך התפיסה כי לכל אדם יש אוטונומיה על גופו וזכותו לקבל החלטות מושכלות לגבי עצמו ללא כפייה.

העובדה כי לנוהא לא נמסר כל מידע על אפשרות של ביצוע דילול עוברים, מהווה הפרה של חובת הגילוי של בית החולים כלפיה, ומכיוון שעקב כך נשללה ממנה היכולת לבחור, פגע בית החולים באוטונומיה שלה.

הפסיקה בישראל קבעה כי במקרים של פגיעה באוטונומיה של מטופל יש לפצותו. אך בעוד שבעבר הסכומים שנפסקו היו נמוכים יחסית, בשנים האחרונות בית המשפט העליון מוביל שינוי בגישה, וכיום ניתנים פיצויים משמעותיים הרבה יותר בגין פגיעה באוטונומיה, כך שהם מהווים שיקוף הולם לעוצמת הפגיעה. במקרה שלפנינו פסק בית המשפט כי על בית החולים לפצות את נוהא בסכום של 150,000 שקלים על הפגיעה באוטונומיה שלה.

זכות האדם לכבוד הוכרה בישראל באופן רשמי לפני כעשרים שנה וכמעט שאין פגיעה גדולה יותר בכבודו של האדם מאשר פגיעה באוטונומיה שלו, וביכולת שלו להכריע באופן חופשי ומושכל לגבי גופו. אם אתם חשים שבוצע בכם טיפול ללא הסכמתכם, או שנמנע מכם מידע חיוני בנוגע לטיפולים חלופיים שיכולתם לקבל, אנו ממליצים לכם ליצור קשר ולהתייעץ עם עו"ד הבקיא בענייני הרשלנות הרפואית.

עא 6989/09

 

תגובות

1 תגובות

  • 26 בדצמבר 2011 בשעה 10:25

    רשלנות רפואים בלידה

    ראשית אציין שוב כי רופא אינו " אלוהים " זאת לא אומרת שהוא יכול לתעות אבל…לדעתי השיקול של הרופאים לגבי העוברים עמדה ראשית הסכנה של היולדת! תמיד אפשר לכנס להריון אבל כשאין אמא אין הריון ולכן נהגו כפי שנהגו ולא דיללו ..אין צורך לפרט את הבדיקות שעברה היולדת לפני החלטה זו עם כול הצער צדק בית המשפט בפסיקתו