הפרת חובת סודיות רפואית

מה נחשב להפרת חובת הסודיות הרפואית החלה על מטפלים ומוסדות רפואיים, ובאילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הפרה כזו?

סודיות רפואית

המונח "רשלנות רפואית" נקשר אצלנו לרוב עם פגיעה גופנית כתוצאה מטיפול רפואי לקוי. עם זאת, פנייה לטיפול רפואי טומנת בחובה גם סיכונים נוספים. אחד מהם הוא האפשרות המצערת שמידע רפואי אודות המטופל ייחשף בפני מי שאינו אמור או זכאי להיחשף למידע זה. על אף שזליגת מידע רפואי על מטופל בדרך כלל לא תגרום לו נזק גופני, היא עלולה לגרום לו נזקים חמורים מסוגים אחרים: החל מעוגמת נפש קשה ועד לפגיעה בזכויותיו המשפטיות והכלכליות.

חובת הסודיות הרפואית החלה על רופאים ואנשי צוות במוסדות רפואיים מעוגנת במספר חוקים. הפרת חובה זו, בין אם הדבר נעשה במתכוון ובין אם מתוך התרשלות, בהחלט עשויה להוות עילה לתביעה ובמקרים המתאימים תזכה את התובע בפיצויים. תביעה כזו עשויה להתבסס הן על עוולת הפרה חובה חקוקה והן על עוולת הרשלנות הקבועות שתיהן בפקודת הנזיקין.

חובת הסודיות הרפואית בחוק

החובה לשמור על סודיות המידע הרפואי האישי הנוגע למטופל נתפסת כעקרון מושרש ומובן מאליו בעולם הרפואה. חובה זו מופיעה, למשל, בסעיף ה' לכללי האתיקה הרפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל, הקובע, כי: "הרופא ישמור על זכות המטופל לפרטיות ולסודיות פרטיו הרפואיים בכל שלבי הטיפול".

עם זאת, לכללי האתיקה הרפואית אין תוקף של חוק כללי, והם נחשבים לכללים משמעתיים המאפשרים להסתדרות הרפואית להעניש באמצעות סנקציות משלה רופא בגין הפרת כללים אלה. מנגד, חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות מקנים תוקף חוקי לחובת הסודיות הרפואית, ולכן הפרת חובה זו נחשבת להפרת חובה חקוקה, המאפשרת הגשת תביעת נזיקין אזרחית נגד המפר, כל עוד ההפרה גרמה בפועל נזק לתובע.

כך, סעיף 19 לחוק זכויות החולה, קובע כי "מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם". בהמשך, נקבעת בסעיף חובתם של מנהלי מוסדות רפואיים לנקוט את האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח שעובדי המוסד ישמרו על סודיות המידע הרפואי אודות מטופלים.

חוק הגנת הפרטיות, מצידו, מגדיר פרסום של עניין הנוגע ל"צנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו" כפגיעה בפרטיות. פגיעה זו עשויה להוות עילה להגשת תביעה אזרחית ע"י הנפגע, ובנסיבות מסוימות אף בסיס להעמדה לדין פלילי ע"י המדינה.

הרופאה גילתה על ההיריון לאימו של החבר

מקרה שהגיע לבית המשפט בעקבות הפרת חובת סודיות רפואית, ממחיש עד כמה חמור ואף הרה גורל עשוי להיות הנזק הנובע מהפרה כזו [תא (י-ם) 8432/06 פלוני (קטין) נ' שירותי בריאות כללית].

במקרה המדובר, התובעת הייתה בעת הרלוונטית תלמידת תיכון  שחשדה כי נכנסה להיריון מהחבר שלה (התובע בתיק). בסיוע החבר היא פנתה לרופאה ששימשה כרופאת הילדים שלו והייתה גם מכרה של הוריו. הרופאה הפנתה את התובעת לבדיקת דם לגילוי היריון וסיפרה לאימו של התובע כי הבדיקה מצביעה על היריון, עוד לפני שסיפרה על כך תובעת.

התובעים טענו, כי בכך הפרה הרופאה את חובת הסודיות הרפואיות החלה עליה וכן גרמה להם נזק, שכן בעקבות חשיפת כניסתה להיריון בפני אימו של התובע, הופעלו על התובעת לחצים שלא להפסיק את ההיריון. לנוכח זאת, נגרמה לה עוגמת נפש ונשללה ממנה זכות הבחירה שלה באשר לגורל ההיריון, והיא והתובע הביאו לעולם ילד בלתי-רצוי.

בית המשפט קיבל את הטענה הבסיסית של התובעים, כי הרופאה פעלה שלא כדין והפרה את חובת הסודיות הרפואית המוטלת עליה. עוד קיבל את הטענה כי מדובר הן בהפרת חובה חקוקה – חובת הסודיות הרפואית הקבועה בחוק זכויות החולה, והן ברשלנות, שכן "רופא סביר ונבון אינו אמור להפר את חובת שמירת הסודיות הרפואית כלל, אף לא כלפי בן משפחתו של המטופל".

עם זאת, טענות התובעים לגבי נזקיהם התקבלו רק חלקית, ובית המשפט הכריע כי יש לפצות את התובעת בסך 180 אלף ש"ח בגין הפגיעה בפרטיותה, אך לא בגין נזקים נוספים הנוגעים לגידול הילד. הכרעה זו נומקה בכך שהקשר הסיבתי בין הפרת חובת הסודיות ע"י הרופאה לבין הולדת הילד נותק בשל שורה של גורמים מתערבים, וכי יש לפצות את התובעת רק על הנזק הישיר הנגרם מעצם הפרת חובת הסודיות, המתבטא בפגיעה בפרטיותה.

התיק הרפואי נשלח ללא אזהרה על המעטפה

מידע רפואי חסוי אודות מטופל עשוי להיחשף ברבים או צד שלישי, גם בשל כשלים טכניים כגון פרצות אבטחה במאגר מידע רפואי או העברת מידע בדואר באופן לא מאובטח. מקרה מסוג זה נדון בזמנו בערכאות, במסגרת תביעה נגד בית החולים הפסיכיטארי "שלוותה" [ע"א (ת"א) 1410/93 פרופ' מיכה נוימן נ' פלוני, תשנו (1) 280].

התובע בתיק היה מאושפז  בשלוותה למספר שבועות, וכעבור כמה שנים ניהל הליך משפטי בבית משפט בנתניה נגד אדם כלשהו. במסגרת הליך זה התבקש שלוותה לשלוח לבית המשפט תצלום של תיקו הרפואי של התובע. התובע טען, כי שלוותה ומנהלה הפרו את חובת הסודיות הרפואית שלהם כלפיו, שכן התיק הרפואי נשלח לבית המשפט במעטפה סגורה שהופנתה לשופט הדן בתיק, מבלי שצוינה עליה אזהרה מיוחדת. בנסיבות אלה, החומר הרפואי צורף לתיק בית המשפט והיה למעשה פתוח לעיון הציבור, ובפועל אף נעשה בו שימוש ע"י הצד השני בתיק.

בית משפט השלום, ובהמשך גם בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בתיק עקב ערעור, קיבלו את הטענה כי הנתבעים הפרו את חובת הסודיות הרפואית החלה עליהם, שכן לא נקטו אמצעי זהירות שיבטיחו שהחומר המצוי בתיק הרפואי לא יהיה פתוח לעיונם של גורמים שאינם מוסמכים לראותו. עקב כך נפסקו לתובע פיצויים על סך 12 אלף ש"ח בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

חריגים לחובת הסודיות?

חשוב לציין, כי חוק זכויות החולה מונה שורה של נסיבות חריגות שבהן מותר למטפל או למוסד רפואי למסור לצד שלישי מידע אודות מטופל. למשל, מסירת המידע מותרת, כאשר המטופל נתן הסכמתו לכך, או גם כאשר המטופל מתנגד למסירת המידע אך ועדת האתיקה של המוסד הרפואי קבעה, כי מסירת המידע חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור.

לנוכח החריגים הנמנים בחוק, שרק חלק מהם צוינו כאן, בהחלט ייתכן כי מסירת מידע רפואי אודות מטופל לצד שלישי תיחשב במקרים מסוימים, לחוקית ולגיטימית. בה בעת, עשויה גם להתעורר מחלוקת באשר לעצם התקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות את מסירת המידע.

למשל, בעוד שמוסד רפואי או רופא עשויים לטעון כי מטופל חתם על טופס ויתור על סודיות רפואיות, המטופל עשוי לחלוק על כך, או לטעון שלא הבין את האמור בטופס או שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה לשקול את הוויתור.

לכן, אם אתם סבורים שמידע רפואי אודותיכם נמסר שלא כדין לגורם כלשהו, חשוב שתפנו לייעוץ משפטי אצל עורך דין הבקיא ברשלנות רפואית, שיבחן את המקרה לעומק, עובדתית ומשפטית.

חיסיון רפואי

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 6 בפברואר 2023 בשעה 8:33

    האם נטורופת נחשב מטפל לעניין נושא סודיות רפואית?

    • 12 בפברואר 2023 בשעה 14:40

      רותי שלום, איננו סבורים שנטורופת נחשב כמטפל בהתאם לחוק זכויות החולה, שכן הוא אינו נמנה כמי שהוכר כמטפל בשירותי בריאות. יחד עם זאת, לצורך קבלת מענה ענייני ומתאים לנסיבות, לרבות בדיקה מקיפה בדבר סוג הטיפול שניתן והתמחויות נוספות שיש לנטורופת, מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום. בריאות והצלחה!

התגובה שלך